קבר חירם

קבר חירם
ضريح حيرام
	קבר חירם, על רקע בתי הכפר חאנוויה
מיקום
	(למפת לבנון רגילה) ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ חלבא זחלה א-נבטיה ישראל סוריה הים התיכון קבר חירם

קבר חירם (בערבית: ضريح حيرام) הוא סרקופג גדול מאבן גיר השוכן כ-6 קילומטרים דרום-מזרחית לצור שבלבנון, ליד הכפר חאנוויה על הכביש לקאנא.

אף על פי שבאופן מסורתי הוא מיוחס לחירם הראשון, הוא מתוארך לתקופה הפרסית, בין 400 ל-600 שנים לאחר זמנו המשוער של חירם. לקבר ישנו דמיון מסוים לקברים פרסיים אחרים, כמו קבר כורש וגור-א-דוכתר.

פליסיאן דה סוסי, שביקר בקבר זמן קצר לאחר חפירותיו של רנן בשנים 1860–1861, אך פרסם את עבודתו מראש, כתב כי "כל זה נחפר רק למחצה, וידרוש חקירה מושכלת, שרק לאחריה קברו של חירם יגיד את דברו האחרון".^[1]

רנן הגיב בכתב: "אני לא מאמין שקבר חירם אי פעם יגיד את דברו האחרון, מכיוון שאין עליו כתובת. יום אחד, אנשים חכמים ממני ילמדו אותו; אבל אני בספק אם הם ימצאו משהו אחר ממה שמצאנו. החפירה שערכנו באנדרטה זו הושלמה".

מקור השם

על פי אדוארד רובינסון בספרו "מחקרים מקראיים בארץ ישראל", האזכור הראשון שפורסם המציע לקשר את הקבר לחירם, נעשה על ידי ורה מונרו בתיאור מסעו לאזור בשנת 1833. ורה מונרו תיאר זאת כך:

...הכפר אנר... אנווי נמצא קילומטר וחצי משם. בסלעים שבין שני המקומות הללו נמצאים קברים רבים, חצובים לצורה ולגודל של ארונות קבורה, וסביב הכפר האחרון העתיקות רבות עוד יותר. אבנים חצובות פזורות ליד שברי חומות עתיקות, והדרך עוברת על שתי מדרגות רחבות משיש לבן, שבכל צד שלהן גוש אבן מרובע מוצק, שנראה כי שימש כמשקוף.
חצי מייל משם, קרוב לכביש, נמצא סרקופג ענק, הנקרא 'אבר חירם' [קבר חירם] בעל בסיס באורך חמישה עשר רגל, גובה עשרה ורוחב עשרה. הסרקופג בראשו, חצוב מאבן אחת, באורך שתים עשרה רגל, גובה שש ורוחב שמונה, עם כיסוי עובי שלוש רגל, חתוך מסביב לקצה, כך שיתאים היטב לסרקופג, שאורכו הפנימי שבע רגל ורוחבו שתיים וחצי. הוא נפתח בקצה אחד; אם כי לא נכתב האם קמביסס או יוחנן הורקנוס ביצעו את החתך; אך עושרו הידוע של חירם יהפוך אותו לאחר מותו לקורבן ראוי לשלל בעיני התזאורופגים של הקברים הגדולים.

במשימתו בפניסי משנת 1861, חקר החוקר הצרפתי ארנסט רנן את המונומנט. הוא פתח בהסבר:

מטיילים רבים דיברו על מה שנקרא 'קבר חירם'. שם זה אינו ראוי לדיון. איננו רואים זכר לפני 1833, ובכל זאת זוהי אנדרטה יוצאת דופן, אשר בוודאי משכה תשומת לב מימי הביניים. אילו באותה תקופה קבר עצום זה היה נחשב לקברו של חברו של שלמה, אין ספק שהוא היה מוזכר בברוכרד או בכל תיאור אחר של ארץ ישראל.

רנן המשיך והסביר את דעתו כי מתן שם הקבר היה בוודאי פרי עבודתו של תייר צרפתי או אנגלי כלשהו מהרבע הראשון של המאה ה-19, שרצה לשמוע את שמה של האישיות המקראית המפורסמת, והוא תיאר את תהליך יצירת המיתוסים סביב אתרים מקראיים באזור, ובמיוחד בירושלים.

תיאור

המבנה באורך 4 מטרים וברוחב 3 מטרים, וגובהו הכולל הוא 7 מטרים, כולל הסרקופג שהוא בגובה 2 מטרים.

חפירותיו של רנן

במהלך חפירותיו של רנן בשנים 1860–1861, נמצא גרם מדרגות חצוב בסלע המוביל למערה גדולה וריקה הסמוכה למבנה ויסודותיו. סידור היסודות הצביע על כך שגרם המדרגות והמערה קדמו לקבר, שנראה כי נבנה מעליהם. נראה כי בטון נשפך למערה נוספת ישירות מתחת, כדי ליצור יסודות לאנדרטה.

גלריה

קבר חירם, מאת ואן דה ולדה, 1857
קבר חירם וסביבתו, מאת רנן, 1864
בשנות ה-50/60
"קבר חירם", כפי שנראה בשנת 2009
גרסאות אנכיות של דגל חזבאללה המתנוסס על קבר חירם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבר חירם בוויקישיתוף

הערות שוליים

↑ de Saulcy, L.F.J.C. (1865). Voayage en Terre Sainte (בצרפתית). Vol. 2. Didier et cie. p. 279. נבדק ב-2022-10-03. Derrière le Qobr-Hiram, un petit escalier descend à un caveau qui était malheureusement plein d'eau au moment où je l'ai visité. Tout cela n'a été fouillé qu'à demi, et demanderait une exploration intelligente, à la suite de laquelle seulement le tombeau d'Hiram dirait son dernier mot.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קבר חירם42999041Q114372951

[1] Saulcy, L.F.J.C. (1865). Voayage en Terre Sainte (בצרפתית). Vol. 2. Didier et cie. p. 279. נבדק ב-2022-10-03. Derrière le Qobr-Hiram, un petit escalier descend à un caveau qui était malheureusement plein d'eau au moment où je l'ai visité. Tout cela n'a été fouillé qu'à demi, et demanderait une exploration intelligente, à la suite de laquelle seulement le tombeau d'Hiram dirait son dernier mot.

[1]