הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 17 במאי 1992 – הווה (32 שנים) |
| הגוף הקודם | הכוחות המזוינים של ברית המועצות |
| זרועות בצבא |
זרוע היבשה זרוע האוויר והחלל זרוע הים חיל הטילים האסטרטגיים חיל הצנחנים הכוחות למבצעים מיוחדים |
| שם קצר | צבא רוסיה |
| מטה |
המטה הכללי הרוסי, מוסקבה המרכז הלאומי לניהול הגנת הפדרציה הרוסית, מוסקבה |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין |
| שר ההגנה | אנדריי בלואוסוב |
| ראש המטה | גנרל ארמייה (כוחות היבשה הרוסיים) גנרל ארמייה ואלרי גראסימוב |
| כוח אדם | |
| סוג שירות | שירות חובה |
| גיל הגיוס | 18–27 |
| אורך השירות | 12 חודשים |
| כוחות פעילים | 902,758 (2020) |
| כוחות מילואים | 2,000,000 |
| תקציב | |
| תקציב שנתי | 86.4 מיליארד דולרים (2024)[1] |
| אחוזי תמ"ג | 4.1% (2023)[2] |
| מלחמות שהשתתף בהן | |
|
מלחמת צ'צ'ניה הראשונה מלחמת בוסניה מלחמת צ'צ'ניה השנייה מלחמת גאורגיה–רוסיה המבצע הרוסי בסוריה סיפוח חצי האי קרים (2014) הסכסוך האוקראיני-רוסי מלחמת אוקראינה–רוסיה | |
| http://mil.ru | |
הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית (ברוסית: Вооружённые Силы Российской Федерации) הם צבאה של הפדרציה הרוסית. הכוחות המזוינים של רוסיה הם הכוחות המזוינים הגדולים ביותר באירופה. ראש המטה הכללי הרוסי הוא היועץ הצבאי הבכיר של נשיא רוסיה, שהוא המפקד העליון.
הכוחות המזוינים במתכונתם הנוכחית נוסדו ב-7 במאי 1992, לאחר התפרקות ברית המועצות. כל אחת מהמדינות שהיו חלק מברית המועצות הקימה צבא משלה - שהחליף את הכוחות המזוינים של ברית המועצות. משרד ההגנה הרוסי הוא המשרד הממשלתי האחראי עליהם. הצבא הרוסי נחשב לשני בעוצמתו בעולם. וחיל האוויר והצי הם השניים בגודלם בעולם. לרוסיה יש את מספר הטנקים הגדול ביותר בעולם (למרות שרובם דגמים סובייטים ישנים ביותר במצב מכני גרוע). כמו כן, לרוסיה את מספר המפציצים וצי הצוללות הגדולים ביותר.
התקציב הצבאי של רוסיה הוא השני בגובהו ביבשת אירופה (אחרי גרמניה ולפני בריטניה), ובמקום הרביעי-החמישי העולמי. התקציב הצבאי שלה מהווה כעשירית מהתקציב הצבאי של ארצות הברית. רוסיה היא אחת המדינות היחידות בעולם שיש להן יכולת של "טריאדה גרעינית", כלומר שימוש בנשק גרעיני מן היבשה, האוויר והים.
היסטוריה
לאחר שברית המועצות פורקה באופן רשמי ב-31 בדצמבר 1991, הצבא הסובייטי היה נתון במצב קפאון וניסיון לשמרו כצבא חבר המדינות נכשל, אף שבפברואר 1992 הוקם בצורה רשמית הפיקוד הבכיר של צבא חבר המדינות, שנותר עד היום כפיקוד לתיאום גרידא. בינתיים הכריזו היחידות הצבאיות הפזורות ב-15 הרפובליקות הסובייטיות על נאמנותן לממשל הרפובליקני בכל רפובליקה ובכך הבטיחו את עצמאותן הצבאית של המדינות החדשות שנוצרו כתוצאה מהתפרקותה של ברית המועצות.
עם פירוק חילות הפנים ומשמרות הגבול של הקג"ב, הכריזה המנהיגות הרוסית במרץ 1992 על הקמת משמר לאומי אך המיזם לא יושם במלואו. ב-7 במאי 1992, הוקם משרד ההגנה הרוסי כיורש למשרד הסובייטי. ב-16 במרץ 1992 חתם נשיא רוסיה בוריס ילצין על צו לייסוד הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, המנוהלים על ידי הפיקוד העליון של המטה הכללי ומשרד ההגנה. ב-7 במאי 1992 הוקם משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית. שר ההגנה הראשון היה גנרל הצבא פאבל גראצ'ב.
