קסטרום
קסטרום (בלטינית castrum ברבים castra) הוא מחנה מבוצר או מצודה שבו חנתה בימי קדם באופן קבוע או זמני יחידה של הצבא הרומאי, כמו למשל לגיון, על כל מטענה, ובהמות התובלה שלה.
הרומאים לא היו יוצאים לקרב מבלי שהקימו מחנה קודם לכן, ואפילו למול אויב שנערך למתקפה, היו מקצים חלק מסוים מן הכח שיבנה את המחנה בזמן ששאר הכח נערך ללחימה. ישנם מחנות משני סוגים: מחנות ארעיים ומחנות של קבע (castra stativa)[1]. ישנן ידיעות גם על מחנות לכליי שיט (castra navalia)[2], שמטרתו הייתה להגן על כליי שיט שהועלו ליבשה[3].
אטימולוגיה
למילה ברבים קסטרה או קסטרא יש תמיד משמעות צבאית, בעוד המושג קסטרום שימש לעיתים גם למתחמים אזרחיים המיועדים להגנה. צורה מקטינה של המילה "קסטלום" castellum שימשה למבצרים קטנים יותר שבדרך כלל, אך לא תמיד, שרתה יחידות נספחות ובסיסים לוגיסטיים ללגיונות, כפי שהסביר וגטיוס. היה בשימוש גם המונח הכללי "פרזידיום" praesidium - "עמדת משמר" או "חיל מצב". בספרות ביוונית היו משתמשים לציון הקסטרום והקסטלום הרומאיים את המונחים סטראטופֶּדון ("מחנה צבאי") ופרוּריון ("מבצר").
רקע
הצבא הרומאי ערך את מסעות כיבושיו בקיץ, ובחורף החיילים היו פורשים לערים וליישובים בסביבתם הקרובה עד לקיץ, כאשר חודשו מסעות הכיבוש. כוחות אמנם לנו בשטח במחנות ארעיים, ואף לפרקי זמן ממושכים, אך רק כאשר היה צורך מבצעי בדבר (מצור על עיר, למשל), שכן לינה בשטח, בפרט בעונת החורף, נחשבה לעונש שהוטל על חיילים רק במקרי קיצון. אולם, משהתרחבו גבולות האימפריה הרומית לשטחי הפרא של שבטי הברבאריים בצפון, בהם לא היו ערים, נאלצו הכוחות הצבאיים ללון בשטח במחנות קבע משני סוגים: מחנה קיץ ( (castra aestivaומחנה חורף (castra hiberna). השוני העיקרי בין מחנה הקיץ למחנה החורף היה בחומרי הגלם מהם נבנו המגורים - בקיץ לנו באוהלים, ובחורף בבקתות עשויות אבן או כבול[4]. מחנות אלה היו מאוישים למשך זמן רב, ואף משכו חלק מהמקומיים לשכון בסביבתם כדי לסחור עם הרומאים[5], מה שהניע תהליך הקמת יישובים על בסיס המחנות הרומאיים הללו.
תוכנית הקמת המחנה
מתוך "תולדות מלחמת היהודים ברומאים" מאת יוסף בן מתתיהו: "...בכל פשיטה לארץ אויב לא ייגשו לקרב בטרם יקימו מחנה מבוצר. את המחנה לא יציבו באין תוכנית סדורה ושלא במידות הנכונות; [בהצבתו] אין הכל עובדים בבת אחת או באי-סדר; אם השטח אינו ישר – יישרוהו, ואז יתוו את גבולותיו של המחנה במתכונת של ריבוע. לתכלית זו נלווה על הצבא המון רב של בעלי מלאכה, על הכלים הדרושים לבניין המחנה."[6]
לרומאים הייתה תוכנית בסיסית אידיאלית של קסטרום רומאי, שהייתה אחידה לכל סוגי המחנות (ארעיים וקבועים), אותה היו מוציאים לפועל כשחנו, לעיתים יום אחרי יום, אחרי צעידות ממושכות[7]. גודל המחנה הותאם למספר הלגיונות שחנו בו, אך תוכנית הבנייה של המחנה נותרה זהה[8]. אל הכח הצבאי התלוו מהנדסים ואדריכלים שהיו אמונים, בין היתר, על הדרכת החיילים בהקמת המחנות ובבניית הביצורים[9]. את המחנה העדיפו להקים בראש גבעה בעלת שיפוע מתון, ליד מקור מים, ורצוי ליד יער, ממנו יכלו לספק עצים לבניית ביצורים, להסקה ולבישול[10]. הואיל ותוכנית הבנייה היא תמיד דומה עבודות הבנייה בוצעו במהירות רבה. הטריבון והקנטוריונים היו מודדים את השטח וקובעים את מיקום הפרטוריום - מאהל הגנרל[11], ריבוע בעל צלע של כ-60 מטר. דגל לבן המונף במקום משמש ציון דרך שמסביבו מתארגן המחנה: רחובות, מאהלים, פורום ומתחם. שני רחובות ראשיים - ויה פרינקיפאליס וויה פרטוריה מצטלבים בפני הפרטוריום. אם מספר הלגיונות החונים במחנה הוא גדול, סוללים גם רחוב הקרוי ויה קווינטאנה (via quintana) המקביל לויה פרינקיפאליס[12]. כוחות העילית של רגלים ופרשים חונים משני צידיו של הפרטוריום. כמו כן, משני צידי הפרטוריום השאירו גם מתחם לפורום (בו התנהלו אסיפות וגם מסחר בשוק) ולקוואיסטוריום - משרד הקוואיסטור, שהיה ממונה על האספקה ועל ניהול הקופה[13]. מאחורי המתחם הושאר שטח פנוי ברוחב של כ-70-60 מטר על מנת לאפשר תנועות יחידות וטווח הגנה על האוהלים הראשונים מפני חיצים או כידונים של האויב[14]. ה"ואלטוסינאריה",valetudinaria הם אזורי סיוע רפואי שנכללו במחנות לפחות מהתקופה שאחרי התמקצעות הצבא בימי אוגוסטוס והן הגרסאות הצבאיות של האסקולפיה (aesculapia).
