צוען
צֹעַן עיר מצרית קדומה, ממזרח לדלתת הנילוס. שמה מופיעה לראשונה במקרא בספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב בסיפור המרגלים שיצאו לתור את הארץ בשליחות משה. במקורות הלניסטיים מופיעה העיר בשם טאניס[1]. יש שזיהו את צוען עם העיר הקדומה אווריס בירתם של הפרעונים החיקסוסיים. מצען שלט רעמסס השני.[2]
בספר בראשית[3] מתוארת ישיבתם של יעקב ובניו בגושן ארץ זו נקראת בתהילים "שדה צען".[4] משפחת יעקב במדבר ולא במרכזי הערים. שדה צען הוא מקום המתאים למרעה. במקרא "שדה צוען" הוא גם כינוי למצרים. בתעודות מצריות מופיעים תיאורים על התיישבות שבטים נודדים באזור. פפירוס אנאסטזי מתאר את התיישבותם של שבטים אלה: ”סיימנו להניח לשבטי השאסו מאדום לעבור את מבצר מרנפתח אשר בת'כו אל הבריכות של פיתום של מרנפתח אשר בת'כו כדי להחיות את עצמם ואת מקניהם , על פי רצון פרעה”.[5]
הכתוב בספר במדבר נותן את המידע כי: "חֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם."[6] רש"י מפרש לפי הכתוב במדרש תנחומא : ”להודיעך שבחה של ארץ ישראל כי חברון היא המקום הפחות ביותר בארץ ישראל, ואף על פי כן, היא עדיפה פי שבעה על האדמה המעולה ביותר במצרים”.[7]
הערות שוליים
- ^ וכך מתרגם אונקלוס (במדבר יג, כב) את שם העיר.
- ^ יעקב מילגרום, עולם התנ"ך: במדבר, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 85
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוקים א'-ו'
- ^ ספר תהילים, פרק ע"ח, פסוק י"ב
- ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: שמות, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 12.
- ^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב
- ^ אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש"י, מכללת הרצוג, הוצאת תבונות, תשס"ח, ע"מ 108
