קני דלגליש
| לידה |
4 במרץ 1951 (גיל: 74) גלאזגו שבסקוטלנד | |||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | קנת' מתיסון דלגליש | |||
| גובה | 1.73 מטר | |||
| עמדה | חלוץ שני, חלוץ חוד, קשר התקפי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
סר קנת' מתיסון "קני" דלגליש (אנגלית: Kenneth Mathieson "Kenny" Dalglish; נולד ב-4 במרץ 1951 בגלאזגו, סקוטלנד) הוא כדורגלן עבר סקוטי ומאמן כדורגל לשעבר. הוא התפרסם בזכות הצלחותיו עם סלטיק בשנות ה-70 ועם ליברפול החל מ-1978 ועד סוף שנות ה-80. דלגליש מכונה לעיתים בפי אוהדי הכדורגל, כמו גם באמצעי המדיה, בכינוי: "קינג קני" (המלך קני). דלגליש נחשב לאחד מגדולי שחקני הכדורגל הבריטיים בכל הזמנים ולגדול שחקני דורו. הוא היה הכדורגלן הראשון אשר הבקיע 100 שערים בליגות האנגלית והסקוטית. דלגליש שיחק 102 פעמים בנבחרת סקוטלנד וכבש במדיה 30 שערים. הוא זכה עם סלטיק באליפות סקוטלנד בשנים 1972, 1973, 1974, 1977 ועם ליברפול באליפות אנגליה בשנים 1979, 1980, 1982, 1983, 1984, 1986, 1988, 1990 ובגביע אירופה לאלופות בשנים 1978, 1981, 1984.
בעקבות אסון הייזל בבריסל בגמר גביע אירופה לאלופות 1985 נגד יובנטוס, החליף דלגליש את ג'ו פייגן כמאמן של הקבוצה ובשנת 1986 זכה בדאבל האנגלי (אליפות וגביע) כשחקן-מאמן - הראשון והיחיד שעשה זאת. לאחר מכן זכה בעוד שתי אליפויות וגביע כמאמן. ב-1989 נהרגו 96 מאוהדי הקבוצה באסון הילסבורו. בשבועות שלאחר האסון ביקר דלגליש פצועים רבים והלך ליותר ממחצית מהלוויות. בינואר 1991, בעקבות הלחץ הנפשי המצטבר לאחר האסון, התפטר מאימון הקבוצה. בהמשך התחיל לאמן את קבוצת בלקברן רוברס, העלה אותה לפרמייר ליג וזכה איתה באליפות ב-1995. לאחר מכן אימן את ניוקאסל יונייטד והיה המאמן הטכני של קבוצת נעוריו סלטיק, אך לא הצליח לשחזר את הצלחותיו. בעונת 2010/2011 חזר דלגליש לאמן את ליברפול לאחר שהחליף את רוי הודג'סון. דלגליש הצליח להביא את ליברפול לתוצאות נאות לרבות ניצחונות על קבוצות הצמרת, אולם בסופו של דבר הקבוצה סיימה רק במקום השישי ולא הצליחה לרכוש כרטיס השתתפות במפעלים האירופאים. בעקבות הצלחתו זכה דלגליש לחוזה חדש בליברפול, אולם בעונה שלאחר מכן לא הצליח להמשיך בקו העלייה של הקבוצה, אשר נכשלה בליגה. במקביל הצליח דלגליש להצעיד את הקבוצה לזכייה בגביע קרלינג (גביע הליגה) השלישי בחשיבותו, ולגמר גביע ה-FA. במאי 2012 פוטר מתפקידו.
כיום דלגליש משמש כשגריר קבוצת ליברפול, ונוכח דרך קבע במשחקים הביתיים של הקבוצה.
ב-4 במרץ 2004 הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם והיה נציגה היחיד של סקוטלנד.
דלגליש נבחר לגדול שחקני ליברפול על ידי העיתון טיימס.[1]
הערות שוליים
קני דלגליש40692031Q187198
- כדורגלנים סקוטים
- חלוצי כדורגל סקוטים
- כדורגלני סלטיק
- כדורגלני ליברפול
- מאמני כדורגל סקוטים
- מאמני ליברפול
- מאמני בלקברן רוברס
- מאמני ניוקאסל יונייטד
- מאמני סלטיק
- חברי היכל התהילה של הכדורגל האנגלי
- זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות שחקני הכדורגל)
- חברים במסדר האימפריה הבריטית
- אבירים בריטים
- זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל)
- כדורגלני נבחרת סקוטלנד
- גלאזגו: כדורגלנים
- כדורגלני מונדיאל 1974
- כדורגלני מונדיאל 1978
- כדורגלני מונדיאל 1982
- בריטים שנולדו ב-1951