קרב שמפאן השני
 | ||||||||||||||
| החזית המערבית, 1915-1916 | ||||||||||||||
| מערכה: החזית המערבית | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| תאריכים | 25 בספטמבר 1915 – 30 בספטמבר 1915 (6 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||
קרב שמפאן השני (בצרפתית: Champagne) היה אחד מקרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. הקרב נערך בעיקרו בין ה-25 ל-30 בספטמבר 1915, אם כי רשמית הסתיים ב-6 בנובמבר. קרב זה היה חלק משרשרת של התקפות בו זמניות שיזם הרמטכ"ל הצרפתי ז'וזף ז'ופר על הגרמנים במטרה לעקרם, או לפחות להסיגם חלקית, משטחי כיבושיהם על אדמת צרפת. בין אלה היו קרב ארטואה השלישי, אשר חלקם של הבריטים בו ידוע בשם קרב לוס. כמו רוב הקרבות האחרים מסוג זה, גם הישגיו של קרב זה היו דלים, והאבדות בו - כבדות. מעמדם היציב של הגרמנים בחזית המערב נותר בעינו.
רקע
סיום שלב קרבות התנועה שלאחר הדיפת המתקפה הגרמנית בפתיחת מלחמת העולם הראשונה, ומאז המרוץ אל הים, בסתיו 1914, סימן את תחילתה של מלחמת החפירות הסטאטית, בעלת מאפיינים רבים של לוחמת מצור.
בהדרגה החלו להגיע לחזית המערבית גם כוחות בריטיים וכוחות מן האימפריה הבריטית, במספרים הולכים וגדלים, ואלה נטלו חלק גדול יותר ויותר באותם קרבות, שבעיקר עולם בשנים 1914 ו-1915 נשאו הצרפתים. אלא שכל הניסיונות לשינוי הסטטוס קוו נכשלו תוך אבידות כבדות.
עם זאת, באותו שלב, ולמעשה בכל מהלכה של שנת 1915, הגרמנים החליטו לרכז את מאמציהם בכיוון החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה, ופרט לקרב איפר השני, הסתפקו במגננה במערב. אחת הסיבות ליוזמות ההתקפיות של מדינות ההסכמה בחזית המערב, היה הרצון לנצל מגמה גרמנית זו, כל עוד התקיימה. הרמטכ"ל הצרפתי, ז'וזף ז'ופר, למרות האבדות הכבדות, החזיק בדעה כי המשך הסטטוס קוו מועיל לגרמנים יותר מאשר למדינות ההסכמה, שכן הזמן החולף מאפשר להם לייצב את הישגיהם מתחילת המלחמה. ואכן, הגרמנים חיזקו בהתמדה את קו ההגנה שלהם בחזית המערבית בכלל, ובגזרה האמורה בפרט. מספר התקפות מקומיות שערכו הצרפתים במרס ובאפריל הוכיחו את עמידות המערך הגרמני. בכל זאת, שיפורים מסוימים בהתנהלות הצרפתים, כתוצאה מהתקפותיהם רוויות האבדות, כולל סיוע ארטילרי רב יותר, נתנו לדעת ז'ופר מקום לאופטימיות, ולפיכך, לאפשרות לתקוף פעם נוספת. דעה זו לא השתנתה גם לאחר קרב ארטואה השני, הגם שזה הביא לתוצאות דלות תוך ספיגת אבדות עצומות.
לצורך ההתקפה, פקד ז'ופר על הארמייה השלישית, להקצות את כל תחמושת ה-75 מ"מ, פרט ל-500 פגזים לתותח, לארמיות התוקפות, השנייה והרביעית. הסיוע הארטילרי בקרב זה (כולל ההתקפה של הארמייה השלישית, ר' להלן), כלל 2,842,400 פגזים של תותחי שדה, ו-577,700 פגזים כבדים.
הקרב
בעת שתקפו הצרפתים באזור שמפאן, צבאות מדינות ההסכמה ערכו עוד ארבע התקפות מקבילות, אשר ריתקו את צבאות מעצמות המרכז, האחת באזור איפר, השנייה, של האיטלקים, באיזונצו, השלישית, של הצרפתים והבריטים, בקרב ארטואה השלישי, והרביעית, של הארמייה השלישית הצרפתית, בנהר האן (Aisne). זו האחרונה, שנערכה בד בבד עם קרב שמפאן השני, נכשלה כליל.
