לדלג לתוכן

קהילת יהודי סן פרנסיסקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
Congregation Emanu-El on Sutter Street (1866–1926), San Francisco
בית הכנסת של קהילת עמנו-אל ברחוב סאטר (1866–1926), סן פרנסיסקו

ההיסטוריה של קהילת יהודי סן פרנסיסקו (באנגלית: History of the Jews in San Francisco) החלה בתקופת הבהלה לזהב בקליפורניה במחצית השנייה של המאה ה-19.[1]

אזור מפרץ סן פרנסיסקו הוא בעל האוכלוסייה היהודית הרביעית בגודלה בארצות הברית,[2] אחרי אזור העיר ניו יורק, דרום-מזרח פלורידה ולוס אנג'לס רבתי.[1] יהודי סן פרנסיסקו מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלית והתרבותית של סן פרנסיסקו ושל מדינת קליפורניה. נכון לשנת 2011, כ-6% מתושבי העיר היו ממוצא יהודי.[3][4]

היסטוריה

Congregation Emanu-El (2006) on Lake Street
בנין קהילת עמנואל (2006) ברחוב לייק

המאה ה-19

ההתנחלות המקסיקנית הקטנה ירבה בואנה שינתה את שמה לסן פרנסיסקו בשנת 1847, והפכה במהרה לעיר החשובה ביותר במערב ארצות הברית. גילוי הזהב בקליפורניה בשנת 1848 הביא לעיר מתיישבים רבים, ובהם גם יהודים. אחד מבתי הכנסת הראשונים שנוסדו היה בית הכנסת "שארית ישראל" ("loyal remnant of Israel"), שהוקם בשנת 1849, ובאותה עת גם הוקם בית קברות יהודי.[5] בשנה זו נוסדה גם קהילת "עמנו א-ל", שהחלה כמניין בחנות-אוהל של לואיס אברהם פרנקלין ברחוב ג'קסון פינת קירני, ובה השתתפו 30 יהודים מפולין, פרוסיה, בוואריה וממזרח ארצות הברית. בתחילתה הייתה הקהילה יהודית חרדית.[6][7][8][9][10]

Temple Sherith Israel in 2011
בית הכנסת שארית ישראל[11] בשנת 2011

בשנת 1851 התאחדו "קהילת עמנו אל" ו"קהילת שארית ישראל" של סן פרנסיסקו לבית כנסת אחד; אולם זמן קצר לאחר מכן נפרדו וחזרו לפעול כשתי קהילות נפרדות.[12] קהילת "עמנו אל" הורכבה ברובה ממהגרים מבוואריה שבגרמניה,[7][10] בעוד שקהל המתפללים של "קהילת שארית ישראל" כלל בעיקר מהגרים ממזרח אירופה, פולין ואנגליה.[8][9] עד שנת 1880 הייתה האוכלוסייה היהודית של סן פרנסיסקו הקהילה היהודית השנייה בגודלה בארצות הברית.[8][13]

בית העלמין "בית השלום" (Home of Peace), הידוע גם בשם "נווה שלום" (Navai Shalome), נוסד בשנת 1889 עבור "קהילת עמנו אל".[10][14][15] באותה שנה נוסד בית העלמין "גבעות הנצח" (Hills of Eternity Memorial Park) עבור "קהילת שארית ישראל".[9][14][16] שני בתי העלמין היהודיים נוסדו בתחילה בסן פרנסיסקו, אך הועברו מאוחר יותר לעיירה הסמוכה קולמה, שבה קיימים ארבעה בתי עלמין יהודיים בסך הכול.[17]

המאה ה-20

ב־18 באפריל 1906 פגעה בסן פרנסיסקו רעידת אדמה קשה שבעקבותיה פרצו שריפות, ונהרסו למעלה מ־80% משטח העיר. ההרס פגע בכל תושביה, ובהם גם כ־30,000 היהודים שחיו בעיר באותה עת.[18] עיתון יהודי בשם "עמנו-אל" (Emanu-El) היה השבועון הראשון שחזר לצאת לאור לאחר האסון, וסייע לתושבים למצוא זה את זה לאחר ההרס.[19]

