צימוקים ושקדים

"צימוקים ושקדים" (ביידיש: "ראזשינקעס מיט מאנדלען") הוא שיר שכתב והלחין המשורר והמחזאי היידי אברהם גולדפאדן, מתוך האופרטה היידית "שולמית", משנת 1880. השיר הוא עיבוד של שיר ערש יידי בשם "אונטער יאנקלס וויגעלע" (בעברית: "מתחת לעריסה של יענק'לה").

השיר בוצע לראשונה במחזה המוזיקלי "שולמית" שכתב גולדפאדן, והוצג לראשונה בשנת 1880 בניקולאייב, רוסיה. את השיר שר במחזה, אבשלום לשולמית בתחילת המחזה, והוא מספר על 'האלמנה בת-ציון', שמנסה להרדים את בנה הפעוט. האם מבטיחה לבנה, שיום יבוא והוא יהיה סוחר גדול ויתעשר מאוד. השיר נכתב על רקע של תחילת הגירתם של יהודי מזרח אירופה לאמריקה, כשהם מקווים להפוך את החלום האמריקאי למציאות.^[1]

בעקבות הצלחת המחזה, השיר נהיה נפוץ בעולם היהודי דובר היידיש, ונעשו לו גרסאות כיסוי וביצועים רבים.^[2]

לשיר נעשו מספר תרגומים לעברית:

המשורר והמחזאי יהודה לייב לנדא תרגם לראשונה את השיר בשנת 1889. לנדא, היה רבה של העיר יוהנסבורג, שבדרום אפריקה ופרופסור לספרות עברית.^[1]
המשורר שמשון מלצר, תרגם את השיר עבור הפקת המחזמר שולמית בתיאטרון אהל בשנת 1957. הוא הוסיף בית החמישי לשיר, שלא קיים במקור ביידיש.^[1]
ללחן השיר נכתבו מילים אחרות, שאינן תרגום, בידי יחיאל מוהר, עבור ההצגה שולמית, שנערכב ב-1957, בתיאטרון 'דו-רה-מי', בעיבודו של יגאל מוסינזון ובהשתתפותם של שושנה דמארי ואחיה סעדיה, יוסף גולנד ורחל אטאס. השיר נקרא בשם "חלום שולמית".^[3]
תרגומים עבריים נוספים ל'צימוקים ושקדים" כתבו: אוריאל אופק, דן אלמגור, חיים חפר, יורם טהרלב, אהוד מנור, שמואל פישר, אבי קורן, יעקב אפרתי, יעקב לרנר, ועוד.^[1]