קיז'י
 מגדל הפעמונים (במרכז) כנסית ההשתדלות (מימין) | |
| כנסיית ההִשתנוּת של ישו (משמאל) מגדל הפעמונים (במרכז) כנסית ההשתדלות (מימין) | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 4, 5 | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
  | |
קיז'י (ברוסית: Кижи) הוא אי בימת אונגה ברפובליקה של קרליה שבצפון-מערב רוסיה, השוכן 70 ק"מ מצפון לעיר פטרוזבודסק. האי ידוע במיוחד במכלול אדריכלי שבו המשתרע על פני שטח של כ-10,000 דונם. המכלול כולל ארבע כנסיות, קפלה, טחנת רוח, מגדל פעמונים, קבוצה של קפלות קטנות שנקראת "הרביד של קיז'י" ומספר בתי איכרים ומבני משק. סך הכל שוכנים במקום 87 מבנים, כולם מעץ, חלקם נבנו במקום וחלקם הועברו אליו ממקומות אחרים. הייחוד באתר הוא בעובדה שכל הבניינים נבנו ללא שימוש במסמרים או בברגים, ואפילו החיבורים עשויים מעץ. האתר שוכן על אי צר שאורכו 7 ק"מ ורוחבו חצי קילומטר בלבד, והוא אחד מכ-1,300 איים ואיונים בימה. המכלול מוכרז כמוזיאון מאז 1960 וכאתר מורשת עולמית מאז שנת 1990.
כנסיית ההִשתנוּת של ישו
כנסיית ההִשתנוּת (רוסית Преображенская церковь) נבנתה לאחר שנת 1713 והיא המבנה הידוע באתר. הכנסייה היא שריד אחרון לכנסיות העץ הנצריות-אורתודוקסיות מרובות הכיפות, שהיו נפוצות במאה ה-17 ברחבי רוסיה. היא נבנתה לפי הדוגמה של כנסיית המחוז בוולוגדה משנת 1708, והוקמה במקום כנסייה קודמת שעלתה באש לאחר מכת ברק ב-1693. הכנסייה נישאת לגובה של 37 מטר והיא מתומנת בבסיסה. בארבעת צדדיה נוספו לה תוספות שונות המעניקות לה תוואי בצורת צלב, וממערב צמוד אליה חדר האוכל. לכנסייה 22 כיפות בממדים שונים בהתאם לגובהן ולמיקומן במבנה. המבנה עשוי עץ אורן, למעט חלקים מחדר אוכל, מהכניסה ומהגג העשויים מעץ אורן בשילוב עם עץ אשוח.
האיקונוסטאזיס של הכנסייה הוא בסגנון הבארוק והוא עשוי מארבע שורות שבהן 102 איקונות. ככל הנראה הוא נבנה במחצית השנייה של המאה ה-18 ובמחצית הראשונה של המאה ה-19. ניתן לחלק את האיקונות לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת שתי יצירות מהמאה ה-17 העוסקות בהשתנות של ישו ובתרדמת הבתולה. הקבוצה השנייה ממוקמת בשורה התחתונה וצוירה במחצית השנייה של המאה ה-18. שלוש השורות העליונות המהוות את הקבוצה השלישית מתוארכות לשליש הראשון של המאה ה-18. הכנסייה מוגדרת כ"קיצית" שכן בהיעדר חימום היא מתאימה לעריכת תפילות במשך הקיץ בלבד.
כנסיית ההשתדלות
כנסיית ההשתדלות (רוסית Покровская церковь - "כנסיית מליץ היושר") היא כנסייה מוסקת ולכן ניתנת לשימוש גם בתקופת חורף, וזו גם הייתה הסיבה להקמתה. הכנסייה נבנתה ב-1764, 50 שנה לאחר הקמת כנסיית ההִשתנוּת של ישו. כדי שכנסייה זו לא תהפוך לדומיננטית באתר, היא תוכננה מלכתחילה כמבנה צנוע בעיטוריו והוקמו בה תשע כיפות בלבד - שמונה בשמונה פינותיה ואחת נוספת באמצעה הנישאת לגובה של 27 מטר. בניגוד לכנסיית ההִשתנוּת של ישו הבנויה כפירמידה, מתרחבת כנסיית ההשתדלות בחלקה העליון וגגה חורג מקווי החזית של המבנה. אלמנט זה מאפשר את זרימת מי גשמים מהגג אל הקרקע מבלי להרטיב את קירות העץ ומגן עליהם מפני ריקבון. לכנסייה עיטור היקפי בצורת חגורה משוננת בחלקה העליון מיד מתחת לגג. עיצוב פנים צנוע יחסית וכולל איקונות מהמאה ה-17 ומהמאה ה-18, שהידועה שבהן היא איקונת ה"פלא של פלוֹר ופאולוס".
מגדל הפעמונים
מגדל הפעמונים (רוסית Шатровая колокольня) נבנה בשנת 1863 במקום מגדל קודם. בשנת 1874 בוצעו עבודות בנייה בחלק העליון, ובשנת 1900 בוצעו בו שינויים נוספים. צורת המבנה היא כשל ריבוע במפלסו התחתון וכשל מתומן בשני מפלסיו האחרים, ולו שלושה חלקים - כניסה, חדר מדרגות ומחסן. חדר הפעמונים במפלס השלישי והעליון נושא גג במצורת משולש הנתמך בתשעה עמודים. הבניין נבנה מעץ אורן ואשוח.
כנסיית לזרוס הקדוש
כנסיית התחייה של לזרוס (רוסית Церковь воскрешения Лазаря) הוקמה לפי המסורת על ידי הנזיר לזרוס שנפטר בשנת 1391 בגיל 105. הכנסייה ניצבה במקור במנזר מורום, מרחק 1,100 ק"מ מהמקום, והיא המבנה הידוע ביותר שהובא לאתר ממקום אחר. המנזר נוסד על ידי לזרוס, והכנסייה הייתה המבנה הראשון שהוקם בו. בתוך הכנסייה ניצב איקונוסטזיס שבו 17 איקונות מהמאות ה-16 עד ה-18 ואלה מסודרות בשתי שורות.
קפלת המלאך מיכאל
קפלת המלאך מיכאל (רוסית Часовня Михаила Архангела) הועברה לאי מהכפר לליקוזרו בשנת 1961. המבנה בצורת מלבן ובו חדר כניסה בצידו המערבי שמעליו נישא מגדל פעמונים קטן שלו שני מפלסים.
קישורים חיצוניים
- תמונות מהמקום
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29504127קיז'י