קית' הוליאוק

קית' הוליאוק
Keith Holyoake

לידה	11 בפברואר 1904 פהיאטואה, ניו זילנד
פטירה	8 בדצמבר 1983 (בגיל 79) ולינגטון, ניו זילנד
שם מלא	קית' ג'אקה הוליאוק
מדינה
מפלגה	המפלגה הרפורמיסטית המפלגה הלאומית
בת זוג	נורמה ג'נט אינגרם
ראש ממשלת ניו זילנד ה־26 (כהונה ראשונה) 20 בספטמבר 1957 – 12 בדצמבר 1957 (12 שבועות) → סידני הולנד וולטר נאש ←
ראש ממשלת ניו זילנד ה־26 (כהונה שנייה) 12 בדצמבר 1960 – 7 בפברואר 1972 (11 שנים) → וולטר נאש ג'ק מרשל ←
המושל הכללי של ניו זילנד ה־13 26 באוקטובר 1977 – 25 באוקטובר 1980 (3 שנים) מונרך בתקופה אליזבת השנייה → סר דניס בלנדל סר דייוויד ביטי ←

סר קית' ג'אקה הוליאוק (באנגלית: Keith Jacka Holyoake; ‏ 11 בפברואר 1904 – 8 בדצמבר 1983) היה מדינאי ניו זילנדי שכיהן כראש ממשלת ניו זילנד ה-26 בשתי תקופות כהונה, הראשונה קצרה בשנת 1957 והשנייה בין השנים 1960 – 1972 וכמושל הכללי של ניו זילנד ה-13 בין השנים 1977 – 1980. הוא האדם היחיד שכיהן בשני התפקידים.

הוליאוק היה חבר במפלגה הלאומית של ניו זילנד. עד היום תקופת כהונתו, שארכה כמעט 12 שנים, היא השלישית באורכה מבין תקופות כהונותיהם של כל ראשי ממשלת ניו זילנד לדורותיהם, כשלפניו ניצבים רק ריצ'רד סדון שכיהן 13 שנים וויליאם מאסי שכיהן כמעט 13 שנים. הוליאוק גם היה הראשון מבין ראשי ממשלת ניו זילנד שנולד במאה ה-20. הוא היה ידוע בשל סגנונו הדיפלומטי וחיתוך הדיבור שלו שהיה אופייני לבני המעמדות הגבוהים האנגלים. הוא גם כונה בחיבה (או בלעג) "קיווי קית'" (Kiwi Keith), כינוי שניתן לו בילדותו כדי להבדיל אותו מילד אוסטרלי שנקרא באותו שם.

ראשית חייו

קית' הוליאוק נולד ביישוב מנגמוטו שליד העיירה פהיאטואה, שבאזור וואירארפה, שבדרום-מזרח האי הצפוני, כבנם של הנרי ויקטור הוליאוק ושל אשתו אסתר איבס. אבות המשפחה התיישבו באזור ב-1843 והם היו קרובים של הוגה הדעות הרדיקאלי בן המאה ה-19, ג'ורג' הוליאוק. המשפחה ניהלה חנות כל בו קטנה וכתוצאה מכך נדדה לעיתים קרובות ברחבי ניו זילנד. בסופו של דבר הם התיישבו ב-1913 ליד העיירה מוטואקה שבצפון האי הדרומי.

בהיותו בן 12,לאחר מות אביו, פרש הוליאוק מלימודיו בבית הספר ועבד בחווה לגידול הכשותנית והטבק של משפחתו. אמו עבדה כמורה בבית ספר והמשיכה את חינוכו של בנה בבית. לאחר שקיבל על עצמו את ניהול החווה, הוא נעשה מעורב במגוון של אגודות חקלאיות מקומיות וכך הוא החל לגלות עניין בפוליטיקה.

ראשית הקריירה הפוליטית

בבחירות הכלליות של 1931 הוצגה מועמדותו של הוליאוק מטעם המפלגה הרפורמיסטית, מפלגה שהיה לה בסיס תמיכה חזק במגזר החקלאי, במחוז הבחירה של מוטואקה. חבר הפרלמנט שכיהן אז מטעם מחוז בחירה זה, ג'ורג' בלאק, הצליח לשמור על מושבו, אך בשנה שלאחר מכן הוא מת ובבחירות הביניים שהתקיימו עקב כך, הצליח הוליאוק להיבחר ולהיכנס כחבר בפרלמנט של ניו זילנד. באותה עת הוא היה חבר הפרלמנט הצעיר ביותר, בן 28.

