צלב בוער
בעת המודרנית, שרפת צלבים או הצבת צלבים מוארים היא פרקטיקה המזוהה עם ארגון הקו קלוקס קלאן. עם זאת, מנהג זה התקיים עוד לפני הקמת הארגון. מאז תחילת המאה ה-20, נהג הקלאן להצית צלבים על גבעות כאמצעי להפחדה ולאיום כלפי אפרו-אמריקאים וקבוצות מודרות נוספות.[1][2]
מקורות סקוטיים
בסקוטלנד, צלב בוער הידוע בשם "הצלב הלוהט" (crann-tara) שימש כאמצעי הכרזה על מלחמה וגיוס לוחמים.[3] במהלך מלחמת 1812 נעשה שימוש בצלבים בוערים לצורך גיוס יחידת החי"ר הקלה של גלנגרי במיליציה הקנדית, בעת פלישת כוחות אמריקאיים לקנדה.[4] בשנת 1820 גויסו למעלה מ-800 לוחמים משבט גרנט באמצעות העברת הצלב הבוער, כדי לסייע לראש השבט ולאחותו בעיר אלגין שבסקוטלנד.[5] בסקוטלנד עצמה, השימוש המשמעותי האחרון בצלב הבוער התרחש בשנת 1745, במהלך מרד היעקוביטים. לאחר מכן תואר המנהג ביצירות ספרותיות ושירה מאת הסופר סר וולטר סקוט, ובפרט ביצירה The Lady of the Lake משנת 1810.
בצרפת
Croix-de-Feu הייתה מפלגה לאומנית צרפתית שפעלה בתקופת בין שתי מלחמות העולם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Virginia v Black, law2.umkc.edu
- ↑ Burnett, John (2018-11-25). "Decades After Clashing With The Klan, A Thriving Vietnamese Community In Texas". NPR (באנגלית). נבדק ב-2026-04-11.
- ↑ Letters from Rupert's Land, 1826–1840: James Hargrave of the Hudson's Bay
- ↑ Sketches Illustrating the Early Settlement and History of Glengarry in Canada, www.electricscotland.com
- ↑ A Wee Bit Of Clan Grant History, www.clangrant-us.org
צלב בוער43064969Q5188444