צמת הנעורים
צמת הנעורים (הנקראת גם פאת צד הנעורים, פאת הורוס, פאת נסיך, פאת נסיכה, פאת ילדות או צמת צד) הייתה פאת צד ומאפיין מזהה של הילד במצרים העתיקה. היא מצביעה באופן סמלי על כך שהעונד אותה הוא יורש לגיטימי של אוסיריס. פאת הנעורים שימשה כתכונה אלילית לפחות עוד מימי הממלכה העתיקה.
בתיאורים מוקדמים יותר, ניתן לראות את הצמה עם תסרוקות קצרות דמויות כובע, למשל, בכתות של מוות(אנ'). מאוחר יותר היא חוברה בדרך כלל לפאה (לא טבעית) באורך כמעט עד הכתפיים, אשר נלבשה בשלושה סגנונות: מסולסלת, ישרה או בתלתלים. בהתבסס על הקשר בין הצמות הללו לילדים, טבעו אגיפטולוגים את המונח "צמת הנעורים". הן נלבשו על ידי ילדים בני תמותה ואליליים כאחד. [1]
סגנונות
השם "צמת הנעורים" הוא הכי מתאים, שכן בדרך כלל מדובר בצמה שקצהו מעוות לספירלה, ולא רק בתלתל. בתיאורים של הממלכה התיכונה, הקצה של הצמה מגולגלת קדימה.
צמת הצד נלבשה בדרך כלל מימין. בתבליטים ניתן היה לראות אותה מימין או משמאל, שכן אחרת הצמת לא הייתה נראית בדמות בפרופיל הפונה שמאלה. קווצת שיער הופרדה מצד הגולגולת, ובמהשך הופרדה עוד לשלוש צמות בודדות. החלק הקלוע הוחזק במקומו באמצעות אבזם בנקודת המוצא שלו.
לאחר מכן היו מספר אפשרויות שונות, כמו צמת צד משולשת, ששלושת גדיליה מתכנסים לספירלה. רק במקרים בודדים היא נאספה באמצעות אבזם בנקודת המוצא שלה והסתיימה בספירלה אך נותרה כקצוות שיער רופפת ביניהם.
ידועים גם סוגים נוספים של "פאות אליליות". פאת הורוס, כמו צמת הנעורים, נקלעה משלוש קווצות שיער, שנראות כמסתיימות בצורת טופר וקשורות לאלילה מפדת(אנ') במיתולוגיה המצרית [2].
משמעות מיתולוגית
צמת הנעורים שימשה את ילדי הפרעונים, לא רק כדי להראות שהם ילדים, אלא גם כדי לציין את הקשר שלהם להורוס הילד. כמוהם, הורוס הילד ענד את צמת הנעורים כיורש העצר של אביו אוזיריס.
בהתאם לתקדים המיתולוגי, ילדי המלך, כיורשיו המיועדים, קיבלו את צמת הורוס כאינדיקציה לחובות המיוחדות הכרוכות במעמד זה. באיקונוגרפיה, ילדי מלוכה תוארו עירומים ומוצצים את אצבעם, כשראשיהם מגולחים קירחים לחלוטין למעט פאת הצד.
אמנחותפ הראשון, כמו גם תחותמוזס השלישי, עשו שימוש חוזר בצורה המיוחדת של תקופת הממלכה התיכונה, אשר קשורה בחידוש הכללי יותר של הדימויים של תקופת הממלכה התיכונה. שוב בתקופה המאוחרת, סגנון צמת הנעורים של תקופת הממלכה התיכונה חודש.
עם תחילתה של הממלכה החדשה, צמת הנעורים קיבלה משמעות מרכזית כסמל מיוחד לנסיכים ולנסיכות השושלת ה-18 . בולט במיוחד הקשר בין צמת הנעורים לנסיכות, אשר כילדותיו של המלך המכהן נתפסו גם כיורשים אפשריים ולכן תוארו גם עם צמת הורוס.
ראו גם
ביבליוגרפיה
- אריקה פויכט. Das Kind im Alten Ägypten - Die Stellung des Kindes in Familie und Gesellschaft nach altägyptischen Texten und Darstellungen . קמפוס, פרנקפורט/מיין 1995, מסת"ב 3-593-35277-X..
- ויקטורין פון גונזנבך. Untersuchungen zu den Knabenweihen im Isiskult der römischen Kaiserzeit. רודולף האבלט, בון 1957.
- רולף גונדלך, מתיאס רוכהולץ. Ägyptische Tempel . גרסטנברג, הילדסהיים 1994, מסת"ב 3-8067-8131-1.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Sylvia Schoske, Dietrich Wildung. Gott und Götter im Alten Ägypten. von Zabern, Mainz 1992, מסת"ב 3-8053-1420-5, No. 85.
- ↑ Rolf Gundlach, Matthias Rochholz. Ägyptische Tempel, pp. 304–307 and 310–311.
צמת הנעורים42031353Q3332058