צינור הנפט מזרח-מערב
| סוג | צינור נפט |
|---|---|
| מדינות | ערב הסעודית |
| אורך | 1,201 ק"מ |
| קוטר | 120 סנטימטר |
| קיבולת מקסימלית | 5 מיליון חביות נפט ביום |
| כיוון זרימה | מזרח-מערב |
| תאריך הפעלה | 1982 |
_(cropped).png) | |
צינור הנפט מזרח-מערב (בערבית: خط أنابيب النفط الخام بين الشرق والغرب), המכונה גם פטרוליין (באנגלית: Petroline), הוא צינור נפט סעודי באורך 1,201 קילומטרים וברוחב 120 סנטימטרים, החוצה את חצי האי ערב ממזרח למערב. הצינור מתחיל בשדה הנפט אבקייק שבמחוז א-שרקייה (ליד בחריין וקטר לחוף המפרץ הפרסי), וחוצה את ערב הסעודית עד לנקודת הסיום בינבוע שלחוף ים סוף.
הצינור נבנה במהלך שנות ה-80, במהלך מלחמת איראן–עיראק, במטרה להבטיח את יכולתה של ערב הסעודית להמשיך בייצוא הנפט הסעודי גם במקרה בו מצר הורמוז ייחסם על רקע מלחמת המכליות והלחימה המתמשכת בין איראן לעיראק.[1][2]
במרוצת השנים הקו הוסב זמנית להובלת גז טבעי, אך בהמשך הוסב שוב להובלת נפט גולמי.[3]
נכון לשנת 2018, הצינור פעל בקיבולת חלקית של 3 מיליון חביות נפט ליום (BPD).[4] בשגרה, הצינור מספק כמיליון חביות נפט ליום לשלושת בתי הזיקוק בינבוע, כמות מוגבלת נוספת לצינור סומד במצרים, ועוד כ-1.1 מיליון חביות נפט ליום של נפט ערבי קל המשווק לשווקים מחוץ למדינה דרך נמל המלך פהד שבינבוע, בכמות מקסימלית של כ-3 מיליון חביות ביום.[5][6].
החל מ-11 במרץ 2026, הצינור החל לפעול לראשונה בקיבולת מלאה עקב מבצע שאגת הארי וסגירת מצר הורמוז לכלי שיט שאינם איראניים.[2] בעקבות ההסבה, הקיבולת המלאה של של הצינור גדלה לכ-5 מיליון חביות נפט ליום,[7][1] כחצי מכמות הייצור של סעודיה וכרבע מהכמות העוברת מדי יום דרך מצר הורמוז,[8] כאשר צינורות גז טבעי נוזלי נלווים הוסבו אף הם להעברת נפט גולמי.[9]
היסטוריה
ב-14 בספטמבר 2019, המורדים החות'ים המתנגדים לשלטון בית המלוכה הסעודי תקפו ברחפנים את הצינור, ועצרו באופן זמני את פעילותו.[10]
ערך מורחב – מבצע שאגת הארי
ב-28 בפברואר 2026 בעקבות המתקפה הישראלית-אמריקאית על איראן, מבצע שאגת הארי, פעלה איראן לחסימת מצר הורמוז למיכליות נפט שאינן איראניות,[11][12] או שקבלו אישור מעבר מאירן ומכאן לירידה של למעלה מ-50% בכמות הנפט שעוברת דרך המצר מדי יום, מ-20 מיליון חביות ביום לפחות מ-10 מיליון חביות.[13]
בתגובה, חברת עראמקו הסעודית, המחזיקה בבעלות ממשלתית על הצינור, ציינה כי היא פועלת להגדלת קיבולת הציבור לשיא של 7 מיליון חביות ביום כדי לספק את דרישת לקוחות החברה באסיה ובאירופה, ולמנוע ממחירי הנפט לעלות בצורה משמעותית.[14][15] עם זאת, מומחי אנרגיה ציינו כי פתרון זה אינו מהווה תחליף מלא ל-20 מיליון חביות הנפט העוברות מדי יום בשגרה דרך מצרי הורמוז, בין היתר בעקבות מגבלות טעינה בנמל ינבוע.[16][17]
תוכניות עתידיות
אחד התוצרים המקווים לצירוף האפשרי של סעודיה להסכמי אברהם הוא חיבור באמצעות מקטע תת-מימי של צינור מזרח מערב ממסוף הנפט בנמל ינבוע לצינור הנפט אילת-אשקלון של החברה הממשלתית חברת קו צינור אירופה אסיה באילת משם לאשקלון ואירופה והפיכת ישראל לגשר האנרגיה הקצר ביותר, כ-2000 ק"מ לעומת כ-6000 ק"מ דרך תעלת סואץ, בין אסיה לאירופה, מהלך גיאואסטרטגי שעוקף שלושה צווארי בקבוק עולמיים, מצר הורמוז, מצר באב אל-מנדב ותעלת סואץ.
