קמפו די פיורי

קמפו די פיורי (באיטלקית: Campo de' Fiori) היא כיכר מלבנית בקרבת פיאצה נאבונה במרכז רומא שבאיטליה.

משמעות שם הכיכר היא "שדה הפרחים" - תזכורת להיות שטח זה שדה פתוח בימי הביניים

היסטוריה

ברומא העתיקה היה אזור זה שטח פתוח בין תיאטרון פומפיוס ונהר הטיבר - שטח שהוצף על ידי השטפונות של הנהר באופן תדיר.

שטח זה נשאר שדה פתוח המכוסה עשב עד אמצע המאה ה-15. האפיפיור בוניפקיוס התשיעי בנה את כנסיית סנטה בריג'ידה במקום בו עומד כיום פאלאצו פארנזה. בשנת 1456 הורה האפיפיור קליקסטוס השלישי על ריצוף הכיכר, כחלק מתוכניתו לשיפור האזור. בעקבות בניית הכיכר נבנו הארמון של משפחת אורסיני ובהמשך הפאלאצו דלה קנצ'לרייה.

מבנה הכיכר השתנה במהלך השנים, עם הריסת ובניית בתים, אולם הכיכר עצמה נותרה מוקד מסחרי, וסביבה רחובות מסחריים כגון רחוב עושי הקשתות ("Via dei Balestrari"), רחוב הצורפים ("Via dei Baullari"), רחוב עושי הכובעים ("Via dei Cappellari"), רחוב עושי המפתחות ("Via dei Baullari") ורחוב החייטים ("Via dei Giubbonari").

האפיפיור סיקסטוס הרביעי בנה שני רחובות ראשיים המובילים לכיכר - ויה פלוריאה ("Via Florea") וויה פלגרינו ("Via Pellegrino") והכיכר הפכה לכיכר מרכזית בעיר בהיותה בין הבזיליקה די סן ג'ובאני אין לטרנו לבין הוותיקן. בכיכר התנהל שוק סוסי פעמיים בשבוע (בימי שני ורביעי) ונבנו סביבה בתי מלון וחנויות.

במאה ה-16 שימשה הכיכר להוצאות להורג (כפי שניתן לראות מהשיטוט. בשנת 1553 הועלה על המוקד בכיכר זו גר שהיה נזיר פרנציסקני בשם קורנליו ממונטאלצ'ינו, וחמשה ימים אחר כך בוצעה שם שריפת התלמוד. בשנת 1600 הועלה שם על המוקד ג'ורדנו ברונו באשמת כפירה בנצרות, בעיקר בשל תמיכתו העקשנית במודל ההליוצנטרי באסטרונומיה בעקבות קופרניקוס.

בשנת 1858 נהרסו מבנים הגובלים בכיכר, והכיכר הוגדלה. מאז 1869 נערך בכיכר שוק פירות וירקות מדי יום. בערבים הכיכר מרובת המסעדות היא אתר תיירותי פופולרי, ואתר בילוי לתושבי רומא.

אזכורים בתרבות

בשירו "קמפו די פיורי", מזכיר המשורר הפולני חתן פרס נובל לספרות צ'סלב מילוש את העלאתו של ג'ורדנו ברונו למוקד בהקשר של יחס ההמון למעשה נבלה. במקרה של מילוש מדובר על היחס הפולני לעצם קיומו של גטו ורשה.