קלמיקים

קלמיקים
ᡍᠠᠯᡅᡏᠠᡎᡤᡠᡩ
אוכלוסייה
	בערך 195,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
	קלמיקיה
שפות
	קלמיק אוירט ורוסית
דת
	בודהיזם טיבטי, בודהיזם וג'ריאני, מיעוט נוצרי אורתודוקסי, מוסלמי ויהודי

קלמיקים (בקלמיק אוירט: ᡍᠠᠯᡅᡏᠠᡎᡤᡠᡩ) היא קבוצה אתנית מונגולית השוכנת בצפון אירופה. הקלמיקים חיים באזורים הרריים יבשים, ממערב לנהר הוולגה התחתון, אגן בחוף הצפון-מערבי של הים הכספי. הקלמיקים קוראים לאזור שהם חיים בו "איטיל" או "אידג'יל", מכיוון שזה היה השם שבו כינו את נהר הוולגה הזורם בסמוך לאזור מחייתם.

הקלמיקים מדברים בשפת קלמיק אוירט, שנתכבת מלמעלה ללמטה. הם קבוצה נומדית הקשורה למונגולים והם היגרו ממערב מונגולה למזרח אירופה שלושה פעמים: ב-6 עד ה-8 לספירה (אווארים פאנוניים), בימי הביניים בעקבות מסעותיו של מייסד האימפריה המונגולית ג'ינגיס חאן, ובעת המודרנית בעקבות הקמת החאנת'ה הקלמיקית.

מיקום

רוב הקלמיקים מתגוררים בקלמיקיה, רפובליקה בפדרציה הרוסית, לשם היגרו בעקבות כיבושי ג'ינגיס חאן.

בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה בין 1917 ל-1920 תמכו רוב הקלמיקים בצבא הלבן ועקב כך ב-1920 נאלצו להגר לבלגרד ולפריז, שם בנו מקדשים בודהיסטיים כשקהילתם התבססה.

דת

רוב הקלמיקים הם בודהיסטים טיבטנים או וג'ריאנים, הם די מופרדים מהאוכלוסייה הרוסית המערבית. לאורך ההיסטוריה שהו בטיבט, אך גם באזור מזרח קזחסטן, שם בנו מקדשים בודהיסטים. האוטוקרטיה הצארית ברוסיה מנעה השפעה דתית זרה באימפריה הרוסית, ושאפה להפוך את הקלמיקים המתגוררים באזוריה לאורתודוקסים. לאחר מותו של איוקה ניסה השלטון הרוסי להפוך את הקלמיקים לעם ואסלי, לדכא אותם מבחינה דתית ולהביא להתנצרותם. לאורך המאה ה-18, רבים הפכו לנוצרים או למוסלמים. חלק קטן מהם הפכו ליהודים בתחילת המאה ה-19.^[1]

שפה

השפה הקלמיקית מושפעת רבות מהשפה המונגולית. היא נכתבת מלמעלה ללמטה ורוב האוכלוסייה ידעה לדבר ולכתוב אותה. מילים רבות בשפה הושאלו גם מהשפה הרוסית, ספציפית באזור נהר ולגה. ב-1938, ספרות קלמיקית החלה להשתמש באלפבית קירילי, מכיוון שלא הורשו לדבר בשפתם. בעקבות זאת, קלמיקים רבים החלו לדבר בשפה הרוסית.

ב-2010, UNESCO הכריזה כי קלמיק אוירט, השפה הקלמיקית, הפכה לשפה בסכנת הכחדה.