קורנליוס קסטרויאדיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. קורנליוס קסטוריאדיסאנגלית: Cornelius Castoriadis; ביוונית: Κορνήλιος Καστοριάδης;‏ 11 במרץ 192226 בדצמבר 1997) היה פילוסוף, כלכלן ופסיכואנליסט יווני-צרפתי. נודע גם בזכות ספרו "המוסד הדמיוני של החברה". כתביו בנושאי אוטונומיה ומוסדות חברתיים בעלי השפעה הן בחוגים האקדמיים והן בחוגי האקטיביזם.[1]

ביוגרפיה

קורנליוס קסטוריאדיס נולד ב-11 במרץ 1922 בקונסטנטינופול (איסטנבול), בנם של קיסר וסופיה קסטוריאדיס. ביולי 1922 משפחתו עברה מקונסטנטינופול לאתונה לאחר שאביו חש שהצבא היווני הולך להפסיד במלחמה נגד טורקיה (מלחמת יוון-טורקיה). בגיל 13 התחיל לפתח תשוקה לפילוסופיה לאחר שרכש עותק של הספר "תולדות הפילוסופיה" (Ιστορία της Φιλοσοφίας, 1933, 2 vols.) מאת ההיסטוריון ניקולאוס לובריס. במקביל לכך הוא פיתח עניין בפילוסופיה מרקסיסטית לאחר שרכש עיתון מרקסיסטי ללא ידיעת הוריו.[2]

מעורבותו הראשונה בפוליטיקה התרחשה במהלך משטר מטקסס (1937), כאשר הצטרף לנוער הקומוניסטי האתונאי (Κομμουνιστική Νεολαία Αθήνας, Kommounistiki Neolaia Athinas), שלוחה של הליגה הקומוניסטית הצעירה של יוון. ב-1941 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוון (KKE) לאחר שהתחבר עם פעילים קומוניסטים באוניברסיטת אתונה, שנה אחת לאחר מכן הוא עזב כדי להפוך לטרוצקיסט בעקבות חוסר הסכמה אידאולוגית עם הרוב הסטליניסטי במפלגה. בזמן מלחמת העולם השנייה למד מדע המדינה, כלכלה, ועריכת דין, באוניברסיטת אתונה.[3]

ב-1945 לאחר שסיים את התואר בכלכלה, מדע המדינה, וכלכלה. זכה וקיבל מלגה לכתיבת עבודת פוסט דוקטורט בפילוסופיה בסורבון בפריז, בפריז הוא הצטרף לענף הצרפתי של המפלגה הטרוצקית. ב־1948 הקים קסטוריאדיס יחד עם עמיתו קלוד לפורט את הקבוצה וכתב העת הליברטריאני-סוציאליסטי "סוציאליזם או ברבריזם" בין 1948–1970 הוא עבד ככלכלן בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), ב־1970 קיבל אזרחות צרפתית. כתביו לפני תאריך זה פורסמו בשם בדוי מכיוון שהיה חסר אזרחות צרפתית, כגון "פייר שאוליו", "פול קרדן", "ז'אן-מארק קודרי" וכו'.[3]

ב-1968 נשא קסטוריאדיס לאישה את פיירה אולנייה, פסיכואנליטיקאית צרפתייה. ב־1973 3 שנים לאחר שקיבל אזרחות צרפתית החל לעבוד כפסיכואנליסט מורשה. הוא המשיך לעסוק בפסיכואנליזה עד מותו. ובשנת 1975 הוא פרסם את שני ספריו "המוסד הדמיוני של החברה" ו"צומת דרכים במבוך" ב-1980, הוא הצטרף לפקולטה של ה-École des Hautes Études en Sciences Sociales בתור מנהל, קריירת ההוראה שלו ב-EHESS נמשכה שש עשרה שנים.[3]

ב-1980 הוענק לו תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת ננטר; הכותרת הסופית של התזה שלו הייתה L'Élément imaginaire de l'histoire (האלמנט הדמיוני בהיסטוריה).[3] בשנת 1984, קסטוריאדיס ואולאנייה התגרשו.[4] בשנת 1989 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד במדעי החברה על ידי אוניברסיטת פנטיאון וב-1993 תואר דוקטור נוסף במדעי החינוך על ידי אוניברסיטת דמוקריטוס של תרקיה.[5] ב-1992 הצטרף כסופר לכתב העת הסוציאליסטי הליברטריאני Society and Nature.הוא מת ב-26 בדצמבר 1997 מסיבוכים בעקבות ניתוח לב.[3]

הדמיון הקיצוני

קסטוריאדיס האמין כי הדמיון הוא הכוח המניע העיקרי של ההיסטוריה. הוא טען כי חברות אינן נוצרות כהכרח היסטורי, אלא כתוצאה מרעיונות חדשים וקיצוניים. רעיון זה שאותו כינה "הדמיון הקיצוני", הוא הבסיס לתרבויות ולשונות ביניהם. קסטוריאדיס הבחין בין דמיון קיצוני לבין דמיון רגיל. דמיון רגיל הוא פשוט היכולת להעלות מחשבות חדשות. לעומת זאת, דמיון קיצוני הוא היכולת ליצור מציאות חדשה. הוא מאפשר לאנשים ליצור ערכים, חוקים, ומוסדות. קסטוריאדיס טען כי הדמיון הקיצוני הוא א-רציונלי, כלומר הוא אינו ניתן להסבר באמצעות תבונה בלבד. כי הוא נובע מהתשוקה האנושית ליצירתיות ולחידוש. לפי קסטוריאדיס החברות הקדומות היו מבוססות על דמיון קיצוני. חברות קדומות פיתחו מיתולוגיות יצירתיות כדי להסביר את מקורות העולם והחברה. מיתולוגיות אלו היוו את הבסיס לערכים, החוקים והמוסדות של החברה.

אוטונומיה והטרונומיה

קורנליוס קסטוריאדיס האמין כי האוטונומיה היא המטרה העליונה של החברה האנושית. הוא הגדיר אוטונומיה כ"יצירת חוק עצמית", כלומר היכולת של אנשים לקבוע את החוקים שלהם בעצמם. קסטוריאדיס הבחין בין שני סוגים של חברות: חברות אוטונומיות וחברות הטרונומיות. חברות אוטונומיות הן חברות שבהן האנשים קובעים את חוקיהן בעצמם. לעומת זאת חברות הטרונומיות הן חברות שבהן האנשים אינם קובעים את חוקיהן בעצמם, אלא כפופים לסמכות חיצונית אשר הם השליכו על עצמם.

קסטוריאדיס האמין כי יוון העתיקה הייתה דוגמה לחברה אוטונומית. ביוון העתיקה, העם היה שותף בתהליך קבלת ההחלטות, וחברי הקהילה היו מודעים לכך שהם קובעים את חוקי חייהם בעצמם. קסטוריאדיס טוען שהאוטונומיה התפתחה ביוון העתיקה מכיוון שה"דמיון" היווני האמין שהעולם נובע מ"כאוס", שאותו תרגם מיוונית ככלום. זה אפשר להם ליצור מוסדות כמו דמוקרטיה מכיוון שהעולם נוצר מכאוס, האדם יכול לעצב אותו ואת עצמו איך שירצה.[2]

יצירות נבחרות

  • "The Imaginary Institution of Society" (La Institution Imaginaire de la Société)
  • "The Castoriadis Reader"
  • "Figures of the Thinkable" (Figures du Pensable)
  • "The World in Fragments" (Le Monde Morcelé)
  • "The Greek Polis and the Invention of Democracy" (La Cité Grecque et les Lois de L'Invention Démocratique)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ François Dosse, Castoriadis, La Découverte, 2018-02-01, מסת"ב 978-2-7071-9872-3
  2. ^ 2.0 2.1 Cornelius Castoriadis/Agora International Interview Cerisy Colloquium (1990)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Castoriadis, Cornelius | Internet Encyclopedia of Philosophy (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Women Psychoanalysts in France, www.psychoanalytikerinnen.de
  5. ^ Cornelius Castoriadis (1922–1997)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37590291קורנליוס קסטרויאדיס