ראש מילין
ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.
כתיבתו ופרסומו
את הספר כתב הרב קוק, כאשר שהה בלונדון בתחילת שנת תרע"ז 1917, תוך שהוא מסתיר את הדבר מבנו - הרב צבי יהודה קוק, אשר חשש תמיד מפרסום כתבי אביו, שלהערכתו הדור לא היה מוכן להפצתם הרחבה. ואכן, כאשר נודע לבנו על פרסום הספר, הוא הביע את התנגדותו לפרסום לאחר מעשה, ומאותו רגע והלאה הקפיד להיות מעורב תמיד בעריכתם ופרסומם של כתבי אביו - אחריות שהוא לקח על עצמו עד יום מותו, בהתאם לצוואת הרב קוק.
בשתי המהדורות הראשונות של הספר, הוא נדפס כספר בפני עצמו. במהדורה השלישית (בהוצאת מוסד הרב קוק) הוא נדפס יחד עם מספר כתבים נוספים של הראי"ה. במהדורה הרביעית של הספר (בהוצאת מכון הרצי"ה) נוספו חלקים מכתב יד המחבר, שלא נכללו במהדורות הקודמות. במהדורה החמישית (בהוצאת מכון הרצי"ה) נדפס גם פירושו של הראי"ה לתחילת הספר.
המניעים לכתיבתו
הספר, כפי הנראה, נכתב בשעת מלחמת העולם הראשונה. הדבר היווה אצל הראי"ה מניע להיכנס בכתיבתו לתחום הנסתר. כך כותב הראי"ה כותב בהערות שבסוף הספר:
”כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה... ומובטח הוא שמתוך הרכוש הזה יתעשר עושר פנימי. לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו... ואז, כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם...”
תוכן הספר
הספר נחשב לאחד המורכבים ביותר ללימוד מכל כתבי הראי"ה, ולא ניתן להבינו ללא רקע מקדים רחב בתורת הקבלה.
בספר עוסק הרב קוק בשיטתיות ברעיונות מתחומי הפסיכולוגיה ותורת ההכרה, תוך שהוא דורש את מרכיבי הטנת"א השונים. ניסיון זה עשוי להזכיר במקצת דרשות שונות על האותיות, דוגמת מדרש "אותיות דרבי עקיבא".
כך לדוגמה, כאשר כותב הראי"ה על האות א, הוא דן במשמעויות שונות של שם האות, בגימטריה שלה, ובצורתה. בהמשך הספר מדבר הרב קוק באותו האופן על הניקוד ועל טעמי המקרא, ומביא רעיונות מיסטים הקשורים אליהם. לאחר הרצאת הדברים בנושא זה חוזר הספר בתמצות על עקרי הדברים בכל הספר בפרק הנקרא "הברקה".
פירושים לספר
מלבד פירושו של הראי"ה עצמו לספרו, שהוזכר לעיל, חוברו לספר לפחות שני ביאורים מקיפים שלא יצאו עדיין לאור: אחד עוד בחיי הרב קוק בידי הרב שמריה מנשה הכהן אדלר מלונדון, והשני בידי הרב חיים יעקב לוין, בנו הבכור של הרב אריה לוין שהיה מגדולי תלמידי הרב קוק. פירושו של הרב אדלר מכיל 300 דפים, והרב קוק שהכיר את החיבור אמר שהפירוש הזה הוא רק על דרך הקבלה ולא מתייחס לצד המחשבתי-פילוסופי.
בשנת תשע"ה הוציא הרב עודד דוד את "ריש מילין המבואר".
כן יצא, ראש מילין עם ביאור מילין חדתין - ביאור על חלקים נגלים מהספר ראש מילין, מאת הרב יוסף אלנקוה, בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון.
לקריאה נוספת
- אהרן ארנד, ספר "ראש מילין" לראי"ה קוק, דעת, 27, תשנ"א, עמ' 73–85
- הרב חיים כהן, ספר "טללי חיים" בראשית, שיחה שנייה לפרשת בראשית
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ראש מילין |
24270826ראש מילין