קראר

קראר
סיווג	קורדופוניים
קבוצה	כלי מיתר, כלי פריטה

קראר (בגעז: ክራር) הוא כלי מיתר דמוי לירה בעל חמישה או שישה מיתרים, הנפוץ באתיופיה ובאריתריאה. קראר מודרני עשוי להיות מחובר למערכת הגברת קול, בדומה לגיטרה חשמלית. הקראר, יחד עם המסנקו והוואשינט, הוא אחד מכלי הנגינה הנפוצים ביותר בצפון אתיופיה ואריתריאה.

תפקיד בחברה

בעת העתיקה

בחברה האמהרית, הקראר נתפס ככלי בהשראת השטן ולכן היה נחות, ואילו הבגנה (לירה גדולה עם 10 מיתרים) נועדה להלל את אלוקים ונתפסה כ"קדושה".^[1]

המשטר הצבאי הפרו-סובייטי, הדרג, אסר על נגינה בקראר וכלא אנשים שניגנו בו, במיוחד בערים הגדולות כמו אסמרה ואדיס אבבה. הכלי נקשר לשודדים, פורעי חוק, נוודים או זמרים נודדים (אזמרי). נוודים אלו ניגנו בקראר כדי לבקש מזון, ופורעי חוק ניגנו בו כדי לשיר שירי מלחמה אמהריים בשם פאנו.^[2]

בעידן המודרני

כיום, הקראר הפך לאחד מכלי המיתר האתיופיים הפופולריים ביותר, ומשמש במוזיקה חילונית בשירי האהבה ושירה. הוא פופולרי בקרב משוררים-מוזיקאים הנקראים אזמרי או וואטה.^[3]