קרל הרבסט
 | |
| לידה |
1865 צ'רנוביץ, האימפריה האוסטרית |
|---|---|
| פטירה |
2 בנובמבר 1919 (בגיל 54 בערך) סופיה ממלכת בולגריה |
| מדינה | ממלכת בולגריה |
| ידוע בשל | ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה וציר לקונגרס הציוני הראשון |
| השכלה | משפטים |
| תקופת הפעילות | 1895–1919 (כ־24 שנים) |
קרל יעקב הֶרְבְּסְט (בבולגרית: Карл Яков Хербст; 1865, צ'רנוביץ, האימפריה האוסטרית – 2 בנובמבר 1919, סופיה, ממלכת בולגריה) היה עיתונאי, פובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, ציר מטעמה לקונגרס הציוני הראשון ובהמשך חבר הוועד הפועל הציוני הגדול.[1]
ביוגרפיה
קרל הרבסט נולד בצ'רנוביץ ורכש השכלה יסודית בעירו. אביו, המהנדס יעקב הרבסט מונה למנהל תחנת הרכבת באדירנה והמשפחה עברה להתגורר בעיר. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) היגרה המשפחה לסופיה בירת נסיכות בולגריה וקרל הועסק בתפקידי פקידות במשרד התובע הכללי הבולגרי ובהמשך במשרד הדואר-מינהל הרכבות. הרבסט שהיה מקורב לחוג חובבי ציון, ייסד ב-1895 בסופיה את האגודה הציונית הראשונה "פרוגרס – השחר".[2] בשלהי 1896 קיבל הפרופסור צבי בלקובסקי מכתב מבנימין זאב הרצל ובו פנייה לביצוע פעילות תעמולתית ציונית רשמית בבולגריה. בלקובסקי חבר לקרל הרבסט וד"ר יהושע כלב ויחדיו ייסדו את הוועד המרכזי הציוני הראשון. בכינוס הראשון של הוועד נבחר לתפקיד היושב ראש צבי בלקובסקי ולסגנו קרל הרבסט.
הרבסט, צבי בלקובסקי ויהושע כלב השתתפו מטעם יהדות בולגריה בקונגרס הציוני העולמי הראשון.[2] הרבסט היה מקורב ליוסף מרקו ברוך אשר הצטרף לתנועת "השחר". לאחר שעזב מרקו ברוך את בולגריה, הופסקה הפצת עיתונו "הכרמל", ובעקבות כך ערכו והפיצו קרל הרבסט ויהושע כלב, את כתב העת הציוני "אברייסקי גלאס", "הקול העברי", אשר נכתב בבולגרית ובמקביל אליו את כתב העת "לה ווס דה ישראל", אשר נכתב בלאדינו.[3]
לאחר הקמת התנועה הציונית התחולל מאבק על אופיה של הנהגת יהדות בולגריה ועל השליטה במערכת החינוך של שלה, בין חברי התנועה הציונית לבין נכבדי הקהילות השונות שכונו נוטאבלים. קרל הרבסט היה ממובילי המאבק נגד הנוטאבלים ופעל בקהילות השונות להחדרת ערכי הציונות.[4] הנוטאבלים פנו לשלטונות בולגריה כדי שיסגרו את העיתונים "אברייסקי גלאס" ו"לה ווס דה ישראל" ואף הופצו כרוזים בבתי הכנסת שקראו להחרמת העיתון, אך הוא זכה לתפוצה הולכת ועולה בעיקר בקרב הדור הצעיר ברחוב היהודי.[3]
ב-25 בדצמבר 1898 נפתחה בפלובדיב הוועידה הציונית הראשונה וקרל הרבסט נבחר ליושב ראשה. מועד זה נחשב לתאריך ייסודה של ההסתדרות הציונית בבולגריה. במהלך הוועידה נאם הרבסט על מצב היהודים באירופה ועל אכזבתו של העם היהודי מאביב העמים אשר פסח עליו. הרבסט ציין כי ארץ ישראל היא הפתרון לתקומתו של העם היהודי והתשובה לאנטישמיות. הרבסט המשיך והשתתף בוועידות הציוניות הבאות של יהודי בולגריה. ב-28 במרץ 1904 התכנסה הוועידה הציונית הרביעית אשר עמדה בסימן הפולמוס על תוכנית אוגנדה. קרל הרבסט אשר היה מתומכי ציוני ציון, הוביל את ההתנגדות לתוכנית ולאחר דיונים סוערים יצאה הוועידה בהצהרה שציוני בולגריה לעולם לא יבגדו במולדתם ההיסטורית. קרל הרבסט, כשאר חבריו להנהגה הציונית היה מעורב בעימות עם הרב מרדכי אהרנפרייז בסוגיית התקנון להתנהלות יהדות בולגריה, אשר בפועל היה מאבק על דמותה של הנהגת הקהילה והוא הוכרע לטובת התנועה הציונית.