קפה נגה

קפה נגה
	אין תמונה חופשית
	(למפת תל אביב רגילה) קפה נגה

קפה נגה היה בית קפה היסטורי בתל אביב, ששימש כמרכז תרבותי ומוזיקלי חשוב משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד שנות ה-70. בית הקפה, שנודע כ"בורסת הנגנים"^[1], היה מקום מפגש מרכזי למוזיקאים ישראלים, שם נוצרו הרכבים מוזיקליים זמניים להופעות באירועים כמו חתונות ומסיבות. בשנות ה-80 הפך למועדון ביליארד, והמשיך לפעול עד לסגירתו בשנת 2015.

היסטוריה

קפה וינאי

קפה נגה נוסד בקיץ 1933 ברחוב ביאליק בתל אביב. בשנת 1941 עבר למשכנו החדש ברחוב פינסקר, בסמוך לרחוב אלנבי ומול קולנוע מוגרבי כבית קפה וינאי המשלב תרבות, בידור והנאה. המבנה תוכנן על ידי האדריכלים יוסף נויפלד ויעקב ירוסט. בפתיחתו החגיגית ב-1 באוקטובר 1941, תרם הבית קפה 50% מהכנסותיו לקורבנות המלחמה הבריטיים, ומשך חיילים בריטיים בתקופת המנדט. בתחילה עיקר לקוחותיו היו מהבוהמה ואנשי המעמד הגבוה, והוא פעל כבית קפה וינאי.

תקופת הזהב: בורסת הנגנים

עזיבת החיילים הבריטים, לצד הצלחתו של קפה כסית שצבר פופולריות בקרב הבוהמה הביאו את המקום לקשיים ולשינוי. משנות ה-40 ועד שנות ה-70 שימש קפה נגה כמרכז חיי המוזיקה הישראלית. הוא כונה "בורסת הנגנים" מכיוון שמוזיקאים רבים התקבצו שם מדי יום כדי למצוא עבודה, להרכיב להקות זמניות ולהופיע באירועים ללא חזרות.

בין הנגנים והזמרים הבולטים שהתקבצו שם היו זבדיה לוי (מנהיג תזמורת "השמחים"), עוזי מלמד, צביקה פיק, ניסים סרוסי, גבי שושן, עדנה לב ועוד.

להקות כמו "השגרירים", "הפסגות","נערי החצר", "הכוכבים הכחולים", "הענקים" הוקמו או פעלו שם.

הקפה היה גם אחד המקומות הראשונים בישראל שהביאו כדורגל שולחן ופליפרים.