ניצנים למיזם, בתצורת שינוע במיכליות, הבשילו במהלך 2021 עת הזרימו מכליות ענק שעגנו במסוף הנפט באילת נפט אמירתי לצינור אילת-אשקלון בדרכו לאירופה.[18] המיזם הוקפא בשל חילופי ממשלה בישראל וסיכונים סביבתיים.[19]
קישורים חיצוניים
- זאב אברהמי, 44 שנה לאחר שהוקם: האם צינור באורך 1,200 ק"מ יסייע לפתור את משבר הנפט?, באתר ynet, 17 במרץ 2026
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 סגירת מיצרי הורמוז: סעודיה מצאה פתרון יצירתי - וקטאר חסרת אונים, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2026
- ^ 2.0 2.1 דב גיל-הר, בעקבות חסימת מצר הורמוז: עשרות מכליות במירוץ לאסוף נפט בנמלי הים האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 במרץ 2026
- ↑ Publications, USA International Business (2015-08-10). Saudi Arabia Mineral & Mining Sector Investment and Business Guide (באנגלית). Int'l Business Publications. ISBN 9781433043680.
- ↑ "The Strait of Hormuz is the world's most important oil transit chokepoint - Today in Energy - U.S. Energy Information Administration (EIA)". www.eia.gov (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2018-09-11. נבדק ב-2017-05-28.
- ↑ Rathod, Rohit (5 במרץ 2026). "Strait of Hormuz alternatives for crude exports | Vortexa". www.vortexa.com (באנגלית).
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Aramco-asks-buyers-dual-loading-nominations-amid-hormuz-crisis-sources-say". Reuters. 11 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "'Swinging into action:' The Saudi Arabian pipeline designed to bypass Hormuz". Middle East Eye (באנגלית). נבדק ב-2026-03-11.
- ↑ אמיתי פרץ, המאבק על מיצרי הורמוז: טראמפ הודיע שארה"ב תלווה צבאית מיכליות נפט, ותבטח סיכונים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 במרץ 2026
- ↑ "Amid regional conflict, the Strait of Hormuz remains critical oil chokepoint - U.S. Energy Information Administration (EIA)". www.eia.gov. נבדק ב-2026-03-11.
- ↑ סעודיה: שריפות במפעלים של ארמקו לאחר מתקפת רחפנים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2019
- ↑ איראן נוקמת והכריזה: מצר הורמוז סגור, נעלה באש כל ספינה שתנסה לעבור בו, באתר ynet, 2 במרץ 2026
- ↑ דורון פסקין, מעבר הספינות במצר הורמוז נעצר - אלה ההשלכות האפשריות על הכלכלה העולמית, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2026
- ↑ סוכנות האנרגיה הבינלאומית: השיבושים באספקת הנפט - הגדולים אי פעם, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2026
- ↑ אדם מיכלשווילי, הניסיון הסעודי להציל את שוק הנפט - דרך הים האדום, באתר עכשיו 14, 11 במרץ 2026
- ↑ מנכ"ל ארמקו: תעשיית האנרגיה במזה"ת עומדת בפני המשבר הגדול ביותר בתולדותיה, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2026
- ↑ סעודיה מאיצה נתיבי עקיפה למצר הורמוז בשל המלחמה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 במרץ 2026
- ↑ בזמן שה-G7 דנות בשחרור מלאי נפט, המשבר העולמי האמיתי אורב בגזרת הגז, באתר ynet, 10 במרץ 2026
- ↑ זמן אמת עונה 5 | עסקת הביש - העסקה החשאית מאחורי הסכמי השלום עם האמירויות, בערוץ יוטיוב של כאן 11
- ↑ זמן אמת עונה 5 | עסקת הביש - העסקה החשאית מאחורי הסכמי השלום עם האמירויות, בערוץ יוטיוב של כאן 11
ענת רואה, ארגוני סביבה לממשלה: לבטל מיידית את הסכם קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2021
צינור הנפט מזרח-מערב42942221Q30688302