ביצורים
סביב המחנה נחפרה בדרך כלל תעלה, שלעיתים מולאה במים, ומהעפר שנערם על גדותיה היו יוצרים סוללה בצורת חומה סביב המחנה. בראש הסוללה הציבו כלונסאות מחודדים, מחוזקים במקלעת ענפים וברגבי עפר, ולכל היקפה הותקנו מגדלים במרווחים קבועים, שביניהם הוצבו מכונות ירי מסוגים שונים[15]. בלילות אבטחו את המחנה חיילים שהתחלפו מדיי אשמורת (4 אשמורות בסך הכל), ומפקד המחנה קבע סיסמה, שהועברה לשומרים בידי הטריבונים[16][17]. הרומאים ביססו את טקטיקות הלחימה שלהם על לחימה בשדה פתוח, ולא מאחורי חומות, על-כן, ייעודם הטקטי של הביצורים היה לבלום מתקפות פתע או פשיטות כנגד החיילים בזמן חנייה, ויצירת בסיס מאובטח לנסיגת כוחות מפני כח רב או חזק מהם, או להיערכות לקראת כח שכזה[18][19].
תוכנית פירוק המחנה
עם האות הראשון בבוקר פורקו אוהלי הטריבונים או הקונסול, אחריהם כל שאר האוהלים וארזו את הציוד. עם האות השני העמיסו את הציוד על בהמות התובלה ונערכו ליציאה, ועם האות השלישי יצאו לדרך. את המחנה היו מעלים באש, שמא האויב ישתלט עליו וישתמש בו[20]. סדר הצעידה מהמחנה היה קבוע (למעט בזמני חירום), ומדי יום שינו את סדר היחידות, כדי שכולם יוכלו ליהנות ממידה שווה של מספוא ומים טריים, דבר שהיה תלוי בצעידה בראש הטור[21].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The entry "Castra", from: A Dictionary of Greek and Roman Antiquities (1890) .by William Smith. John Murray, republished on Bill Thayer's LacusCurtius site
- ^ טיטוס ליוויוס, תולדות רומא, ספר עשרים ותשע, 35.
- ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה. מלטינית: משה ליפשיץ (ירושלים: כרמל 2013 [2011]), עמ' 138-139 ; יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, ספר חמישי, 11.
- ^ The entry "Castra", from: A Dictionary of Greek and Roman Antiquities (1890) by William Smith. John Murray, republished on Bill Thayer's LacusCurtius site.
- ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, עמ' 175 ; יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, ספר שישי, 37.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים. מיוונית: ליזה אולמן (ירושלים: כרמל 2009), עמ' 319 ; יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר שלישי, 5, 76-78.
- ^ משה ליפשיץ, "מבוא: רומא, הגאלים ויוליוס קיסר", מתוך: יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, עמ' 29.
- ^ משה ליפשיץ, "מבוא: רומא, הגאלים ויוליוס קיסר", מתוך: יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, עמ' 51.
- ^ משה ליפשיץ, "מבוא: רומא, הגאלים ויוליוס קיסר", מתוך: יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, עמ' 50.
- ^ משה ליפשיץ, "מבוא: רומא, הגאלים ויוליוס קיסר", מתוך: יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, עמ' 51.
- ^ פוליביוס, היסטוריה, מלטינית: בנימין שימרון (ירושלים: מוסד ביאליק 1991), 431-432 ; פוליביוס, היסטוריה, ספר שישי, 41.
- ^ The entry "Castra", from: A Dictionary of Greek and Roman Antiquities (1890) by William Smith. John Murray, republished on Bill Thayer's LacusCurtius site.
- ^ פוליביוס, היסטוריה, מלטינית: בנימין שימרון (ירושלים: מוסד ביאליק 1991), 423-425 ; פוליביוס, היסטוריה, ספר שישי, 27-31.
- ^ פוליביוס, היסטוריה, מלטינית: בנימין שימרון (ירושלים: מוסד ביאליק 1991), 424 ; פוליביוס, היסטוריה, ספר שישי, 27-31.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, עמ' 320 ; יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, III, 5, 79-80.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, עמ' 426-428 ; יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, III, 5, 34-36.
- ^ משה ליפשיץ, "מבוא: רומא, הגאלים ויוליוס קיסר", מתוך: יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, עמ' 51.
- ^ קורנליוס טאקיטוס, ספרי השנים, מלטינית: שרה דבורצקי (ירושלים: כרמל), עמ' 36-37 ; קורנליוס טאקיטוס, ספרי השנים, I, 65-67.
- ^ קיסר, מלחמת גאליה, עמ' 114, 140-141, 162-163 ; קיסר, מלחמת גאליה, III, 19 ; V, 115-17 ; VI, 7-8.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, עמ' 320 ; יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, III, 5, 90.
- ^ פוליביוס, היסטוריה, עמ' 431 ; פוליביוס, היסטוריה, VI, 40.
23155722קסטרום