קהילת יהודי קוואלה
יהדות קוואלה הייתה קהילה יהודית גדולה בעיר קוואלה שבצפון יוון. היא התקיימה מהמאה ה־16 עד לפירוקה הרשמי ב־1980. בשיאה מנתה הקהילה למעלה מ־2,000 נפשות, ותמכה רבות בחיי המסחר והתרבות של העיר, בעיקר בתעשיית הטבק. הקהילה סבלה קשות בשואה.
היסטוריה
הקמת הקהילה והתפתחותה
קהילת יהודי קוואלה נוסדה ב־1526, עם התיישבות יהודים אשכנזים מהונגריה ששבו משבי הטורקים.[1] ב־1546 הגיע גל נוסף של יהודים מהונגריה.[1] בבמפקד האוכלוסין משנת 1569 נמנו בעיר 23 משפחות יהודיות, 113 משפחות מוסלמיות ו־56 משפחות נוצריות.[1] יהודים ספרדים מסלוניקי ומרחבי האימפריה העות'מאנית הגיעו, ובהדרגה נטמעו היהודים האשכנזים בקרב הקהילה הספרדית הגדולה.[1]
במחצית השנייה של המאה ה־19 הפכה קוואלה למרכז חשוב לייצור ולמסחר בטבק, עובדה שמשכה אליה יהודים רבים שביקשו הזדמנויות כלכליות.[1] חלקם הגיעו מקהילות רומניוטיות אחרות ביוון.[2] בשנת 1885 הוקם בה בית כנסת, ובראשית המאה ה־20 מנתה הקהילה היהודית למעלה מ־2,000 נפשות.[1]
ארגון האליאנס (Alliance Israélite Universelle) הפעיל בעיר בית ספר יסודי וגן ילדים יהודיים.[1] מוסדות אלה סיפקו חינוך איכותי שמשך אליהם תלמידים יהודיים, נוצרים ומוסלמים.[1] הקהילה כללה מגוון רחב של אנשים: מסוחרים עשירים ואנשי מדע ועד פועלי טבק ואומנים עניים.[2]
השואה וסופה של הקהילה
מלחמת העולם השנייה הביאה לכיבוש קוואלה בידי בולגריה בשנת 1941, והיא הפכה לחלק מאזור הכיבוש הבולגרי.[1] יהודי העיר סבלו מרדיפות ומהחרמת רכושם, ונמנע מהם לעסוק במקצועות שונים.[1] צעירים רבים שבהם נשלחו לעבודות כפייה.[1] יהודי קוואלה סירבו לשתף פעולה עם השלטון הכובש; חלקם אף נמלטו לאתונה או הצטרפו לתנועות ההתנגדות בהרים.[2]
ב־3 במרץ 1943 החלו הרשויות הבולגריות לאסוף את יהודי קוואלה ולכלוא אותם במחסני טבק.[1] משם הועברו בתנאים קשים לנמל לום שעל הדנובה, שם נמסרו לידי הגרמנים.[1] משם הועברו למחנה ההשמדה טרבלינקה[2], או גורשו לשם ישירות.[1] רבים מהם טבעו בדנובה כאשר הדוברות התהפכו.[2] לפי ההערכה, 1,500 מבני הקהילה נספו בשואה[2], ורק 42 שרדו.[1]
לאחר המלחמה
לאחר שחרור יוון, ניסיונות שיקום הקהילה ב־1945 על ידי מעטים מן הניצולים כשלו.[1][2] הבולגרים הרסו את בית הכנסת הישן[2]. הקהילה היהודית בקוואלה פורקה רשמית ב־1980.[1] כמה שנים אחר כך נהרס גם חדר התפילה הזמני, ששימש את הקהילה לאחר המלחמה.[2]
בית הקברות היהודי של קוואלה כולל אנדרטה לזכר קורבנות השואה, שהוקמה ב־1954 בידי הקהילה הישראלית.[2] ב־2015 נחנכה אנדרטת זיכרון נוספת במרכז העיר, ברחוב אריתרו סתאברו, במקום בו עמדו מחסני הטבק ששימשו מקום כינוס לפני הגירוש.[2] ויקטור ונוסיו, יהודי מקוואלה, תרם אנדרטה זו לזכר יהודי העיר שנספו.[2]
הערות שוליים
קהילת יהודי קוואלה41650422