הקהילה הספרדית הראשונה בסן פרנסיסקו, "קהילת מגן דוד" הספרדית (Magain David Sephardim Congregation), נוסדה בשנת 1935.[20] נשיא בית הכנסת של הקהילה פרסם מאמר שכותרתו "גורל יהדות אירופה תלוי בתפנית של המהפכה הספרדית" (The Fate of European Jewry Hinges on the Turn of the Spanish Revolution), והקהילה אירחה מפגשים אנטי־פשיסטיים ואנטי־נאציים.[21]

המרכז הקהילתי היהודי של סן פרנסיסקו (Jewish Community Center of San Francisco), שנוסד במקור כאגודת הצעירים העברים (Young Men's Hebrew Society) בשנת 1877, הוקם רשמית בשנת 1930.

בסוף שנות ה־30 הגיעו לסן פרנסיסקו פליטים מגרמניה, אוסטריה, פולין, ספרד וצ'כוסלובקיה, והמרכז העניק להם חברות חינם ושיעורי אנגלית. בשנות ה־50 תואר המרכז JCCSF כ"מיזוג רב־לשוני של אנשים, פעילויות, שירותים ותוכניות", שחבריו הגיעו מערים מגוונות ברחבי ארצות הברית וממדינות רבות נוספות.[22]

לואיס בלומנטל שימש כמנכ"ל המרכז משנת 1925 ועד מותו בשנת 1959, ואשתו, אמה לוי בלומנטל, שימשה כסגנית המנכ"ל מ־1925 ועד פרישתה בשנת 1964.

בשנות ה־80 הגיעו לעיר אלפי פליטים יהודים מרוסיה, ובשנת 2021 הם הקימו עמותה קהילתית יהודית־רוסית ורכשו מבנה שיועד לשמש כמרכז קהילה.[23]

המאה ה-21

מחקר שנערך בשנת 2018 על יהודי עשרת המחוזות המרכיבים את אזור מפרץ סן פרנסיסקו מצא כי יהודים רבים עזבו את העיר סן פרנסיסקו לחלקים אחרים של אזור המפרץ, אך 17% מאוכלוסייה זו עדיין התגוררו בעיר. באזור מפרץ סן פרנסיסקו מצויה האוכלוסייה היהודית הרביעית בגודלה בארצות הברית, בהשוואה לאזורים מטרופוליניים אחרים. האוכלוסייה היהודית באזור המפרץ צעירה יותר, מגוונת יותר מבחינה אתנית ומשכילה יותר לעומת קהילות יהודיות אחרות בערים מטרופוליניות בארצות הברית.[24]

בית הכנסת שארית ישראל

בית הכנסת שארית ישראל
Sherith Israel synagogue
הפינה הדרום מערבית של בית הכנסת שארית ישראל, 6 בדצמבר 2011
הפינה הדרום מערבית של בית הכנסת שארית ישראל, 6 בדצמבר 2011
מידע כללי
כתובת 2266 California St
מיקום סן פרנסיסקוסן פרנסיסקו סן פרנסיסקו
מדינה קליפורניהקליפורניה קליפורניה, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בעלים הקהילה הרפורמית שארית ישראל
רב בית הכנסת הרבנית ג'סיקה צימרמן גראף מכהנת החל מ-2016
נוסח תפילה רפורמי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ב־8 באוקטובר 1903 – 1905
תאריך פתיחה רשמי ב־24 בספטמבר 1905
חומרי בנייה לבנים
עלות 250,000 דולר
אדריכל אלברט פיסיס
סגנון אדריכלי התחייה הגותית ויסודות של אדריכלות ביזנטית ואדריכלות רומנסקית
מידות
גובה 43 מטרים מטר
שטח 1,900 מ"ר
מידע טכני
קיבולת 1,400 מקומות ישיבה
sherithisrael.org
מיקום בית הכנסת שארית ישראל בסן פרנסיסקו