[5] ב-1919 השתתף קרל הרבסט בוועידה הציונית ה-9 שנערכה בסופיה ובה נבחר שוב לנציג התנועה לוועד הפועל הציוני. זמן קצר לאחר הוועידה הלך לעולמו והוא בן 54 שנים.[6] לימים, נקרא רחוב על שמו בשכונת תל ברוך בעיר תל אביב-יפו.[7]
משפחתו
רעייתו של קרל הרבסט, מלווינה הרבסט, הייתה מראשונות הנשים שנטלו חלק בפעילות הפוליטית בבולגריה. היא הייתה חברה בתנועה הציונית ובאגודות נשים. ב-4 באוגוסט 1902 נערכה בסופיה הוועידה הציונית השלישית ומלווינה הרבסט הרצתה על מעמד "האישה היהודית בבולגריה". מלווינה הרבסט ציינה כי יש לעודד את נשות הקהילה לצאת ממעגל המשפחה ומאגודות לגמילות חסדים וליטול חלק בפעילות הפוליטית בבולגריה. היא הציעה להקים אגודות נשים ציוניות. בעקבות הרצאתה הוחלט לשלב את לימודי השפה העברית ואת תולדות עם ישראל בתוכנית הלימודים של בתי הספר לבנות של הקהילה.[5][8]
אחיו של קרל הרבסט, יוסיף הרבסט (בולגרית: Йосиф Хербст; 1875, אדירנה, האימפריה העות'מאנית - 1925, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פוליטיקאי, עיתונאי ופובליציסט נודע ומקורב לחוגי השמאל הפוליטי בבולגריה. לאחר הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה הונהג בבולגריה משטר צבאי והממשלה הימנית-קיצונית בראשות אלכסנדר צאנקוב, ניצלה את ההזדמנות כדי להיפרע מגורמי אופוזיציה תוך הפעלת מיליציות חצי צבאיות. יוסיף הרבסט נעצר על ידי משטרת סופיה ו"נעלם" במהלך מעצרו. גופתו מעולם לא נמצאה. הוא היה נשוי לוויולטה בתו של פטקו קרבלוב.
אחותו למחצה של קרל הרבסט, רגינה זילברשטיין (1880, סופיה, נסיכות בולגריה - 1 בנובמבר 1963, מעברות, ישראל) הייתה פעילה מרכזית בארגון ויצו, יושבת ראש תא הנשים בחזית המולדת היהודית וצירה לקונגרס הציוני ה-22 שנערך ב-1946 בבזל.
קישורים חיצוניים
- אסיפת הציונים בבולגריא, הצפירה, 26 באוגוסט 1902
- אסיפת הציונים בבולגריא - ישיבה שישית, הצפירה, 4 בספטמבר 1902
הערות שוליים
- ^ הקונגרס הציוני הרביעי, המליץ, 21 באוגוסט 1900.
- ^ 2.0 2.1 אלברט רומנו, אישים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 613-614.
- ^ 3.0 3.1 חיים קשלס, ההסתדרות הציונית בבולגריה בשנותיה הראשונות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 117,129-130.
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 81-82.
- ^ 5.0 5.1 אלברט רומנו, התנועה הציונית בעשור הראשון להיוסדה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 191-248.
- ^ אלברט רומנו, התנועה הציונית בבולגריה 1918-1930, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 363-364.
- ^ שכונת תל ברוך צפון, מפת השכונה ושמות הרחובות, באתר tb-north.com, אוחזר ב-15 ביוני 2012.
- ^ אספת הציונים בבולגריא, הצפירה, 31 באוגוסט 1902.
29719977קרל הרבסט