קלאודיאנוס
קלאודיוס קְלָאוּדִיאָנוּס (בלטינית: Claudius Claudianus) (בערך 370 – כנראה 403 או 404) היה משורר החצר של הקיסר הונוריוס והמגיסטר מיליטום פלביוס סטיליקו. קלאודיאנוס נחשב למשורר האחרון של רומא הקלאסית.
ביוגרפיה
קלאודיאנוס נולד בערך בשנת 370, ככל הנראה באלכסנדריה ומת ככל הנראה בשנת 403 או 404 ברומא. הוא הגיע לרומא בערך בשנת 395, אחרי מותו של הקיסר תאודוסיוס. שני בניו של תאודוסיוס, ארקדיוס והונוריוס חילקו ביניהם את הממלכה לחלק מזרחי ומערבי. ארקדיוס היה מכשיר בידיו של הפרפקט הפראיטוריאני רופינוס במזרח, שקלאודיאנוס תקף אותו בשתי פואמות ארסיות, ואחריהן תקף בארסיות לא פחותה את יורשו, הסריס אוטרופיוס.
בחצר המערב שלט בהונוריוס הגרמאני סטיליקו, שהיה אחד המצביאים של תיאודוסיוס ונלחם מספר פעמים באלאריק מלך הויזיגותים. קלאודיאנוס השתלב ככל הנראה כמעין מזכיר ומשורר חצר של סטיליקו, בחצרו במילאנו והילל את אדונו ופעולותיו הרבות ברוב הפואמות שלו. בשנת 400 עבר עם סטיליקו לרומא ושם זכה לכבוד בדמות כתובת המתעדת אותו (בשנת 402) ופסל שלו. התיאור האחרון שהוא נותן למעשיו של סטיליקו הוא מן התבוסה שהנחיל לאלאריק בקרב פולנטיה בשנת 402. קלאודיאנוס נישא בשנת 403 לאישה עשירה מבנות חסותה של סרנה, אשת סטיליקו ומת ככל הנראה במהלך ירח הדבש.
שירתו של קלאודיאנוס זוכה להערכה בעיקר בזכות השפה הלטינית המעודנת שלו, ששליטתו בה מפליאה במיוחד משום שככל הנראה כתב עד שנת 395 רק ביוונית. כפואמות, שיריו מתעלים לרמה גבוהה רק לעיתים רחוקות, אך יכולתו לסלסל עלבונות פולמיים עשויה להפוך משעשעת ביותר לעיתים, כמו במקרה בו הוא משתפך לאורך עשרות שורות על חילול הקודש שאין לו מחילה בדמות היותו של אוטרופיוס סריס. במקרים רבים, עם זאת, הציניות של קלאודיאנוס עשויה להיות מטרידה ומייגעת.
כמקור היסטורי, יש לשיריו של קלאודיאנוס חשיבות רבה, למרות ההטייה הברורה של הכותב, גם משום קרבתו לסטיליקו, וגם משום שכתביו נוצרו סמוך מאוד למועד התרחשות האירועים.
בחלקו הראשון של השיר "נגד אוטרופיוס",[1] קלאודיאנוס מציין את ארץ יהודה בין הפרובינקיות שנכבשו על ידי פומפיוס והיו עתה בתחומו של הסריס אוטרופיוס ונמכרו על ידו. בהמשך חלק זה,[2] הוא משווה את התגובה חסרת האמון לשמועה על מינוי אוטרופיוס לקונסול, לחוסר האמון המתעורר למראה "דמיונות השווא של הודו המתוארים על שטיחי הקיר היהודיים", אזכור המעיד על הפרסום שהשיגו ציירי שטיחי הקיר היהודים.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ In Eutropium, I, 210-221
- ^ In Eutropium, I, 346-357
- ^ מנחם שטרן – M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II: CLII. Claudian, pp. 657-659