קהילת שֵׁארִית יִשְׂרָאֵל (באנגלית: Congregation Sherith Israel, בתעתיק מן העברית: "שארית של ישראל") היא קהילה ובית כנסת רפורמים, הממוקמים בעיר סן פרנסיסקו, שבקליפורניה שבארצות הברית. הקהילה נוסדה בשנת 1851 בתקופת הבהלה לזהב בקליפורניה, והיא נמנית עם בתי הכנסת העתיקים ביותר בארצות הברית.[25] בזמנים מודרניים יותר נודעה הקהילה בגישתה החדשנית לתפילה ולחגיגות מועדי ישראל.[26] בית הכנסת ההיסטורי של הקהילה, שהושלם בשנת 1905, נכלל בהמרשם הלאומי של מקומות היסטוריים והוא אחד מציוני הדרך האדריכליים הבולטים בסן פרנסיסקו.[27]

בית הכנסת שימש אתר מרכזי במשפטי השחיתות של סן פרנסיסקו שהתקיימו בין השנים 1905 ל־1908.

מבנה בית הכנסת

בשנות ה־1890 ניצבה קהילת שֵׁארִית יִשְׂרָאֵל בפני הצורך להחליף את בית הכנסת הישן שלה, שנבנה בסגנון התחייה הגותית בשנת 1870 ברחוב פוסט. לנוכח זאת רכשו ראשי הקהילה, ב־8 בספטמבר 1902, מגרש בפינת הרחובות קליפורניה וובסטר שבסן פרנסיסקו, ולאחר מכן שכרו את האדריכל אלברט פיסיס, בוגר בית הספר לאמנויות יפות (אקול דה בוז-ארט École des Beaux-Arts), פריז, צרפת, לתכנן את המבנה החדש.[28] עבודות הבנייה החלו ב־8 באוקטובר 1903, ואבן הפינה הונחה ב־22 בפברואר 1904. בית הכנסת נחנך רשמית ב־24 בספטמבר 1905. אף שנעשו בו שיפורים במהלך השנים, המבנה נשמר קרוב למראהו המקורי.[27]

בית הכנסת שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל משלב יסודות אדריכלות ביזנטית ואדריכלות רומנסקית, ועלותו בעת הקמתו (1904–1905) הייתה 250,000 דולר.[29] המבנה מתנשא לגובה של 43 מטרים מעל רחוב קליפורניה, והכיפה הבולטת שלו, שקוטרה החיצוני 18 מטרים, נראית מנקודות רבות ברחבי העיר. פנים המבנה משתרע על שטח של כ־1,900 מטר רבוע וכולל עוגב בעל 3,500 צינורות, כ־1,400 מקומות ישיבה, 1,109 נורות נוי, למעלה מ־89 חלונות ויטראז' מעוטרים ו־32 חלונות זכוכית קשתיים שקופים בחלקו העליון של המבנה.[27]

ברעידת האדמה של 1906 ניזוק המבנה במידה מועטה בלבד, ותוקן במהירות. הוא גם לא ניזוק ברעידת האדמה בלומה פרייטה (1989). עם זאת, מדינת קליפורניה חייבה מבנים הבנויים מלבנים בלתי מזוינות, כדוגמת בית הכנסת, לעמוד בתקני עמידות מחמירים בפני רעידות אדמה. בשנת 2017 השלימה הקהילה עבודות חיזוק סייסמיות נרחבות במבנה, אשר מומנו באמצעות מסע גיוס הון.[30][31]

ההנהגה הרבנית של קהילת שארית ישראל לדורותיה

הרבנים ששימשו בתפקיד בקהילת שֵׁארִית יִשְׂרָאֵל לאורך השנים הם:[25]

מס' שם הרב תחילת כהונה סיום כהונה משך כהונה הערות
1 יוליוס אקמן 1854 1856 כשנתיים [32]
2 הנרי א. הנרי 1857 1869 כ־12 שנים
3 אהרן ג' מסינג 1870 1890 20 שנים
4 יעקב ניטו 1893 1930 כ־37 שנים [33]
5 יעקב ג' ויינשטיין 1930 1932 כשנתיים
6 מוריס גולדשטיין 1932 1972 כ־40 שנים
7 מרטין וינר 1972 2003 כ־31 שנים [34][33]
8 לארי רפאל 2003 2016 כ־13 שנים
9 ג'סיקה צימרמן גראף 2016 מכהנת מאז 2016