ב-1994 היו הכוחות מעורבים לראשונה בעימות מזוין, משהחלו במבצע להשלטת הסדר ברפובליקת צ'צ'ניה, שדרשה עצמאות מרוסיה. בדצמבר 1998 צומצם שיתוף הפעולה הצבאי בין מדינות חבר העמים ומרבית החיילים הרוסיים שבו למולדתם, למעט באזורים אסטרטגיים כמו נמל הצי בסבסטופול, אוקראינה, באבחזיה ובטרנסניסטריה.
בנובמבר 1993 אושררה הדוקטרינה הצבאית הרוסית, אשר כללה תוכנית פעולה להפיכת הצבא הרוסי מכוח צבאי מסורבל לצבא אזורי בעל שאיפות גלובליות. לצורך יישום הדוקטרינה הושם דגש על פיתוח צבא קטן ובעל ניידות גבוהה יותר ויכולת להתפרסות מהירה. תחת ניהולו של פאבל גראצ'ב בוצעו רפורמות מינוריות שעיקרן היה ביטול פיקוד צבא היבשה, שאוחד עם הפיקוד הבכיר של המטה הכללי ואיחוד חיל הנ"מ עם חיל האוויר.
לאחר מינויו של איגור רודיונוב לתפקיד השר לא הושם דגש רב על יישום הרפורמות השונות והצבא איבד רבות מעוצמתו הצבאית עקב צמצום התקציב. ב-2002 שוב היה הצבא הרוסי מעורב בלחימה בצ'צ'ניה, ובמהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה הצליח להנחיל מכה ניצחת לבדלנים הצ'צ'ניים ולהשיב את השליטה על החבל לידי הממשל הפדרלי. לאחר שמונה איגור סרגייב לשר ההגנה בוצעו רפורמות מוגבלות שהתמקדו בפיתוח חיל הטילים האסטרטגיים ומערך הנשק הגרעיני. רק לאחר המלחמה בדרום אוסטיה (2008) יצאו לדרך רפורמות משמעותיות, שכללו ארגון מבני מחודש אותו החל לבצע הכלכלן אנאטולי סרדיוקוב, מתוך אמונה כי הלחימה חשפה ליקויים רבים במוכנות הצבאית חרף הניצחון של רוסיה על צבא גאורגיה.
עיקר הרפורמות כללו צמצום הכוחות המזוינים, באמצעות צמצום מספר הקצינים וריכוז אימון ולימוד הקצינים, תוך צמצום 65 בתי הספר הצבאיים לעשרה מרכזי לימוד צבאיים, לרבות צמצום בגודל הפיקוד המרכזי והשמת דגש על לוגיסטיקה אזרחית ושיתוף פעולה עם חברות פרטיות אזרחיות לצורך מודרניזציה בנשק והציוד הצבאי. בנובמבר 2012 מונה סרגיי שוייגו לשר ההגנה, והלה ממשיך ברפורמות שהוביל קודמו עם שינויים קלים תוך דגש על העצמת הכוח הצבאי.
באוקטובר 2012 הכריזה הוועדה לענייני הגנה של הבית התחתון בפרלמנט הרוסי כי בכוונתה להגדיל את התקציב הצבאי, שצפוי לעמוד על כ-100 מיליארד דולר (כ-3 טריליון רובל) בשנת 2015.
בדצמבר 2014 שר ההגנה סרגיי שוייגו יזם את הקמת המרכז הלאומי לניהול הגנת הפדרציה הרוסית (Национальный центр управления обороной Российской Федерации) בכפוף למטה הכללי הרוסי, האחראי לתיאום בין כל זרועות הצבא ולניהול מבצעים צבאיים מיוחדים וניהול כל הנוגע לתחומי הצבא והביטחון הלאומי. בינואר 2023, שר ההגנה הודיע כי בעקבות מלחמת אוקראינה–רוסיה נדרשת רפורמה מבנית נוספת בכוחות המזוינים, מתוך כוונה להרחיב את מצבת כח האדם ל-1.5 מיליון והוספת פיקודים מחוזיים במחוז מוסקבה, מחוז לנינגרד, קרליה והקמת פיקודים בשטחים שרוסיה כבשה מידי אוקראינה כמו מחוז חרסון, מחוז זפורוז'יה, דונייצק ולוגנסק.
ארגון ומבנה
הכוחות המזוינים הרוסיים מחולקים לשלוש זרועות עיקריות:
הכוחות המזוינים מחולקים לחילות המשתייכים לזרועות הנ"ל בהתאם לתחום, וישנם גם חילות עצמאיים:
חיל נ"מ נשאר חיל עצמאי בתוך הכוחות המזוינים הרוסיים עד שנת 1998, שבמהלכה סופח לחיל האוויר.