לקרב קדם ריכוך ארטילרי צרפתי. זה נהנה מראות טובה בימים שקדמו להתקפה. עם זאת בלילה שבין ה-24 ל-25 בספטמבר, העכיר מזג האוויר וגשם כבד, אשר נמשך עד צהרי יום המחרת, החל לרדת. ב-25 בספטמבר 1915, בשעה 9:15 תקפו 20 אוגדות צרפתיות, מן הארמיות השנייה והרביעית, את קווי הגרמנים באזור שמפאן. כל אוגדה תקפה בחזית שרוחבה כ-1.5 עד 2 ק"מ. כעתודה להתקפה זו העמידו הצרפתים עוד שש אוגדות פרשים ואוגדת רגלים אחת. מול אלה עמדה הארמייה השלישית הגרמנית, ולה שש אוגדות, כאשר חייליהן של אלה צפו בהכנות הצרפתיות והיו מוכנים לבאות. הגרמנים רכזו את מאמצי ההגנה בקו החפירות השני, וכך ההתקפה הראשונית הצרפתית הצליחה למדי. הקו הראשון שלהם נפרץ בארבעה מקומות, כאשר הצרפתים לוכדים כ-14,000 שבויים ולוקחים שלל מספר תותחים. עם זאת, הישגים אלה עלו לצרפתים באבדות כבדות. בשני מקומות, הצליחו הצרפתים להגיע גם עד קו ההגנה הגרמני השני. כאן מנע מהם מחסום תיל, שההפגזה לא הצליחה לקרוע, התקדמות נוספת. גם הארטילריה הגרמנית התרכזה בעיקר בקו השני.
ב-26 בספטמבר תקפו הצרפתים שוב, בחזית של כ-12 ק"מ, ובמקום אחד השיגו אחיזה בקו השני הגרמני. כן לקחו עוד כ-2,000 שבויים. בשלושת הימים הבאים התנפצו כל התקפות הצרפתים, ובהתקפות נגד הגרמנים כבשו חזרה חלק מן העמדות שאיבדו. כיוון שכך פקד ז'ופר על השעיית ההתקפה עד שתושג תחמושת נוספת, ועל התבססות במקומות שנכבשו. ב-3 באוקטובר ז'ופר פקד על סיום ניסיונות ההבקעה. עם זאת, עד ה-5 באוקטובר נמשכו התקפות צרפתיות על מספר 'כיס'ים גרמניים. ב-6 בנובמבר פקד ז'ופר סופית על סיום ההתקפה.
אחרית דבר
בהתקפה זו הצרפתים הצליחו להתקדם כארבעה ק"מ במחיר אבדות מחריד, 143,567 חיילים, כולל המתקפה בנהר האן. אבדות הגרמנים היו כמחצית ממספר זה והן כוללות כ- 17,000 שבויים.
הוצאת מיליוני הפגזים, כולל אלה שנורו בקרב ארטואה השלישי, הביאה למחסור חריף בתחמושת ארטילרית עבור הצבא הצרפתי בחודשים הבאים. מחסור זה, יחד עם ההכרה כי בשיטות הקיימות אין בכוח הצרפתים לשנות מהותית את המצב, הביאו להפוגה בחודשים הבאים.
כך, לקראת סופה של שנת 1915 הוכח כי, ככל הנוגע לחזית המערב, האסטרטגיה הגרמנית ולפיה על כוחותיהם באותה חזית להחזיק מעמד ולשמור על הקיים, נחלה הצלחה מלאה. התקפות מדינות ההסכמה התנפצו פעם אחר פעם על מערכי ההגנה הגרמניים וקרב שמפאן השני היה רק דוגמה אחת, עקובה מדם, לכך. יחד עם הצלחתם בקרבות החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה, הייתה שנת 1915 שנה מוצלחת למדי לצד הגרמני.
לקריאה נוספת
- Doughty, R. A. (2005). Pyrrhic Victory: French Strategy and Operations in the Great War. Cambridge, MA: Belknap Press. ISBN 0-67401-880-X.
- Edmonds, J. E. (1928). Military Operations France and Belgium, 1915: Battles of Aubers Ridge, Festubert, and Loos. History of the Great War Based on Official Documents by Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence. Vol. II. London: Macmillan. OCLC 58962526.
- Foley, R. T. (2007) [2005]. German Strategy and the Path to Verdun: Erich von Falkenhayn and the Development of Attrition, 1870–1916. Cambridge: CUP. ISBN 978-0-521-04436-3.
- Humphries, M. O.; Maker, J. (2010). Germany's Western Front, 1915: Translations from the German Official History of the Great War. Vol. II (1st ed.). Waterloo Ont.: Wilfrid Laurier University Press. ISBN 978-1-55458-259-4.
- Krause, J. (2013). Early Trench Tactics in the French Army: the Second Battle of Artois, May–June 1915 (1st ed.). Farnham, Surrey: Ashgate Publishing. ISBN 1-40945-500-9.
קישורים חיצוניים