[35]

גלריה

  • החזית המערבית
    החזית המערבית
  • הפינה הצפון מערבית
    הפינה הצפון מערבית

בית הכנסת עמנו-אל

בית הכנסת עמנו-אל
Emanu-El synagogue
בית הכנסת עמנו-אל, 16 בספטמבר 2016
בית הכנסת עמנו-אל, 16 בספטמבר 2016
מידע כללי
כתובת 2 Lake Street
מיקום סן פרנסיסקוסן פרנסיסקו סן פרנסיסקו
מדינה קליפורניהקליפורניהקליפורניה, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בעלים הקהילה הרפורמית עמנו-אל
רב בית הכנסת הרבנית Rabbi Noah Westreich מכהנת החל מ-2023
נוסח תפילה רפורמי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1925–1926
תאריך פתיחה רשמי 1926
חומרי בנייה בטון, ברונזה, מתכת
אדריכל Arthur Brown Jr
סגנון אדריכלי תחייה ביזנטית ויסודות של אדריכלות רומנסקית
מידות
גובה 46 מטרים מטר
שטח 14,000 מ"ר
מידע טכני
קיבולת 2,500 מקומות ישיבה
קואורדינטות 37°47′14″N 122°27′35″W / 37.78719986444932°N 122.45977999795006°W / 37.78719986444932; -122.45977999795006
emanuelsf.org
מיקום בית הכנסת עמנו-אל בסן פרנסיסקו

קהילת עמנו־אל (Congregation Emanu-El) היא קהילה ובית כנסת יהודי רפורמי הממוקם בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית.[36] הקהילה נוסדה בשנת 1850, והיא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות במדינת קליפורניה.[37] הוא מהמבנים היהודיים הבולטים בקליפורניה, ומהגדולים בקהילות היהודיות בארצות הברית. המבנה נמצא בצומת הרחובות לייק (Lake) וארגואלו (Arguello) ברובע ריצ'מונד, סן פרנסיסקו.

היסטוריה

הקהילה נוסדה ב-1850 על ידי יהודים יוצאי גרמניה, ונחשבת לאחת הקהילות הרפורמיות הוותיקות במדינה. בראשית דרכה פעלה הקהילה מבית כנסת ברחוב סוטר סטריט, אך בעקבות רעידת האדמה ב-1906 והתרחבותה לרבעים המערביים, הוחלט להקים מבנה חדש בצפון העיר. המבנה הנוכחי נבנה בשנים 1925–1926 בהובלת האדריכל ארתור בראון הבן (Arthur Brown Jr.), שתכנן גם את בניין העירייה של סן פרנסיסקו.[38][39]

מבנה בית הכנסת

המבנה הנוכחי של בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל ארתור בראון הבן (Arthur Brown Jr) ונחנך בשנת 1926. האדריכלות של הבניין משלבת יסודות סגנון תחייה ביזנטית (Byzantine Revival) וקלסיים, עם כיפה גדולה בקוטר חיצוני של כ־46 מטרים ובגובה דומה מעל פני הרחוב,[37] חלונות ויטראז' צבעוניים וחצר פנימית מוארת.[37] שטחו העיקרי של המבנה מגיע לכדי 14,000 מ"ר.[40][41][42][40] הוא כולל אגף מרכזי, אגפי חצר, מתחם קהילה[43][44] מרחבים ציבוריים חיצוניים, roof deck לגני ילדים, חדרי ישיבות ואולמות עזר וחצר מרכזית גדולה המשמשת לאירועים קהילתיים.[44]

