משמעות לוואי
בסמנטיקה, משמעות לוואי (או הוראת לוואי, ובלעז: קונוטציה) כוללת את כל מה שמילה מסוימת מביעה מעבר למשמעות היסודית שלה, שהיא הדנוטציה. הדנוטציה היא בדרך כלל אובייקטיבית ושווה אצל כל הדוברים, ואילו הקונוטציה משקפת את עמדת הדובר ואת התייחסותו הסובייקטיבית למילה. בכלל זה, קונוטציה היא גם המשמעות הרגשית הנלווית למילה מסוימת.
הבלשן גד בן-עמי צרפתי כתב:
ההוראה [דנוטציה] היא התפקיד הסמנטי הטהור של המילה, ואילו הוראת הלוואי [קונוטציה] היא מכלול רגשות, הערכות, זיכרונות ותסמיכים (אסוציאציות) שהמילה מעוררת בנו. נֹאמר, למשל, שהוראת המילה 'אימא' היא 'אישה ביחס לבניה', ואילו הוראת הלוואי שלה יכולה להיות רגשי חיבה, געגועים, זיכרונות הילדות וכדומה - וגם תרעומת ואפילו איבה. הוראת המילה 'מלחמה' היא 'התנגשות בין צבאות עוינים', והוראת הלוואי יכולה להיות רגש של התלהבות, של פחד, של כאב ועוד.
לעיתים הקונוטציה עשויה להבדיל בין מילים בשפה שיש להן משמעות יסודית זהה. לדוגמה, לביטויים "נפטר", "הלך לעולמו", "מת" ו"התפגר" יש משמעות יסודית אחת שווה - חייו של האדם נפסקו. ואולם, ל"נפטר" ול"הלך לעולמו" יש קונוטציה חיובית, ל"התפגר" יש קונוטציה שלילית ואילו ל"מת" אין בדרך כלל קונוטציה. קונוטציה יכולה לשמש גם כאמצעי ספרותי או רטורי: לדוגמה, שימוש במילה "אביב" מעורר קונוטציות של התחדשות ולבלוב אצל הקורא או השומע.
ההבחנה בין משמעות לוואי לאסוציאציה
יש המבחינים בין משמעות לוואי, ובין אסוציאציה. משמעות לוואי משמשת לציון קשר של משמעות, בעוד אסוציאציה היא קשר כלשהו. לצבע אדום למשל יכולה להיות משמעות לוואי של דם, אולם הוא יכול לעורר אסוציאציות כמו פרחים, נשים, שטיח הגלובוס, מאדים, אימפריה, ואפילו חברת המזון "תלמה", המאופיינת על ידי צבעים אדומים וכחולים. הגבול בין משמעות לוואי ואסוציאציה מטושטש, ותלוי במידה רבה בהקשר ובאדם. לדוגמה, הצבע האדום יכול לעורר משמעות לוואי אל השטיח האדום בהקשר של פרסי האוסקר, ובאותה העת יכול להיות בעל משמעות לוואי למאדים בהקשר של אסטרולוגיה (הכוכב האדום).
שימושים למשמעות לוואי
השימוש במשמעויות לוואי עשוי לאפיין ז'אנרים שונים של כתיבה: בנאום, בפשקוויל או בפרסומת עושים בדרך כלל שימוש רב במשמעויות לוואי, ולעומת זאת בכתיבה מדעית או אנציקלופדית מקובל למעט ככל האפשר במשמעויות לוואי.
לקריאה נוספת
- גב"ע צרפתי, העברית בראי הסמנטיקה, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 10 - 12
קישורים חיצוניים
