צהרון

ערך זה עוסק במסגרת לילדים. אם התכוונתם לאירוס, ראו צהרון מצוי.

בישראל, צַהֲרוֹן הוא מסגרת מיוחדת לילדים המופעלת בשעות הצָהֳרָיִם, שמטרתה העיקרית להשגיח על ילדים כדי להקל על הורים העובדים בשעה זו, כשהילדים כבר סיימו את יום הלימודים. צהרונים רבים פעילים גם בזמן החופשות של מערכת החינוך כקייטנה משך כל יום העבודה.

קיומם של צהרונים בישראל נובע מאי מימושו של יום לימודים ארוך ברוב מוסדות חינוך החובה, ומאי תיאום בין חופשות מערכת החינוך להקצבת ימי החופשה לעובדים בשוק העבודה בישראל.

אוכלוסיית היעד של הצהרונים הם ילדים בגילאי גן (אשר אינם שוהים במעון יום בו מתקיים יום לימודים ארוך) וילדי הכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי אשר הם צעירים מכדי לחזור מבית הספר ללא השגחה ולשהות בבית ללא השגחת מבוגר.

חלק מהצהרונים מתקיימים בתוך מבני גני ילדים ובתי ספר. אחרים מתקיימים במוסדות ציבור כגון מתנ"סים ובמבנים פרטיים, לרבות דירות מגורים. ישנם צהרונים הדואגים להבאת הילד ממקום הלימודים לצהרון. הצהרונים נותנים לילדים ארוחת צהריים חמה ולעיתים ארוחות נוספות (ארוחת ארבע, ארוחת בוקר בימי הפעלה ארוכים). הצהרונים מספקים לילדים זמן מנוחה משולב לרוב בפעילויות שונות, בין השאר חוגים, משחקים, יצירה, פעילויות ספורט והכנת שיעורי בית.

בחלק מהערים ובפרט בעיירות פיתוח בישראל מסבסד משרד התעשייה והמסחר את הצהרונים עבור ילדים ששני הוריהם עובדים במשרה מלאה, כדי לעודד את המשך העבודה עד שעה מאוחרת יותר. בשנת 2010, ביוזמת המועצה לשלום הילד, הוגשה הצעת חוק לחייב פיקוח על כל צהרון המונה מעל עשרה תלמידים^[1].

החל משנת הלימודים תשע"ח (כלומר החל מספטמבר 2017) מוסדרת איכות המזון בצהרונים באמצעות חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, והפעלת צהרונים ציבוריים (כאלה הפועלים בשטח מוסד חינוך מתוקצב או מופעלים על ידי רשות מקומית או חברה ממשלתית בשטח מרכז קהילתי) מוסדרת באמצעות חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז-2017.