האולם המרכזי יכול להכיל עד 2,500 מתפללים, מה שהופך אותו לאחד הגדולים בין בתי הכנסת בעולם, ומעניק לו ייחוד בגודלו בקרב קהילות יהודיות רפורמיות.[45] חומרי הבנייה העיקריים הם בטון, ברונזה, מתכת וגג רעפים מאדמת חימר אדומה.[38] תוכנונו נבנה בהשראת תבנית בית המקדש בירושלים. במהלך השנים המבנה עבר שיפוצים וחיזוקים, כולל שימור ושדרוג הכניסה המקורית מרחוב לייק.[43][46][47]

הבניין נמצא בבעלות קהילת עמנו־אל עצמה, והיא המפעילה את בית הכנסת ואת המוסדות הקהילתיים הסמוכים לו.[37]

שימור

בית הכנסת מהווה מוקד מרכזי לפעילות הדתית והקהילתית של יהדות סן פרנסיסקו, והוא אחת מהאטרקציות האדריכליות הבולטות של העיר.[38][48] הבניין נחשב לאתר בעל חשיבות אדריכלית והיסטורית ברובע ריצ'מונד של סן פרנסיסקו, והוא נכלל בתוכניות לשימור אדריכלי עירוני של העיר סן פרנסיסקו.[49]

גלריה

  • בית הכנסת עמנו-אל
    בית הכנסת עמנו-אל
  • בית הכנסת עמנו-אל 2012
    בית הכנסת עמנו-אל 2012

ההנהגה הרוחנית של קהילת עמנו-אל לדורותיה

  • Rabbi Julius Eckman (1854–1855)
  • Rabbi Elkan Cohn (1860–1889)
  • Rabbi Jacob Voorsanger (1889–1908)
  • Rabbi Martin A. Meyer (1910–1923)
  • Rabbi Louis Newman (1924–1930)
  • Rabbi Irving Reichert (1930–1948)
  • Rabbi Alvin Fine (1948–1964)
  • Rabbi Meyer Heller (1950–1963)
  • Cantor Joseph Portnoy (1959-1987)
  • Rabbi Irving Hausman (1964–1967)
  • Rabbi Joseph Asher (1967–1986)
  • Rabbi Robert Kirschner (1981–1992)
  • Rabbi Mark Schiftan (1987–1994)
  • Cantor Roslyn Barak (1987–2015, Senior Cantor Emerita 2015-present)
  • Rabbi Peretz Wolf-Prusan (1990–2010)
  • Rabbi Stephen Pearce, D.D. Ph.D. (1992–2013, Senior Rabbi Emeritus, 2013–present)
  • Rabbi Helen Cohn (1993–2005)
  • Rabbi Lawrence Kushner (Scholar in Residence since 2002)
  • Rabbi Sydney Mintz (1997–present)
  • Cantor Marsha Attie (1998–present)
  • Rabbi Ryan Bauer (2007–present)
  • Rabbi Jonathan Jaffe (2007–2014)
  • Rabbi Carla Fenves (2011–2020)
  • Rabbi Beth Singer (2013–present)
  • Rabbi Jonathan Singer (2013–present)
  • Rabbi Jason Rodich (2015–2023)
  • Cantor Arik Luck (2015-present)
  • Rabbi Sarah Joselow Parris (2019–present)
  • Rabbi Noah Westreich (2023–present)

יהודים בולטים מסן פרנסיסקו

פלורנס פראג קאהן

פלורנס פראג קאהן הייתה האישה היהודייה הראשונה שכיהנה בקונגרס של ארצות הברית מטעם המחוז הרביעי של קליפורניה.[50][51] משפחתה עברה לסן פרנסיסקו, קליפורניה, בשנת 1869, כשהייתה ילדה. היא סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון לבנות בסן פרנסיסקו, לפני שלמדה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.

לוי שטראוס

לוי שטראוס עזב את ניו יורק לסן פרנסיסקו כדי לספק לכורי הזהב מכנסי ג'ינס חזקים. בשנת 1853, נוסדה חברת לוי שטראוס ושות' בשם " דייוויד שטרן ולוי שטראוס" והייתה ממוקמת ברחוב סקרמנטו 90, ליד הנמל של סן פרנסיסקו. מכנסי הג'ינס הכחולים המפורסמים בעולם הומצאו על ידי היהודי הלטבי יעקב וו. דייוויס ולוי שטראוס, רשמו פטנט על עיצובם בשנת 1873.