בבחירות הכלליות של 1935 שמר הוליאוק על מושבו בפרלמנט כשסיסמת מערכת הבחירות שלו הייתה "לכו אחר אנגליה והצביעו הוליאוק" (Follow England and Vote Holyoake), למרות תבוסה שנחלה הקואליציה של המפלגה הרפורמיסטית והמפלגה הלאומית. לאחר מערכת בחירות זו, הוא מילא תפקיד חשוב בהפיכתה של הקואליציה למפלגה הלאומית של ניו זילנד כפי שהיא קיימת כיום. עד מהרה זכה הוליאוק בכבוד מצד עמיתיו והוא נחשב ככוכב עולה במפלגה החדשה. שינוי גבולות מחוזות הבחירה שבוצע ב-1937 השפיע לרעה על מעמדו הפוליטי וכאשר נערכו הבחירות ב-1938, הוא איבד את מושבו לטובת נציג מפלגת הלייבור, ג'רי סקינר. בשעתו דובר על הוליאוק כיורש אפשרי למנהיג המפלגה הלאומית המסור אך חסר הזוהר, אדם המילטון, אך מבלי שהוא היה חבר בפרלמנט, ירדה אפשרות זו מעל הפרק. ב-1943 נבחר הוליאוק מחדש לפרלמנט כנציג מחוז הבחירה של פהיאטואה. ב-1946 הוא נבחר להיות סגן מנהיג המפלגה.

שר בממשלה

בבחירות הכלליות של 1949 ניצחה המפלגה הלאומית והרכיבה ממשלה חדשה. ראש הממשלה, סידני הולנד, מינה את הוליאוק לתפקיד שר החקלאות. הוליאוק היה במשך שנה גם האחראי על משרד המחקר המדעי והתעשייתי ושר השיווק, עד לביטולו של המשרד ב-1953. כשר החקלאות במשך 8 שנים, הוא קנה לעצמו שם של מנהלן טוב. הוא עודד את מיכון החקלאות והושגה הדברה מוחלטת של מכת הארנבים. הפיקוח על שיווק התוצרת בוטל כמעט לחלוטין.

הוליאוק נסע פעמיים ללונדון כדי לדון מחדש על רמות מחירי הבשר והצמר וב-1955 הוא השתתף בוועידת ארגון המזון והחקלאות ברומא. בדרכו חזרה לניו זילנד, הוא ביקר בהודו ובברית המועצות כדי לתור אחר שווקים חלופיים לתוצרת הניו זילנדית, למרות שמסעו זה נחל הצלחה מועטה. ב-1957 הוא הוביל משלחת שחיפשה להגן על נגישותה של ניו זילנד לשוק הבריטי, אך גם ללא הצלחה משמעותית.

כסגן מנהיג המפלגה הלאומית, כיהן הוליאוק כראש הממשלה בפועל, בכל עת שהולנד עשה בביקורים מעבר לים. ב-1954 הוא מונה להיות חבר במועצה המלכותית ובאותה שנה הוא היה לאדם הראשון שמונה באופן רשמי לתפקיד סגן ראש ממשלת ניו זילנד.

ראש ממשלת ניו זילנד

קית' הוליאוק נבחר להיות ראש ממשלת ניו זילנד חודשיים לפני הבחירות הכלליות של 1957, כאשר ראש הממשלה היוצא, סידני הולנד, פרש עקב מצבו הבריאותי ובמקביל לקח על עצמו את תפקיד השר לענייני המאורים. בבחירות נצחה מפלגת הלייבור בהנהגתו של וולטר נאש על חודו של מושב אחד בפרלמנט. בשלוש השנים הבאות שימש הוליאוק כמנהיג האופוזיציה.

ב-1960 חזרה המפלגה הלאומית לשלטון והוליאוק הרכיב שוב ממשלה. הניצחון יוחס למסע הבחירות המוצלח של הוליאוק, במיוחד התקפותיו על התקציב שהגיש שר האוצר, ארנולד נורדמאייר, שכלל מיסוי על דלק, סיגריות ומשקאות חריפים. כהונתו השנייה של הוליאוק עמדה בסימן של תקופה ארוכה של שגשוג כלכלי. יחד עם זאת, הרחבת ממדי הליברליזם החברתי והצעדים שנקטה בריטניה להתקרבות לשוק האירופי המשותף, יצרו אתגר לממשלת הוליאוק.

