קרב גבעת סן חואן
קרב גבעת סן חואן (באנגלית: Battle of San Juan Hill, בספרדית: Batalla de las Colinas de San Juan) נערך ב-1 ביולי 1898 במסגרת מלחמת ארצות הברית–ספרד בין כוח אמריקאי, בפיקודו של ויליאם רופוס שאפטר, לבין כוח ספרדי, בפיקודו של ארסניו לינארס אי פומבו. הקרב כלל מתקפות משולבות על גבעת קטל ועל גבעת סן חואן, והוכיח את עצמו כקרב משמעותי במלחמה, ובשילוב עם המצור על סנטיאגו הפך לקרב מכריע בגורל המערכה של ארצות הברית בקובה. הכוחות האמריקאים, שמספרם עלה על המגנים הספרדים בעדיפות של 16 ל-1, הסתערו על הגבעות, והצליחו לפזר את הגנת הספרדים לאחר שספגו אבדות כבדות. המתיחות בין ארצות הברית לספרד החמירה עקב התנהגות הספרדים בניסיונם לדכא את מלחמת העצמאות הקובנית, כאשר הרבה אמריקנים נסערו עקב דיווחים מוגזמים על זוועות ספרדיות נגד האוכלוסייה הקובנית. בינואר 1898, עקב פחד לגורל האינטרסים האמריקנים בקובה, נשלחה הספינה מיין כדי להגן עליהם. פחות מחודש לאחר מכן, הספינה התפוצצה במהלך עגינה בנמל הוואנה, והובילה למותם של 267 מלחים. בתקשורת האמריקנית הוצגה ספרד כאשמה באירוע הפיצוץ, וחודשיים לאחר האירוע הוכרזה המלחמה.
רקע
הגנרל הספרדי ארסניו לינארס הורה ל-760 חיילים סדירים של הצבא הספרדי להחזיק ברמות סן חואן כנגד מתקפה אמריקאית ב-1 ביולי 1898. מסיבות לא ברורות, לינארס לא הצליח לחזק עמדה זו, ובחר להחזיק קרוב ל-10,000 עתודות ספרדיות בעיר סנטיאגו דה קובה.
לאחר שנחתו כוחות ארצות הברית במפרץ גואנטנמו ובחופים סמוכים הם החלו להתקדם אל עבר סנטיאגו, מרכז הממשל הספרדי באזור. ההגנה הספרדית התבססה על שרשרת גבעות מבוצרות מדרום לעיר, כאשר על הגבעות הוצבו תעלות, עמדות ירי וחוטי תייל.
ההתבצרות הספרדית על ראש הגבעות, אף על פי שבדרך כלל היו מוסתרות היטב, לא כולן היו ממוקמות כראוי לאש צוללת, מה שהקשה על האש החוזרת על האמריקאים המתקדמים. רוב הביצורים וקווי התעלות הספרדיים הונחו לאורך הפסגה הגאוגרפית של הרמה במקום הפסגה הצבאית. משמעות הדבר הייתה שהאש של החיילים הספרדים תתקשה לפגוע באויב המתקדם כאשר האמריקאים התוקפים יגיעו לטיהור למרגלות הרמה. עם זאת, ברגע שהם יתחילו לטפס על הגבעה, התוקפים יהיו בטווח ראייה מלא של המגנים, שיוכלו לפגוע באמריקאים באש רובים וארטילריה.
הכוחות הלוחמים
בכוח האמריקאי השתתפו רגימנטים סדירים של חיל רגלים, חטיבות ה-9 וה-10 הידועות כ-"Buffalo Soldiers" שהורכבו מחיילים אפרו-אמריקאים, וכן רגימנט הפרשים המתנדבים הראשון, "הרוכבים הקשוחים", בפיקודו של תאודור רוזוולט. לצד אלה הופעלו גם מקלעי גאטלינג שהיו אמצעי חיפוי מתקדם יחסית.
מולם ניצבו כ-500 עד 600 חיילים ספרדים, שהתבצרו היטב עם רובי מאוזר ותותחי שדה.
מהלך הקרב
ב-1 ביולי, עם עלות הבוקר, החלה ההתקפה. הכוחות האמריקאים נעו באש מקלעים כבדה, תוך ניסיון לאגף את הגבעות. בעוד שהחיילים הסדירים וה-Buffalo Soldiers החלו בהסתערות על גבעת סן חואן עצמה, ה-הרוכבים הקשוחים תחת רוזוולט נעו אל עבר גבעת קטל.
במהלך ההסתערות על גבעת קטל, אמר קפטן באקי אוניל לסמל תאודור רוזוולט "סמל, הכדור הספרדי לא מיוצר בכדי להרוג אותי", למען העלאת המורל, אך מילותיו אלה יהיו מילותיו האחרונות, משום שרגעים אחדים לאחר מכן, נורה אוניל בפיו מרובה ספרדי ומת. מותו זעזע את לוחמיו אך גם עורר בהם דחף להמשיך ולהסתער. תחת אש רציפה התגברו האמריקאים על התייל ועל העמדות המבוצרות, ולקראת הצהריים נכבשה גבעת קטל.
עם רדת היום נכבשה גם גבעת סן חואן, לאחר קרבות פנים אל פנים קשים. הכוחות הספרדים החלו לסגת לעבר העיר עצמה.
תוצאות
כיבוש הגבעות איפשר לאמריקאים להציב את תותחיהם בעמדות שליטה על סנטיאגו. יומיים לאחר מכן, ב-3 ביולי, הושמד הצי הספרדי בנמל, וב-17 ביולי נכנעה העיר. בכך בא הקץ להתנגדות הספרדית העיקרית בקובה, והמלחמה קרבה לסיומה.
מורשת
קרב גבעת סן חואן הפך לאחד הסמלים הידועים ביותר במלחמה, בעיקר בשל תפקידו של רוזוולט שזכה לאחריו לפופולריות עצומה בארצות הברית. שנים רבות אחר כך זכו גם חיילי ה-Buffalo Soldiers להוקרה על חלקם בקרב ובניצחון.
מקורות
- Trask, David F. The War with Spain in 1898. University of Nebraska Press, 1996
- Nevins, Allan. Grover Cleveland: A Study in Courage. Dodd, Mead, 1932
- Library of Congress: The Spanish–American War in the Philippines
קישורים חיצוניים
קרב גבעת סן חואן41584394Q1215310