בשנת 2008 סוכם על תחילת ביצוע רפורמה נרחבת בצבא. נכון לשנת 2011 הסתיים השלב הראשון של הרפורמה והיא נמצאת בעיצומה[3]. במסגרת הרפורמה מבוצעים תמרונים ותרגילים תכופים, על מנת להעלות את רמת המוכנות הצבאית[4][5]. מטרת הרפורמה מתכננת להעצים את עוצמת הצבא לאחר שני עשורים, שבהם היה הצבא נתון בשפל, מאז התפרקות ברית המועצות[6][7].
חיל הים מחולק לארבעה ציים ושייטת אחת:
- הצי הבלטי - שבסיסו בקלינינגרד
- צי האוקיינוס השקט - שבסיסו בולדיווסטוק
- הצי הצפוני - שבסיסו בסברומורסק
- צי הים השחור - שבסיסו בסבסטופול, בחצי האי קרים ובנובורוסיסק
- שייטת הים הכספי שבסיסה בעיר אסטרחן
ברשות הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית נמצאים גם בסיסים מחוץ לגבולות שטחה של רוסיה. הגדול ביותר מסוג זה היה בעיר סבסטופול שבחצי האי קרים, והוא הבסיס הראשי של הצי בים השחור.
דרגות הכוחות המזוינים הרוסיים מתחלקות לשני סוגים: דרגות כלליות (כל הזרועות) ודרגות סיפון (חיל הים פרט לחיל נחתים ועוד כמה חילות של הצי). הדרגה הגבוהה ביותר של הפדרציה הרוסית היא הדרגה הכללית מרשל הפדרציה הרוסית ואין לה דרגת סיפון מקבילה. החייל בעל התפקיד הגבוהה בכוחות המזוינים הרוסיים הוא ראש המטה הכללי של הצבא (כיום ואלרי גראסימוב). הוא למעשה המפקד של הכוח הצבאי ודרגתו היא גנרל הצבא ("מרשל הפדרציה הרוסית" משמש תואר כבוד).
| הפיקוד העליון Верховное командование | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משרד ההגנה Министерство обороны | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המטה הכללי генеральный штаб | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מינהל המבצעים הראשי Главное операционное управление | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מרכז ניהול הגנה לאומי Национальный центр управления обороной | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חיל הצנחנים воздушно-десантные войска | חיל הטילים האסטרטגיים Ракетный стратегический корпус | הצי военно-морской флот | חיל האוויר והחלל Вождушно-космические силы | כוחות היבשה Сухопутные войска | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| פיקוד אסטרטגי מאוחד של מחוז הצי הצפוני | פיקוד אסטרטגי מאוחד של מחוז מרכז | פיקוד אסטרטגי מאוחד של מחוז מזרח | פיקוד אסטרטגי מאוחד של מחוז מערב | פיקוד אסטרטגי מאוחד של מחוז דרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||
המחוזות הצבאיים
הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית מחולקים ל-5 פיקודים מרחביים:
|
|
ב-24 בנובמבר 2014 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז בישיבה משותפת עם בכירי משרד ההגנה הרוסי על הקמת פיקוד אסטרטגי מאוחד "צפון", שהחל לפעול ב-1 בדצמבר 2014[8] והוא חולש על החוג הארקטי ומגן על האינטרסים הרוסיים בחצי הכדור הצפוני. כולל בתוכו את הצי הצפוני. בעבר כללו המחוזות גם את הפיקוד האסטרטגי המאוחד להגנת האוויר והחלל שפורק בשנת 2014.
החל מה-1 בספטמבר 2010 ועד ל-1 במרץ 2024, הכוחות המזוינים היו מחולקים ל-5 פקודים אסטרטגיים מאוחדים שאחד מהם הוא פיקוד אסטרטגי:
| הפיקוד | אזור | מטה |
| הפיקוד הצבאי המערבי | כל שטחי מערב וצפון רוסיה האירופית, כולל מוסקבה וסנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג |
| הפיקוד הצבאי המרכזי | מרכז רוסיה, הרי אורל וסיביר | יקטרינבורג |
| הפיקוד הצבאי המזרחי | כל שטחי המזרח הרחוק הרוסי | חברובסק |
| הפיקוד הצבאי הדרומי | שטחי דרום רוסיה וצפון הקווקז | רוסטוב על הדון |
| פיקוד אסטרטגי מאוחד צפון | החוג הארקטי ואוקיינוס הקרח הצפוני | סברומורסק, מחוז מורמנסק |
בשנת 2023 הוחלט על הקמת שני מחוזות צבאיים חדשים על חשבון הפיקוד הצבאי המערבי: המחוז הצבאי המוסקבאי והמחוז הצבאי הלנינגרדי, בעוד הפיקוד האסטרטגי המאוחד צפון איבד את מעמדו כמחוז צבאי נפרד.
