קונטרס הספיקות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוגה | נידונים בדיני ממון |
| הסכמות | הרב צבי הירש, הרב יעקב קצנלבוגן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1788 |
| הוצאה בעברית | |
| תאריך | תקמ"ח |
| מהדורות נוספות | |
| פרשנים |
הרב ירוחם דגני הרב יחיאל דזימיטרובסקי |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | קונטרס הספיקות |
| היברובוקס | 8657 |
קונטרס הספיקות הוא חיבור תורני מאת רבי יהודה כהנא הלר, העוסק בנושאים הלכתיים הקשורים לדיני ממונות, כדוגמת ספק ממון, חזקת מרא קמא, חזקת ממון, ועוד. הספר התקבל באהדה בעולם הישיבות[1], ואף חוברו עליו מספר פירושים. הספר הודפס לראשונה בסוף הספר קצות החושן, אך מאז נדפס גם גם כחיבור בפני עצמו.
אודות הספר
בהקדמתו לספר מציין המחבר כי בבואו לעסוק בענייני ספק ממון, גילה שהנושא מפוזר בכתבי הראשונים, ללא עיסוק מסודר ומקיף. לדבריו, היחיד שחיבר ספר מסודר בנושא היה רבי שבתי כהן, בחיבורו תקפו כהן, אך אף ספר זה לא מיצה את הסוגיה. לפיכך החליט לחבר את ספרו, במטרה להשלים ולהבהיר סוגיות שנותרו לא מבוארות דיו[2]. לצד זאת הספר מציג גישה חילופית לגישתו של הש"ך, שמבסס את התפיסה כפתרון למצב של ספק, זאת בניגוד לכלל הבסיסי של המוציא מחברו עליו הראיה הקובע כי על הטוען טענה להביא ראיות לדבריו[3].
הרב הלר התגורר בלבוב, והשגיח[דרושה הבהרה] לבקשת אחיו רבי אריה לייב הלר שהתגורר ברוז'ניאטיב על הדפסת ספרו "קצות החושן" בשנת ה'תקמ"ח, ואליו צירף את קונטרס הספקות[4][3].
על פי המסופר, כאשר הגיעו המחבר ואחיו לבקש הסכמה על ספריהם מרבי צבי הירש רוזאניס, הביע רבי צבי הירש את מורת רוחו מפלפולים שנראים בעיניו מיותרים ונעשים לשם כתיבת ספרים בלבד. בעקבות כך עזבו השניים את ביתו. לאחר שקרא הרב את הספרים, התחרט על דבריו, שלח לקרוא להם ופייסם[5].
תוכן הספר
הספר מחולק למספר חלקים הנקראים בלשון המחבר "כללים".
- כלל א פותח את דיונו בכלל של המוציא מחברו עליו הראיה (חובת ההוכחה על התובע) בסוגיית שור שנגח את הפרה, תוך הבנייה של כלל המוחזקות. לאחר מכן עובר החיבור לדון במקרים פרטניים המחזקים את הטיעון שהכלל המנחה בספקות ממון הוא המוציא מחברו עליו הראיה. עיקרו של החיבור מצוי בכלל זה, ושאר החיבור הוא פולמוסני ונקודתי.[3]
- כלל ב עוסק בכך שתפיסה בסוגיית תקפו כהן מועילה רק כאשר התופס טוען שהממון שלו בוודאות (טענת ברי), וכך גם בכל מקרה של ממון המוטל בספק, ובכך שבקנסות בכל מקרה לא מועילה תפיסה.
- כלל ג מברר שתפיסה שנעשית לפני היווצרות הספק מועילה אפילו ללא טענת בעלות וודאית, ודן בהגדרת "לפני היווצרות הספק" ו"אחרי היווצרות הספק".
- כלל ד עוסק בהבדל בין ספק בדין (ספק בהלכה) לבין סוגיית תקפו כהן, ומתי תפיסה לא מועילה במקרים של ספק בדין.
- כלל ה מברר האם תפיסה מועילה במקרה שהספק תלוי במחלוקת ראשונים או בספק בדין שלא נזכר בתלמוד, ושבספק שתלוי במחלוקת אמוראים תפיסה לא מועילה.
- כלל ו עוסק בדין אין הולכים בממון אחר הרוב, ובדין קים לי.
- כלל ז מברר שתפיסה ברשות הבעלים הקודמים מועילה במטלטלין לפי כל תיקון הדעות, ומברר מה ההגדרה של "תפיסה ברשות".
פירושים
- זר זהב מהרב ירוחם דגני
- הערות מהרב יחיאל מיכל דז'ימיטרובסקי (נדפס במהדורתו לספר קצות החושן)
- הערות ערוגת הבושם (למהדורה זו צורפו גם הערותיו של רבי יעקב ישראל קנייבסקי על הספר).
- שערי זבולון מהרב זבולון שוב
- בית הספק, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
קונטרס הספיקות, באתר ויקיטקסט- קונטרס הספיקות, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- קונטרס הספיקות, (מודפס בתוך ספר קצות החושן של אחיו), באתר היברובוקס
- הרב יעקב מדן, שיעורים בקונטרס הספקות, באתר הר עציון
- מיכל טיקוצ'ינסקי, קונטרס הספקות: מתודה, מגמה ומשמעות, שנתון המשפט העברי כה, 2008, עמ' 1–44, JSTOR 23419696
הערות שוליים
- ↑ הסכמת הרב אברהם סלים לביאור "זר זהב" על קונטרס הספקות.
- ↑ הקדמת קונטרס הספקות
- ^ 3.0 3.1 3.2 מיכל טיקוצ'ינסקי, קונטרס הספקות: מתודה, מגמה ומשמעות, שנתון המשפט העברי כה, 2008, עמ' 1–44, JSTOR 23419696
- ↑ הקדמת קצות החושן
- ↑ יקותיאל יהודה גרינוולד, מצבת קודש, עמ' 21
קונטרס הספיקות40322699Q89985572