מספר קרמייקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קריטריון קורסלט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת המספרים, מספר קרמייקל או מספר פסאודו-ראשוני מוחלט הוא מספר טבעי פריק n המקיים את מסקנת המשפט הקטן של פרמה: ana(modn) לכל a שלם.

המספרים נקראים כך על שם המתמטיקאי רוברט דניאל קרמייקל, שמצא את מספר קרמייקל הקטן ביותר: 561=31117 , והעלה את ההשערה שישנם אינסוף מספרים כאלו.

רקע

המשפט הקטן של פרמה קובע שעבור n ראשוני ana(modn) לכל a . כאשר n אינו ראשוני השוויון בדרך כלל אינו מתקיים, ואפשר לבסס על כך מבחנים פשוטים לראשוניות של n . אם n אינו ראשוני ובכל זאת ana(modn) , הוא נקרא פסאודו-ראשוני ביחס ל-a . מספרי קרמייקל הם פסאודו-ראשוניים ביחס לכל הבסיסים.

מספרי קרמייקל נדירים יחסית. למשל, יש 20,138,200 מספרי קרמייקל בין 1 ל-1021, כלומר בערך 1 מכל 50 מיליארד מספרים בטווח זה, והם נעשים נדירים יותר ככל שהמספרים גדלים.

קריטריון קורסלט

התנאים הבאים שקולים עבור מספר פריק n :

  1. n חופשי מריבועים (כלומר מכפלת ראשוניים שונים) ולכל מחלק ראשוני p מתקיים גם p1n1 .
  2. לכל a מתקיים ana(modn) (כלומר n הוא מספר קרמייקל).
  3. לכל a זר ל-n מתקיים an11(modn) .

השקילות של 1 ו-2 קרויה קריטריון קורסלט (Korselt). קריטריון זה משמש לזיהוי מספרי קרמייקל באלגוריתמים לבדיקת ראשוניות כמו אלגוריתם מילר-רבין. מסקנה מיידית מקריטריון קורסלט היא שכל מספרי קרמייקל הם אי-זוגיים: מתנאי 1 נובע שקיים למספר קרמייקל n מחלק ראשוני אי-זוגי p (כי הוא לא חזקה של 2). כעת, אם מספר קרמייקל הוא זוגי, לפי תנאי 2 נובע p1n1 . אבל n1 אי-זוגי ואילו p1 זוגי, ומספר זוגי לעולם לא יכול לחלק מספר אי-זוגי. ולכן לא ייתכן כי n זוגי.

מסקנה נוספת: למספר קרמייקל יש לפחות שלושה גורמים ראשוניים. אחרת המספר הוא מהצורה pq כאשר p,q ראשוניים, ו-p1 מחלק את pq1=(p1)q+(q1) , כלומר p1q1 וגם להפך; לכן p=q , בסתירה לתנאי הראשון.

הוכחה

1 גורר את 2: נניח כי n חופשי מריבועים ולכל מחלק ראשוני p שלו מתקיים גם p1n1 . ראשית נניח כי a זר ל-n . לכל גורם ראשוני p של n מתקיים an1=(ap1)n1p11(modp) לפי המשפט הקטן של פרמה, ולפי משפט השאריות הסיני נובע מכך שגם an11(modn) . שנית נניח כי a ראשוני המחלק את n . לכל גורם ראשוני pa מתקיים an11(modp) מאותה סיבה כמו במקרה הראשון, ולכן an11(modn/a) , ומכאן ana(modn) . אבל כל מספר אפשר לכתוב כמכפלה של מספר זר ל-n וגורמים ראשוניים המחלקים את n , ולכן הטענה ana(modn) נכונה לכל a .

2 גורר את 3: אם a זר ל-n , אז an11(modn) נובע מההנחה ana(modn) משום ש-a הפיך מודולו n .

3 גורר את 1: יהי prn מחלק שהוא חזקת מספר ראשוני. אם p=2 נניח מלכתחילה r2 . בעזרת משפט השאריות הסיני, נבחר מספר a שהוא גם שורש פרימיטיבי a של pr (זהו איבר מסדר pr1(p1) בחבורת אוילר Up ; נאלצנו להניח כי pr אינו מתחלק ב-8, משום של-8 אין שורש פרימיטיבי), וגם זר לכל גורם ראשוני אחר של n . לכן a זר ל-n , ולפי ההנחה an11(modn) , ולכן גם an11(modpr) . מכאן ש-n1 מתחלק בסדר של a בחבורת אוילר Upr , כלומר pr1(p1)n1 . בפרט, p1n1 כנדרש. לצד זה, אם r>1 מתקבל גם pn1 , וזו סתירה לכך ש-pn , ומכאן ש-n גם חופשי מריבועים.

