קומיטה
קומיטה (ביפנית: 組手, Kumite) היא אחד משלושת המרכיבים המרכזיים באימון קראטה, לצד קאטה (Kata – תרגילים) וקיהון (Kihon – טכניקות בסיס). המונח פירושו "ידיים מחוברות" או "לחימה", והוא מתייחס לתרגול טכניקות הקראטה מול יריב.
הגדרה
קומיטה היא התרגול המעשי והיישומי של טכניקות הקראטה, שבו שני מתאמנים או יותר מתרגלים את הטכניקות שלמדו בפועל זה מול זה. בניגוד לקאטה, שהיא ביצוע סולו של סדרת טכניקות מול יריבים דמיוניים, הקומיטה מתבצעת מול יריב אמיתי ומאפשרת למתאמן לפתח את כישוריו הלוחמניים, תזמון, מרחק, מהירות תגובה ושליטה.
היסטוריה
בתחילת דרכה של הקראטה המודרנית, האימון התמקד בעיקר בתרגול קאטה וקיהון. תרגול הקומיטה כפי שהוא מוכר כיום התפתח בהדרגה במאה ה-20, עם התפשטות הקראטה ביפן ומחוצה לה. מאסטרים שונים פיתחו שיטות שונות לתרגול קומיטה, כאשר חלקם שמו דגש על שליטה ובטיחות, ואחרים על מגע מלא.
סוגי קומיטה
קיימים מספר סוגים של קומיטה, המתאימים לרמות שונות של מתאמנים ולמטרות אימון שונות:
קומיטה מוסכמת (Yakusoku Kumite)
קומיטה מוסכמת או קומיטה קבועה היא צורת אימון שבה שני המתאמנים מסכימים מראש על המתקפה וההגנה. זוהי הצורה הבסיסית ביותר של קומיטה והיא מיועדת למתחילים.
סוגים של קומיטה מוסכמת:
- גוהון קומיטה (Gohon Kumite) - קומיטה של חמש התקפות
- סמבון קומיטה (Sambon Kumite) - קומיטה של שלוש התקפות
- איפון קומיטה (Ippon Kumite) - קומיטה של התקפה אחת
קומיטה חצי-חופשית (Jiyu Ippon Kumite)
קומיטה חצי-חופשית היא שלב ביניים בין הקומיטה המוסכמת לקומיטה החופשית. במצב זה, התוקף יודע איזו התקפה הוא יבצע, אך המגן אינו יודע מתי בדיוק ההתקפה תבוא, מה יאפשר לו לתרגל תגובה ספונטנית יותר.
קומיטה חופשית (Jiyu Kumite)
קומיטה חופשית היא צורת האימון המתקדמת ביותר, שבה שני המתאמנים נלחמים באופן ספונטני וחופשי ללא תיאום מראש. זוהי הצורה הקרובה ביותר לקרב אמיתי, והיא דורשת רמה גבוהה של מיומנות, שליטה ושיפוט.
בקומיטה חופשית ישנם שני סוגים עיקריים:
- שוטו קומיטה (Shotokan Kumite) - קומיטה עם שליטה, ללא מגע מלא
- קיוקושין קומיטה (Kyokushin Kumite) - קומיטה במגע מלא
קומיטה תחרותית
בתחרויות קראטה רשמיות, קומיטה היא אחת משתי קטגוריות התחרות העיקריות לצד קאטה. קיימות מספר ארגונים בינלאומיים המקיימים תחרויות קומיטה, כאשר הבולט שבהם הוא הפדרציה העולמית לקראטה (WKF - World Karate Federation).
כללי תחרות
בתחרויות קומיטה תחרותיות לפי כללי WKF:
- הקרב נמשך בין 2–3 דקות (תלוי בקטגוריה)
- הספורטאים לובשים ציוד מגן: כפפות, מגן פה, מגן חזה (לנשים) ולעיתים מגן שוקיים
- הניקוד ניתן על מכות, בעיטות וזריקות שמבוצעות בשליטה לאזורים מותרים
- אסור להכות במלוא הכוח - יש לגעת בשליטה ("סאנבון" - בלי מגע, או מגע קל בלבד)
- הזוכה הוא מי שצובר יותר נקודות או מי שמשיג הפרש של 8 נקודות
קטגוריות משקל
בתחרויות בינלאומיות, הספורטאים מתחרים בקטגוריות משקל שונות:
- לגברים: עד 60 ק"ג, עד 67 ק"ג, עד 75 ק"ג, עד 84 ק"ג, מעל 84 ק"ג
- לנשים: עד 50 ק"ג, עד 55 ק"ג, עד 61 ק"ג, עד 68 ק"ג, מעל 68 ק"ג
ניקוד
ישנם שלושה סוגי ניקוד בקומיטה תחרותית:
- איפון (Ippon) - 3 נקודות: בעיטה לראש, זריקה ולאחריה טכניקה, או מכה ליריב שנפל
- וזה-ארי (Waza-ari) - 2 נקודות: בעיטה לגב, מכה לגב
- יוקו (Yuko) - 1 נקודה: מכה או בעיטה לאזורים מותרים (ראש, פנים, צוואר, בטן, חזה, גב, צדדים)
קראטה אולימפית
הקראטה הופיעה לראשונה כענף אולימפי באולימפיאדת טוקיו 2020, כאשר תחרויות הקומיטה היוו חלק מרכזי מהתחרות. עם זאת, הקראטה לא נכללה בתוכנית האולימפית של פריז 2024.
סגנונות שונים
סגנונות שונים של קראטה מתרגלים את הקומיטה בדרכים שונות:
- שוטוקאן (Shotokan) - דגש על שליטה ומגע מינימלי
- גוג'ו-ריו (Goju-Ryu) - שילוב של טכניקות רכות וקשות
- שיטו-ריו (Shito-Ryu) - שילוב טכניקות מסורתיות עם גישה מודרנית
- וואדו-ריו (Wado-Ryu) - דגש על תנועה ותזמון
- קיוקושין (Kyokushin) - קומיטה במגע מלא (Full Contact)
בטיחות
בטיחות היא עיקרון מרכזי בתרגול קומיטה. מתאמנים נדרשים:
- ללבוש ציוד מגן מתאים
- לתרגל שליטה בטכניקות
- לכבד את היריב
- לעצור לפני מגע מלא בתרגולים (למעט בסגנונות מגע מלא)
- לעקוב אחר הוראות המאמן או השופט
ערכים חינוכיים
מעבר להיבט הפיזי והטכני, תרגול הקומיטה מלמד ערכים חשובים:
- שליטה עצמית (זנשין - Zanshin)
- כבוד (רישפקט)
- אומץ
- ענווה
- משמעת
ראו גם
קישורים חיצוניים
קומיטה42042224Q932795