הממשלה ניסחה מחדש את חוקי העונשין. אחד מהמאפיינים העיקריים של חקיקה זו הייתה ביטולו של עונש המוות, למרות שרק עשרה חברי פרלמנט מטעם המפלגה הלאומית הצביעו בעד הביטול. ממשלת הוליאוק הנהיגה גם צורה של התאגדות מקצועית מרצון, אך רוב מקומות העבודה נותרו בלתי מאוגדים. ב-1963 נבחרה ממשלת הוליאוק מחדש, לאחר שאיבדה שני מושבים בפרלמנט.

ב-1966 שלחה ממשלת הוליאוק סיוע צבאי מוגבל לפעילות במלחמת וייטנאם. החלטה זו גרמה לוויכוחים קשים במערכת הבחירות של אותה שנה, למרות שהמפלגה הלאומית איבדה רק מושב אחד בפרלמנט. הוליאוק קידם מהספסלים האחוריים את רוברט מולדון לתפקיד שר האוצר, למרות שמעמדו בקבינט היה נמוך. בעקבות ירידה במחיר הצמר ועקב בעיות במאזן התשלומים, הגיש מולדון, באישורו של הוליאוק, תקציבי ביניים.

בבחירות הכלליות של 1969 נבחרה הממשלה שוב ברוב דחוק. ב-2 בפברואר 1972 הודיע הוליאוק על התפטרותו ופינה את מקומו לסגנו וידידו ג'ק מרשל.

פרישה

בבחירות שהתקיימו באותה שנה הובסה ממשלת מרשל והוליאוק המשיך להיות חבר בולט בשורות האופוזיציה. הוא לקח חלק פעיל בבחירות של 1975, שבהם ניצחה שוב המפלגה הלאומית בהנהגתו של רוב מולדון. מולדון מינה את הולואוק לתפקיד שר מדינה ללא תיק בממשלתו.

המושל הכללי של ניו זילנד

ב-1977 מונה הוליאוק באופן בלתי צפוי ושנוי במחלוקת על ידי המלכה אליזבת השנייה בהמלצת מולדון לתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד. ההכרזה על המינוי נמסרה בסיום ביקורה של המלכה במרץ אותה שנה.

הבחירה בהוליאוק נתפשה כשנויה במחלוקת על ידי גורמים מסוימים בשל היותו של הוליאוק שר מכהן וראש ממשלה לשעבר. מנהיג האופוזיציה, ביל רולינג, הודיע שבמידה והלייבור תנצח בבחירות של 1978, הוא יעביר את הוליאוק מתפקידו כמושל הכללי, והציע את מינויו לתפקיד של סר אדמונד הילרי. הצעה זו בתורה זכתה לביקורת מצדה של הממשלה, על רקע תמיכתו של הילרי בלייבור ב-1975 במסגרת המערכה שנקראה "אזרחים למען רולינג". כדי להתמנות לתפקיד המושל הכללי פרש הוליאוק מחברותו בפרלמנט.

בכל אופן, תפקודו של הוליאוק כמושל הכללי היה הוגן ומאוזן. במיוחד, סירב הוליאוק להגיב על תוצאות הבחירות של 1978 שבהם ניצחה מפלגת הלייבור את המפלגה הלאומית ניצחון דחוק. מנהיג מפלגת האשראי החברתי, ברוס בית'ם, אמר שלהוליאוק כמושל הכללי הייתה "אובייקטיביות קפדנית שהממה את אלה שביקרו את מינויו". תקופת כהונתו כמושל הכללי ארכה שלוש שנים בלבד עקב גילו המבוגר. בדרך כלל מקובל שהמושלים הכללים מכהנים חמש שנים, אך הוליאוק היה אז המושל הכללי המבוגר ביותר והוא סיים את תפקידו ב-1980.

קית' הוליאוק מת בולינגטון ב-8 בדצמבר 1983.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קית' הוליאוק בוויקישיתוף

• מידע על הוליאוק באתר משרד המושל הכללי
• 'HOLYOAKE, Right Hon. Keith Jacka, C.H.', from An Encyclopaedia of New Zealand, edited by A. H. McLintock, originally published in 1966.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25547780קית' הוליאוק