קרצית המערות
 קרצית המערות
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | עכבישניים |
| סדרה: | Ixodida |
| על־משפחה: | קרציות |
| משפחה: | קרצינתיים |
| סוג: | Ornithodoros |
| מין: | קרצית המערות |
| שם מדעי | |
 Ornithodoros tholozani
| |
קרצית המערות (שם מדעי: Ornithodoros tholozani) היא קרצית ממשפחת הקרציות הרכות (Argasidae), המפיצה את הקדחת החוזרת בישראל.
תפוצה וסביבת מחיה
התפוצה העולמית של הקרצית רחבה מאד מבחינת המאפיינים האקלימיים. אזור התפוצה משתרע מצפון מזרח קזחסטן ועד ללוב.
בישראל נמצאת הקרצית באזורים נרחבים בעלי תנאים גאוגרפיים שונים – מהגליל העליון בצפון ועד לדרום הר הנגב בדרום.
סביבות המחיה של הקרצית הם אזורים סגורים, או סגורים למחצה המאפשרים הגנה מלאה או חלקית מפני אור ומפני שינויי אקלים קיצוניים. האתרים המועדפים על הקרצית הם חורבות, בונקרים נטושים, ובעיקר מערות, ומכאן שמה העממי של הקרצית.
התנאים המיקרו אקלימיים האופטימליים למחייתה של קרצית זו הם לחות גבוהה (בין 70% ל-80%), טמפרטורה מאוזנת (בסביבות 20 מעלות), ואזור שבו שוררת אפלולית אך לא חשכה מוחלטת[1].
התנהגות ומחזור חיים
הקרצית נוטה לשכון במערות בעומק של מספר סנטימטרים בתוך קרקע המערה. הקרצית נמצאת רוב הזמן במצב של חוסר פעילות (היברנציה).
כאשר מגיע בעל חיים בעל דם חם אל המערה מזהה הקרצית את נוכחותו על ידי נשימת היונק ופליטת הפחמן הדו-חמצני. שינוי ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר נקלט על ידי הקרצית באיבר המיועד לכך (אברון האלר, Haller's organ) הנמצא בקצה הרגל הקדמית של הקרצית. הקרציה מסוגלת להבחין בשינויים מזעריים בריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר ועל ידי כך לדעת שהגיע פונדקאי לסביבת המערה. הקרצית עולה אל פני השטח ומחפשת את הפונדקאי.
ייתכן ובשלב זה היא מסוגלת גם להבחין בשינויי חום (קרינה תת-אדומה) המצביעים על קיום של בעל חיים בעל דם חם.
כאשר מוצאת הקרצית את הפונדקאי (חיות בר כגיריות, דורבנים ומכרסמים שונים; אדם; בקר וצאן) היא נצמדת אליו ומתחילה בתהליך ההזנה. ההזנה נמשכת כ-20 דקות בממוצע ובזמן זה יונקת הקרצית עד כ-100 מ"ג של נוזל. לאחר שהקרצית סיימה את תהליך ההזנה היא נושרת מגוף הפונדקאי ומתחפרת שוב בתוך קרקע המערה. בשלב הזה הקרצית מתחילה את תהליך הרבייה שכולל הטלת ביצים (כ-100 ביצים), בקיעת לארוות, והתפתחות קרציות בוגרות נוספות המאכלסות את המושבה במערה.
מחזור החיים של הקרציה כולל ארבעה שלבים: ביצה, זחל, נימפה ובוגר. ביצה הופכת לזחל ללא תלות בכל תנאי, לעומת זאת נימפה זקוקה לארוחת דם כדי להפוך לבוגר. מחזור חיים שבין ביצה לבוגר עשוי לארוך בין 7 ל-12 חודשים בתנאים אופטימליים. הנקבה מסוגלת להטיל מספר פעמים אך זקוקה לארוחת דם לכל הטלה.
אופי החיים הסטטי מאפשר לקרצית להיות מוזנת רק לעיתים רחוקות ביותר ועדיין לשמור על קיום תקין של מושבה משגשגת. על פי דיווחים שונים יכולה הקרצית לחיות לפחות עד 10 שנים ללא מזון, כאשר היא נמצאת בסוג של היברנציה.
יכולת השרידות של הקרצית וההסתפקות המועטה ביותר בחומרי הזנה מאפשרים לקרצית אורח חיים נייח, דהיינו הקרצית אינה נעה ממקום למקום בחיפוש אחר מזון אלא נמצאת במקום קבוע ומחכה לפונדקאי.
אופי החיים הנייח יצר בידוד טקסונומי של מושבות הקרציות, גם אם הן נמצאות בקרבה גאוגרפית רבה.
הקרצית כנשא למחלות
קרצית מערות משמשת כווקטור העיקרי להעברת חיידקי הסוג Borrelia, אשר גורמים לצורה האנדמית של המחלה - קדחת חוזרת (או בשמה העממי קדחת המערות) בבני האדם ובבעלי חיים אחרים. בישראל עיקר התחלואה נגרמת על ידי המינים: Borrelia recurrentis ו-Borrelia persica.
חיידקים אלה זה נמצא בנוזלי הקרצית ומועברים לאדם על ידי מגע של רוק הקרצית עם דם האדם בעת ההזנה. החיידקים הנמצאים ברוק הקרצית חודרים למחזור הדם בקלות יחסית מכיוון שחומרים נוגדי קרישה שמפרישה הקרצית מונעים הגנה בסיסית מפני חדירת חומרים זרים למחזור הדם. על פי סקר שנערך כ-10% ממושבות הקרציות נושאות את החיידקים ויכולות להעבירן לבני האדם. שיעור המצאות החיידקים גבוה באזור צפון ישראל ושיעוריו הולכים וקטנים ככל שמדרימים.
סימני המגע של הקרצית עם הפונדקאי כמעט ואינם מורגשים בעת המגע בשל חומרי אלחוש שמפרישה הקרצית אל אזור הנשיכה. לאחר הנשיכה והינתקות הקרצית מופיעים סימני נשיכה המאופיינים בעיגול בעל גוון ורוד בקוטר של כחצי סנטימטר ובמרכזו נקודה אדומה. לאחר מספר שעות גדל לעיתים העיגול ומשנה את צבעו לאדום עז ולעיתים לסגול. סימן זה נשאר מספר ימים עד להיעלמותו.
בארץ ישראל יש מספר מקרי הדבקה בכל שנה. הנפגעים העיקריים הם אנשים שחדרו אל סביבת מחיה של קרצית נגועה. אלו הם בעיקר חיילים, רועי צאן, ומטיילים. מספר ההידבקויות המדויק אינו ידוע בשל הקושי הרב בדיאגנוזה של המחלה.
בשל נדירותה היחסית, והתסמין (כעשרה התקפי חום גבוה במחזוריות) ששכיח יחסית גם במחלות אחרות, הרופאים אינם מצליחים לאבחן את המחלה. גם אופי הבדיקה לאפיון המחלה (בדיקת דם בשיטת הטיפה העבה בתזמון מדויק למועדי ההתקף) מקשה על אפיונה.
קישורים חיצוניים
- קרצית המערות באתר המשרד להגנת הסביבה
הערות שוליים
24093303קרצית המערות