רבי אברהם לנגנר
 | |||||
| לידה |
ה'תרכ"ו סטרטין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ח בתמוז ה'תרע"ז (בגיל 51 בערך) בודפשט | ||||
| מקום קבורה | בודפשט | ||||
| מקום פעילות | קנייהיניצ'י, בודפשט | ||||
| תחומי עיסוק | רב ואדמו"ר | ||||
| חיבוריו | נר אברהם | ||||
| תקופת פעילות | תרמ"ד–תרע"ז | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| בת זוג | טויבא רחל | ||||
| שם השושלת | חסידות סטרטין | ||||
| אב | רבי יהודה צבי | ||||
| אם | הינדא פרל | ||||
| |||||
רבי אברהם לנגנר (מכונה: רבי אברהם מקנעהניטש) (ה'תרכ"ו - כ"ח בתמוז ה'תרע"ז) היה האדמו"ר ורב בקנהעניטש, מגזע חסידות סטרטין.
ביוגרפיה
נולד בסטרטין לרבי יהודה צבי לנגנר (השני) מסטרטין[1] והינדא פרל, בתו של רבי שלמה טויב מרוזלא. נקרא על שם סבו רבי אברהם מסטרטין שנפטר כשנה קודם לכן. בילדותו התחנך אצל אביו וכן אצל סבו[2] רבי אורי לנגנר מראהאטין[3]. נישא לטויבא רחל בת רבי פנחס ברנדויין מברז'אן.
כשרבי שמואל יצחק שור רבה של קנעהניטש עזב את תפקידו לטובת הרבנות במונסטרישץ', מונה רבי אברהם - שהיה אז בגיל 18 - לממלא מקומו. על אף חדירת ההשכלה בעיירה פקד אביו רבי יהודה צבי לבנו שיקבל את המשרה ו”בקדושתו יגונן על העיר”. לאחר פטירת אביו מונה לאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אביו ונשאר בעיר מגוריו קנעהניטש, בסטרטין מונה לאדמו"ר אחיו רבי יצחק אייזיק.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פה נטמן אדוננו מורנו ורבנו הרב הצדיק הקדוש המפורסם החסיד האמיתי רועה נאמן אוהב ישראל איש האלוקים כבוד קדושת שמו רבינו רבי אברהם זצללה"ה האבד"ק קני היניטש גאליציען בן אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש המפורסם החסיד האמיתי רועה נאמן אוהב ישראל איש האלוקים כק"ש רבינו רבי יהודה צבי זצללה"ה האבד"ק סטרעטין גאליציען. נפטר בשם טוב כ"ח תמוז שנת עזר"ת לפ"ק תנצב"ה
|
גדולי דורו העריכוהו. רבי ישכר דוב מבעלז התבטא עליו: ”לאברך זה יש פסיעות קדושות”[4]. בבודפשט התיידד עם רבי אברהם חיים הורוביץ וחתנו רבי יואל מסאטמר, וכן עם רבי אהרן ראטה. כונה בחייו כ'בעל שם טוב קטן'[5]. כן נמצאו תשובות אליו בשו"ת הרי בשמים, שדה יצחק ומנחת שי.
התפרסם בתפילותיו שהיו בקול רם, כדרכו של רבי אורי מסטרליסק. הוא נודע בפעילות צדקה וחסד[6].
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד ברח לבודפשט, שם הקים בתי מחסה לפליטי המלחמה, ושם נפטר ונקבר בכ"ח בתמוז ה'תרע"ז. הספידוהו רבי קאפיל רייך רבה של בודפשט, רבי ישראל לנדא ראב"ד זלוטשוב, רבי מאיר מקאזלוב[7], ורבי אליעזר מישל[8].
קברו היווה מוקד לעליה המונית עד לשואה. רבי יואל מסאטמר ורבי יחזקאל שרגא מערץ התבטאו ש'קברו מסוגל ישועות'[9]. מסופר שכשהנאצים הרסו את בית הקברות בבודפסט נתגלה קברו של רבי אברהם, ונראתה גופתו שלמה על אף השנים הרבות שעברו[10]. בשנת ה'תשפ"ג החלה קבוצת אברכים לבסס את המקום[11].
משפחתו
- בנו הבכור היה חתנו של רבי יהושע מדזיקוב. נפטר בצעירותו והותיר בת אחת שנישאה לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מרידיק בנו של רבי סיני הלברשטאם מזמיגראד, לאחר פטירתו נישאה לרבי פנחס נתן ספרין מרידיק בן רבי אליעזר צבי מקומרנה.
- בנו, רבי אורי חתן רבי יהושע פסיל מבויבירקא, ממלא מקום אביו בקנעהניטש. מחבר ספר 'נחמד ונעים'. בשנת תרפ"א היגר לארצות הברית והתיישב בלואר איסט סייד ובתרפ"ג הקים את בית מדרשו 'חסד לאברהם' על שם אביו. דברי תורתו ותולדותיו הודפסו בספר 'גנזי אור'.
- בנו, רבי משה, מילא מקום אחיו רבי אורי בקנעהינטש. חתן רבי אהרן מנדל אייכנשטיין מאלעסק[12]. נרצח בשואה.
- בנו, רבי יצחק אייזיק מזבארוב. חתן רבי יהודה לייביש קאלעך אב"ד בילקא[13].
דברי תורתו
כמקובל אצל אדמו"רי סטרטין, דברי תורתו לא נכתבו באופן שיטתי, אך מעטים הודפסו בשנת ה'תש"ע בקונטרס 'נר אברהם' בעריכת נכדו הרב יואל הלברשטאם. כן הובאו כמה מדברי תורתו בספר 'דגל מחנה יהודה' לאדמו"רי סטרטין.
לקריאה נוספת
- הרב יואל הלברשטאם, נר אברהם, "תולדות רבינו", ארצות הברית ה'תש"ע.
קישורים חיצונים
- רבי אברהם ברנדויין, נר אברהם, תש"ע, באתר אוצר החכמה
- גליונות באר אברהם באתר דרשו.
הערות שוליים
- ↑ נפטר בל"ג בעומר ה'תרמ"ט
- ↑ חותן אביו
- ↑ חתנו של רבי אברהם ברנדווין
- ↑ ביידיש: "דער יונגערמאן האט הייליגע טריט"
- ↑ מתוך הסכמת נכדו הרב אברהם הלברשטאם אב"ד מנחת חינוך טרטיקוב לספר 'נר אברהם' תש"ע
- ↑ באר אברהם, גליון ט' פרשת צו, יוצא לאור על ידי אגודת באר אברהם קנעהניטש
- ↑ באר אברהם, גליון יא
- ↑ נדפס בקונטרס 'בתוך הגולה'.
- ↑ באר אברהם, גליון יב
- ↑ גנזי אור חלק התולדות עמוד נב
- ↑ באר אברהם גליון יג
- ↑ בן רבי סנדר ליפא מזידיטשויב וחתן רבי יצחק מאלעסק
- ↑ נכד לאדמו"רי סטרטין