קהילת יהודי פריז
קהילת יהודי פריז היא הקהילה היהודית העירונית הגדולה באירופה.[1]
היסטוריה
מוקדמת וימי הביניים
ההתיישבות היהודית בפריז החלה כבר בימי הביניים הקדומים.[2] אחד הסיפורים הראשונים מספר על יועץ יהודי בשם פריסקוס, שחי בשנת 555 ושימש בחצרו של המלך כילפריק מרובינגי.[2] בימי הביניים, עם תחילת לימוד התורה בצרפת, הייתה פריז מרכז לישיבות, ובה פעלו רבנים כמו רבי יחיאל מפריז.[2] אולם, במאות ה־12 וה־13 החל חוסר ביטחון עבור יהודי פריז. בשנת 1182 גורשו היהודים מהעיר בפקודת מלך צרפת, אך חזרתם הותרה מדי פעם בשל תרומתם לכלכלה.[2] לבסוף, בשנת 1394, הוציא המלך שארל השישי צו גירוש סופי מכל שטחי צרפת, והנוכחות היהודית המשמעותית נעלמה מהעיר למאות שנים.[2]
המאה ה-20 והשואה
בתחילת המאה ה־20 גדל מספר היהודים שעלו לצרפת, בעיקר ממזרח אירופה, כדי להימלט מרדיפות אנטישמיות.[1][2] ערב מלחמת העולם השנייה חיו בפריז כ־200,000 יהודים, כשני שלישים מיהדות צרפת כולה.[3] מתוכם, כשני שלישים היו מהגרים שאינם אזרחים צרפתים; רבים מהם הגיעו מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון .[3]
פריז עברה לשליטה גרמנית ישירה ביוני 1940, לאחר כניעת צרפת לגרמניה הנאצית.[3] מאביב 1941 החל בעיר מצוד אחר יהודים; הנתפסים נשלחו למחנות מעצר, כמו מחנה דרנסי.[3] ב־16 ביולי 1942 התרחש מצוד נרחב: שוטרים צרפתים עצרו כ־13,000 יהודים בעלי נתינות זרה, ושלחו אותם לאצטדיון החורף, ומשם למחנות מעצר ואחר כך לאושוויץ־בירקנאו .[3] החל מ־1943 החלו לעצור גם יהודים בעלי אזרחות צרפתית.[3] ההערכה היא שכ-25 אחוזים מיהודי צרפת נרצחו בשואה.[1] עם שחרור פריז נותרו בה כ־40,000 יהודים בלבד .[3]
לאחר השואה והתפתחות מודרנית
לאחר מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית בפריז החלה להתחדש ולהתרחב מחדש.[2] בשנות ה-50 וה-60, עם קבלת עצמאות אלג'יריה, הגיעו לעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, שרבים מהם התיישבו בפרבריה.[2] כיום, פריז היא בית לאוכלוסייה יהודית גדולה ופעילה, המציעה שירותים ומוסדות המתאימים לשומרי מסורת, כמו בתי כנסת, מסעדות כשרות, ובתי ספר יהודיים.[1]
בתרבות
אברהם ב. יהושע, מתאר ברומן ההיסטורי שכתב, "מסע אל תום האלף", את יהדות פריז בשנת 999 לספירה. בין היתר, הוא מתאר אותה כמושפעת מהמרכז הדתי היהודי בוורמייזא.
הערות שוליים
קהילת יהודי פריז41658157