אדולף סוטרו

אדולף סוטרו (Adolph Sutro) היה ראש העירייה היהודי הראשון של סן פרנסיסקו, וכיהן בתפקיד בין השנים 1895–1897. בשלב מסוים היה סוטרו בעלים של כשמינית מאדמות העיר. בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־19 רכש את קליף האוס (Cliff House) ואת אלף הדונמים של קרקע הפונה לאוקיינוס, אזור הידוע בשם גבעות סוטרו (Sutro Heights).[52]

מרחצאות סוטרו (Sutro Baths), שנמצאו בצד הצפוני של חוף אושן ביץ' מדרום לגשר שער הזהב, נפתחו בשנת 1896 והיו למתחם השחייה המקורה הגדול בעולם באותה תקופה.[53]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית כנסת שארית ישראל בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית כנסת עמנו-אל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 San Francisco Bay Area, www.jewishvirtuallibrary.org
  2. ↑ "Portrait of Bay Area Jewish Life depicts one of America's most diverse Jewish Populations". 14 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ An Integrative Report from the Bay Area Jewish Community Study, A PORTRAIT OF BAY AREA JEWISH LIFE AND COMMUNITIES, 16 בפברואר 2021
  4. ↑ "The History and Diversity of the Jewish Community in San Francisco". Chicago Jewish News. 2011. נבדק ב-28 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ↑ Jewish Life in San Francisco, www.jewish-history.com
  6. ↑ "Our City, Our Story: The Franklin Brothers of San Diego". San Diego History Center, San Diego, CA (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-03.
  7. ^ 7.0 7.1 "Emanu-El's pedigree: a towering presence". J. weekly (באנגלית אמריקאית). 1999-10-08. נבדק ב-2023-02-03.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Lattin, Don (1999-09-10). "S.F. Jews' 150 New Years / Oldest synagogues in city stem from celebration of High Holy Days during Gold Rush". SFGATE (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-03.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 History of Congregation Sherith Israel (באנגלית)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 History of Congregation Emanu-El (באנגלית)
  11. ↑ המומחים לסן פרנסיסקו, סן פרנסיסקו לדתיים, בית חב"ד, מלונות כשרים מסעדות כשרות בתי כנסת ועוד, באתר סן פרנסיסקו למטיילים הישראלים, ‏2023-03-09
  12. ↑ "Congregation Emanu-El of San Francisco". Jewish Museum of the American West (JMAW). נבדק ב-2023-02-03.
  13. ↑ Lattin, Don (1999-09-10). "S.F. Jews' 150 New Years / Oldest synagogues in city stem from celebration of High Holy Days during Gold Rush". SFGATE (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-03.
  14. ^ 14.0 14.1 Peterson, Nancy Simons (2011). Raking the Ashes: Genealogical Strategies for Pre-1906 San Francisco Research (באנגלית). California Genealogical Society. Oakland, California: California Genealogical Society. p. 22. ISBN 978-0-9785694-5-7.
  15. ↑ Cantalupo, Barbara; Harrison-Kahan, Lori (2020-11-03). Heirs of Yesterday (באנגלית). Wayne State University Press. ISBN 978-0-8143-4669-3.
  16. ↑ Cantalupo, Barbara; Harrison-Kahan, Lori (2020). Heirs of Yesterday (באנגלית). Wayne State University Press. ISBN 978-0-8143-4669-3.
  17. ↑ Smookler, Michael (2007). Colma (באנגלית). Arcadia Publishing. pp. 48–49. ISBN 978-0-7385-4727-5.
  18. ↑ Gurock, Jeffrey S. (1998). Anti-semitism in America. ISBN 9780415919456.
  19. ↑ Fishkoff, Sue. "How This Newspaper Kept Jews In Touch After the 1906 Earthquake". JWeekly.
  20. ↑ "Magain David Sephardim". Jewish News of Northern California. נבדק ב-29 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ "Magain David History". Magain David. נבדק ב-29 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ↑ Kupfer, David. "Jewish Community Center". FoundSF. נבדק ב-29 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ↑ Esensten, Andrew. "San Francisco Russian Jewish Community Gets Its Own Center". Weekly. נבדק ב-29 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ↑ Ghert-Zand, Renee. "Vast Young Jewish San Fran Jewish Community Is Growing--but Unaffiliated". Times of Israel. נבדק ב-29 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 25.0 25.1 History - Congregation Sherith Israel, www.sherithisrael.org
  26. ↑ Congregation Sherith Israel, www.sherithisrael.org
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 National Register #10000114: Temple Sherith Israel in San Francisco, California, noehill.com
  28. ↑ Historic Sanctuary - Congregation Sherith Israel, www.sherithisrael.org
  29. ↑ Historic Sanctuary – Congregation Sherith Israel
  30. ↑ Seismic Retrofit - Congregation Sherith Israel, www.sherithisrael.org
  31. ↑ jvillagenetwork.com, Congregation Sherith Israel, www.sherithisrael.org (באנגלית)
  32. ↑ ⁨Rabbis Remembered⁩ | ⁨J. Jewish News of Northern California (Emanu-El, Jewish Community Bulletin)⁩ | 10 February 1950 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il (באנגלית)
  33. ^ 33.0 33.1 jvillagenetwork.com, Congregation Sherith Israel, www.sherithisrael.org (באנגלית)
  34. ↑ Staff, J. (1998-11-06). "Rabbis flock coming home for 25-year celebration". J. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-11-09.
  35. ↑ Clergy - Congregation Sherith Israel, www.sherithisrael.org
  36. ↑ Staff, J. (1999-10-08). "Emanu-El's pedigree: a towering presence". J. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-11-09.
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 History – Congregation Emanu-El, www.emanuelsf.org
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 Audrey Wachs, Mark Cavagnero Associates will renovate a historic San Francisco synagogue, The Architect’s Newspaper, ‏2023-01-27 (באנגלית אמריקאית)
  39. ↑ Hallowed Ground on Sutter Street, San Francisco Story, ‏2022-10-12 (באנגלית)
  40. ^ 40.0 40.1 Andrew Nelson, Plans for Expansion of Synagogue at 2 Lake Street, San Francisco, San Francisco YIMBY, ‏2022-12-05 (באנגלית אמריקאית)
  41. ↑ CONGREGATION EMANU-EL | ENERGY STAR, www.energystar.gov
  42. ↑ Congregation Emanu-El | Plant Construction Company, L.P., plantconstruction.com
  43. ^ 43.0 43.1 Miller Company Landscape Architects, Miller Company Landscape Architects (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ 44.0 44.1 Lucy Hodgman, Historic San Francisco synagogue reopens after $100 million renovation, San Francisco Chronicle, ‏19 בספטמבר 2025
  45. ↑ Temple Emanu-El – Synagogues360, synagogues-360.anumuseum.org.il
  46. ↑ Temple Emanu-El, Apeiro Design (באנגלית אמריקאית)
  47. ↑ Congregation Emanu-El, Mark Cavagnero (באנגלית אמריקאית)
  48. ↑ Congregation Emanu-El – San Francisco's Central Address for Jewish Life, www.emanuelsf.org
  49. ↑ Temple Emanu-El: A Closer Look, www.opensfhistory.org
  50. ↑ "Florence Prag Kahn". JewishVirtualLibrary.org.
  51. ↑ "KAHN, Florence Prag, US House of Representatives: History, Art & Archives". history.house.gov (באנגלית).
  52. ↑ "Adolph Sutro 1830-1898".
  53. ↑ Sutro Baths – Golden Gate National Recreation Area (U.S. National Park Service) (באנגלית)

קהילת יהודי סן פרנסיסקו42184842Q96381129

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קהילת_יהודי_סן_פרנסיסקו&oldid=3549617"