משאבים
הכוחות המזוינים הסובייטיים (קודמם של הכוחות המזוינים הרוסיים) היו, לצד הכוחות המזוינים של ארצות הברית, הכוח הצבאי החזק בעולם ותקציבים עצומים הופנו אליהם. לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991 והקמת הכוחות המזוינים הרוסיים שרר מצב כלכלי קשה ברוסיה והכוח הצבאי החדש סבל מקיצוצים נרחבים במשאבים ובתקציבים שהופנו אליו. המשכורות ירדו בצורה חדה, רמת האימונים ירדה, והמורל צנח, ניכר מחסור בדלק וציוד והתחזוקה הייתה לקויה. לאחר המשבר הפיננסי הקשה שפקד את רוסיה ב-1998 צומצמו שוב כל תקציבי הממשלה ובהם תקציב הכוחות המזוינים. מאז, השיפור במצב הכלכלי ברוסיה הוביל לעלייה בתקציב הכוחות ולחיזוקם, אך הבעיות שהוזכרו לעיל עדיין קיימות.
כוח אדם
הכוחות המזוינים הרוסיים מונים כ-800,000 חיילים בסדיר, ועוד כ-2.4 מיליון בכוחות מילואים. שירות החובה נמשך שנה אחת. גם נשים יכולות להתגייס ומשמשות בתפקידים עורפיים.
המגמה בכוחות המזוינים הרוסיים היא הורדת משך שירות החובה (ב-2008, משך השירות הורד לשנה אחת) ובעתיד אף להפוך אותו להתנדבותי.
תעשייה צבאית
התעשייה הצבאית הרוסית ענפה ומגוונת מאוד וכוללת את כל סוגי הנשק והציוד הצבאי. מוצריה משמשים הן לשימוש פנימי והן ליצוא. מאז התפרקות ברית המועצות סובלת התעשייה הצבאית ממשבר כלכלי קשה עקב ירידה חדה בהזמנות הצבא. חלק מהחברות למדו ניהול עסקי והשתלבו בכלכלה הקפיטליסטית וחלקן על סף פירוק.
רוסיה היא יצואנית הנשק הקונבנציונלי השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית, עם רווח של כ-14 מיליארד דולר בשנת 2012 (קפיצה משמעותית לעומת שנת 2005, שבמהלכה רוסיה ייצאה נשק בשווי 6 מיליארד דולר בלבד). הצבא מייצא למדינות נשק באמצעות חברת "רוסאובורונאקספורט" ובפיקוח הוועדה הממשלתית לענייני תעשייה צבאית.
גלריה
-
המרכז הלאומי לניהול הגנת הפדרציה הרוסית. מרכז פיקוד לתיאום בין זרועות הצבא. דצמבר 2014.
-
טנק T-90A, טנק המערכה העיקרי בצבא הרוסי -
מערכת הגנה אווירית S-400
-
מערכת הגנה אווירית S-500 -
מערכת טילים מבצעית-טקטית איסקנדר -
מטוס סוחוי Su-57, מטוס מהדור החמישי של מטוסי קרב של הפדרציה הרוסית.
-
-
-
מטוס טופולב Tu-160, מפציץ אסטרטגי כבד, על קולי, בעל גאומטריית כנף משתנה. -
מסוק קרב וסיור קמוב Ka-52
-
הצוללת "רוסטוב על-הדון", מהחדישות שבשירות הצי
-
צוללת רוסית משגרת את טיל השיוט "קליבר"
-
שיגור של R-36, טיל בליסטי בין-יבשתי
-
RS-24 יארס, טיל בליסטי בין-יבשתי.
.JPG)
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
.svg){kind=link}
_2.jpeg){kind=link}
אתר האינטרנט הרשמי של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית (ברוסית)- שי לוי, שובו של הענק האדום: רוסיה בדרך לחזור להיות מעצמת-על, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2012
- רויטרס, אוקראינה, היזהרי: זה צבא רוסיה החדש, באתר ynet, 28 בפברואר 2014
הערות שוליים
- ^ תקציב 2023
- ^ תקציב 2023
- ^ AP, יותר טילים וצוללות. פוטין משדרג את צבא רוסיה, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
- ^ אי-פי, רוסיה עורכת את התרגיל הצבאי הגדול ביותר מאז נפילת ברית המועצות, באתר הארץ, 17 ביולי 2013
- ^ ynet, המעצמה חוזרת: רוסיה בתרגיל הגדול מאז ברה"מ, באתר ynet, 15 ביולי 2013
- ^ שי לוי, עוצמתו של הצי הרוסי: הדוב חוזר לים התיכון, באתר מאקו, 23 במאי 2013
- ^ Russian Navy plans to reestablish mediterranean presence
- ^ С 1 декабря в Арктике начала официально функционировать новая военная структура — Объединенное стратегическое командование «Север»
39038446הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית