קב ונקי (ניב)
קַב וְנָקִי הוא כינוי בתלמוד לתנא רבי אליעזר בן יעקב, שהפך לביטוי המתאר עניין, חפץ או אדם אשר בקריטריון מסוים הניתן להערכה הן בכמות והן באיכות הוא מועט בכמות ורב באיכות.
פירוש הביטוי
קב פירושו מידת נפח קטנה[1], ונקי פירושו שהוא מזוקק ואינו מכיל פסולת כגון קמח מנופה עד שהוא נקי, ללא מוץ ולכלוך. הכינוי ניתן לרבי אליעזר בן יעקב שנזכר במשנה רק במקומות מועטים והמימרות שנמסרו בשמו מועטים, אך נפסקו כולם להלכה.
כיום שגור הביטוי ככינוי לדבר ממצה ומועט, אך איכותי.
מקור הביטוי
את הכינוי טבע איסי בן יהודה שהיה נוהג לכנות את החכמים בכינויים מאפיינים[2]. הוא הועלה על הכתב במגילת יוחסין שלעדות בן עזאי הייתה מצויה בירושלים בנוסח: ”משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי”, ונוסח זה הפך למשפט שגור בפי האמוראים לגבי משנת רבי אליעזר בן יעקב[3]. והכוונה שאמנם לא מובאות הלכות רבות בשמו של רבי אליעזר, אך הלכה כמותו בכל מקום שהובאה (מכיוון שמשנתו קב ונקי).
בשכונת מקור ברוך שבירושלים ישנו רחוב בשם קב ונקי[4], על שמו של התנא רבי אליעזר בן יעקב[5].
השימוש בביטוי
בעת החדשה הפך הביטוי "קב ונקי" לסלנג רווח בעל כמה משמעויות:
היו שהשתמשו בביטוי זה ככינוי למשהו נקי ומשובח[6].
בעברית המודרנית משתמשים בביטוי כתיאור לדבר שהוא מצומצם בהיקפו אך משובח באיכותו. בדומה למקור הכינוי בתלמוד.
קיים פירוש למשנה בשם קב ונקי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קב ונקי |
הערות שוליים
- ^ ראה פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט עמוד ב' שכתב: "קב (פירושו) מדה קטנה. כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה, [אבל] נקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ז עמוד א'.
- ^ בפי אביי: תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ב עמוד ב'; בפי רב ששת: תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כ"ג עמוד ב'; בסתמא דגמרא: תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס' עמוד א'.
- ^ מיקום רחוב קב ונקי במפת ירושלים (באתר גוגל מפות)
- ^ רחוב קב ונקי, באתר עיריית ירושלים.
- ^ ראה למשל: תפארת ישראל על אבות, פרק ה, יכין, אות קיב: ”וקולטת את השמרים. כך זה קלט הכל, ובוחן ובודק יפה בכח שכלו ללמד רק האמת קב ונקי, והשאר מבטלו בלבו”.
20764656קב ונקי (ניב)