לדלג לתוכן

קבוצת קרב של נושאת מטוסים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קבוצת קרב 10 של נושאת מטוסים הארי טרומן (CVN-75),

קבוצת קרב של נושאת מטוסיםאנגלית: Carrier Strike Group, בראשי תיבות: CSG) היא מסגרת מבצעית ימית של צי ארצות הברית, המבוססת על נושאת מטוסים גרעינית וספינות ליווי, ומשמשת כלי מרכזי בהקרנת עוצמה, בהרתעה ובניהול מערכות לחימה בזירה הימית והאווירית.

קבוצת התקיפה 3 בראשות נושאת המטוסים אברהם לינקולן (CVN-72) בים הערבי, 6 בפברואר 2026

הקבוצה נועדה לאפשר הפעלה עצמאית וממושכת של כוח ימי רב־זרועי, המסוגל לבצע תקיפות אוויריות, הגנה אווירית, לוחמה נגד צוללות, שליטה ימית ומשימות סיוע הומניטרי.

מבנה ותפקידים

מבנה והרכב

קבוצת קרב טיפוסית כוללת:[1]

  • נושאת מטוסים גרעינית מסדרת נושאות המטוסים ג'רלד פורד או נימיץ.
  • כנף אווירית של נושאת מטוסים (Carrier Air Wing), הכוללת מטוסי קרב, מטוסי לוחמה אלקטרונית, מטוסי תדלוק ומסוקים.
  • סיירת טילים מונחים אחת לפחות.
  • שתיים עד שלוש משחתות טילים מונחים.
  • לעיתים צוללת גרעינית התקפית.
  • אוניית אספקה ולוגיסטיקה תומכת.

המשחתות והסיירות מצוידות במערכות הגנה אווירית וטילי שיוט, ומספקות שכבת הגנה לנושאת המטוסים מפני איומים אוויריים וימיים. הצוללת מספקת מודיעין והגנה תת־ימית.

תפקידים מבצעיים

קבוצת קרב של נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון (CVN-73) באוקיינוס האטלנטי, 2003

קבוצת הקרב משמשת למגוון משימות, ובהן:[1]

  • תקיפות עומק מהים.
  • סיוע אווירי קרוב לכוחות קרקע.
  • הרתעה והפגנת נוכחות.
  • אבטחת נתיבי שיט.
  • תגובה מהירה למשברים אזוריים.
  • סיוע הומניטרי בעת אסונות טבע.

הודות ליכולת ההפעלה האווירית מנושאת המטוסים, הקבוצה יכולה לפעול גם כאשר אין בסיסים קרקעיים זמינים באזור הלחימה.

שרשרת פיקוד והקצאה מבצעית

קבוצת קרב של נושאת מטוסים כפופה בעת שגרה ואימונים לפיקוד כוחות צי ארצות הברית, האחראים על בניין הכוח, כשירותו והיערכותו. בתקופה זו נקבעים יעדי האימון והפריסה במסגרת תוכניות הצי, והשליטה המבצעית נותרת בידי הפיקוד הימי הרלוונטי.

עם פרוץ משבר בזירה אחרת, עשויה להתבצע הקצאה מחודשת של הקבוצה לפיקוד קרבי מאוחד האחראי על אותה זירה, בהתאם להחלטת הנשיא ומזכיר ההגנה. כך, למשל, במקרה של משבר באזור ים סין הדרומי, יכולה קבוצת קרב המתאמנת באוקיינוס האטלנטי להיות מוקצית לפיקוד האינדו-פסיפי של ארצות הברית. ההחלטה מועברת באמצעות הוראת הקצאה רשמית מטעם מזכיר ההגנה, ולאחר כניסתה לתוקף עוברת השליטה המבצעית לידי מפקד הפיקוד המאוחד.

מרגע ההקצאה, קביעת היעדים, סדרי העדיפויות ותוכנית המערכה מצויים בסמכות הפיקוד האזורי, ואילו הצי מוסיף לשאת באחריות הארגונית והמנהלית, לרבות כוח אדם, תחזוקה ולוגיסטיקה. חלוקה זו משקפת את העיקרון האמריקאי של הפרדה בין בניין הכוח והקצאתו, הנתונים בידי הזרועות, לבין תכנון המערכה והפעלת הכוח, הנתונים בידי הפיקודים המאוחדים.

רשימת קבוצת קרב פעילות

קבוצת קרב של נושאת מטוסים סמל נושאת המטוסים שהוקצתה כנף אווירית של נושאת מטוסים שייטת משחתות נמל הבית
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 9 תאודור רוזוולט (CVN-71) כנף אווירית של נושאת מטוסים 11 שייטת משחתות 9 בסיס הצי סן דייגו
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 11 נימיץ (CVN-68) כנף אווירית של נושאת מטוסים 17 שייטת משחתות 23 בסיס הצי סן דייגו
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 8 הארי טרומן (CVN-75) כנף אווירית של נושאת מטוסים 1 שייטת משחתות 28 בסיס הצי נורפוק
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 12 ג'רלד פורד (CVN-78) כנף אווירית של נושאת מטוסים 8 שייטת משחתות 2 בסיס הצי נורפוק
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 5 ג'ורג' וושינגטון (CVN-73) כנף אווירית של נושאת מטוסים 5 שייטת משחתות 15 מפקדת פעילויות הצי יוקוסוקה
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 10 ג'ורג' ה' ו' בוש (CVN-77) כנף אווירית של נושאת מטוסים 7 שייטת משחתות 26 בסיס הצי נורפוק
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 2 דווייט אייזנהאואר (CVN-69) כנף אווירית של נושאת מטוסים 3 שייטת משחתות 22 בסיס הצי נורפוק
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 1 קרל וינסון (CVN-70) כנף אווירית של נושאת מטוסים 2 שייטת משחתות 1 בסיס הצי סן דייגו
קבוצת קרב של נושאת מטוסים 3 אברהם לינקולן (CVN-72) כנף אווירית של נושאת מטוסים 9 שייטת משחתות 21 בסיס הצי סן דייגו

הערות שוליים

קבוצת קרב של נושאת מטוסים42824237Q4307465