דוגמאות למספרי קרמייקל

קורסלט היה הראשון שציין תכונות של מספרי קרמייקל, אך הוא לא מצא דוגמאות למספרים כאלו. ב-1910, מצא קרמייקל את מספר קרמייקל הקטן ביותר, 560, ומשום כך נקראים המספרים על שמו.[1] ניתן לראות כי 561 מקיים את תנאי משפט קורסלט: הפירוק לגורמים 561=31117 לא מכיל ראשוני ממעלה שנייה, ומתקיים 2|560 וגם 10|560 וגם 16|560 .

מספרי קרמייקל הבאים הם (סדרה A002997 באתר OEIS – האנציקלופדיה המקוונת לסדרות של מספרים שלמים):

1105=513171729=713192465=517292821=713316601=723418911=71967

התפלגות

נסמן C(X) את מספר מספרי קרמייקל שקטנים או שווים ל-X . התפלגות מספרי קרמייקל לפי חזקות 10 היא:

n 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21
C(10n) 1 7 16 43 105 255 646 1547 3605 8241 19279 44706 105212 246683 585355 1401644 3381806 8220777 20138200

בשנת 1953, הוכיח קנדל (Knödel) את החסם:

C(X)<Xexp(k1log(X)log(log(X)))

עבור k1 קבוע כלשהו.

ב-1956, שיפר פאול ארדש[2] את החסם:

C(X)<Xexp(k2log(X)log(log(log(X)))log(log(X)))

עבור k2 קבוע כלשהו. ההערכה של k2 עבור X=10N כאשר N הולך וגדל היא באזור: k2=1.86619 .

לכיוון השני, הוכיחו ב-1994 ויליאם אלפורד, אנדרו גרנוויל וקארל פומרנץ שקיימים אינסוף מספרי קרמייקל.[3] בפרט, הם הוכיחו שעבור X גדול דיו:

C(X)>X27

ב-2005 שיפר גלין הרמן[4] את החסם ל:

C(X)>X0.332

צ'רניק[5] הבחין ב-1939 שכל מספר מהצורה (6k+1)(12k+1)(18k+1), כאשר שלושת הגורמים ראשוניים, הוא מספר קרמייקל. השאלה האם קיימים אינסוף מספרי קרמייקל מצורה זו היא בעיה פתוחה.

לו וניבור מצאו ב-1992 כמה מספרי קרמייקל גדולים במיוחד, כולל מספר קרמייקל עם 1,101,518 גורמים ומעל 16 מיליון ספרות.

השערת להמר

המספר הטבעי n הוא מספר קרמייקל אם האקספוננט exp(Un) של חבורת אוילר של n מחלק את n1 . מכיוון שהאקספוננט תמיד מחלק את הסדר φ(n) , הדרישה φ(n)n1 היא דרישה חזקה יותר. השערת להמר (אנ'), שעודנה פתוחה, קובעת שאין מספרים כאלה שאינם ראשוניים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. R. D. Carmichael (1910). "Note on a new number theory function". Bulletin of the American Mathematical Society. 16 (5): 232–238.
  2. Erdős, P. (1956). "On pseudoprimes and Carmichael numbers" (PDF). Publ. Math. Debrecen. 4: 201–206. MR 0079031.
  3. W. R. Alford, A. Granville, C. Pomerance (1994). "There are Infinitely Many Carmichael Numbers" (PDF). Annals of Mathematics. 139: 703–722. doi:10.2307/2118576.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. Glyn Harman (2005). "On the number of Carmichael numbers up to x". Bull. Lond. Math. Soc. 37: 641–650. doi:10.1112/S0024609305004686.
  5. Chernick, J. (1939). "On Fermat's simple theorem" (PDF). Bull. Amer. Math. Soc. 45: 269–274. doi:10.1090/S0002-9904-1939-06953-X.

מספר_קרמייקל20484372Q849530