צבא המתנדבים
צבא המתנדבים (ברוסית: Добровольческая армия) - חלק של הצבא הלבן בדרום רוסיה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה בשנים 1917-1920.
היסטוריה
היחידה החלה להתארגן בעיר נובוצ'רקסק במחצית נובמבר 1917 בהנהגת מיכאיל אלכסייב. בתחילת דצמבר 1917 למאמץ הצטרף לאוור קורנילוב. בתחילת דרכה, כ-65% מהמתנדבים היו קצינים, היתר היו צוערים של בתי ספר צבאיים, סטודנטים וקוזאקים. בהמשך עם הנהגת גיוס בשנים 1919-1920 אחוז הקצינים פחת וגדל מספר של איכרים ושבויים של הצבא האדום.
לקראת סוף דצמבר 1917 הצבא הגיע לכ-3 אלף חיילים ובתחילת פברואר 1918 לכ-6 אלף. ב-7 בינואר 1918 היחידה קיבלה את שמה "צבא המתנדבים" זאת בלחץ של לאוור קורנילוב שיחסיו עם אלכסייב היו מתוחים והוא לא היה מוכן להיות חלק של "ארגון אלכסייב". בהתאם לחלוקה שסוכמה בין הגנרלים, קורנילוב היה אחראי על הצד הצבאי ואלכסייב על מדיניות ואוצר. בין המפקדים הבולטים בתחילת דרכה של הצבא היו גם אנטון דניקין, אלכסנדר לוקומסקי וסרגיי מרקוב. מתחילת דרכה צבה המתנדבים התבססה על תמיכת מדינות ההסכמה.
מסע קובאן ראשון
כבר בתחילת 1918 החלו קרבות עם יחידות של הצבא האדום. הקוזאקים המקומיים לא תמכו בצבא המתנדבים. בלחץ האויב, ב-22 בפברואר 1918 יחידות צבא המתנדבים עזבו את אזור דון והחלו להתקדם לכיוון קובאן. הכוונה ההייתה להתחבר לכוחות שלחמו נגד הבולשביקים באזור קרסנודר. מסע זה מרוסטוב על דון ולכיוון קרסנודר ובחזרה בוצע על ידי יחידה של כ-3.5 אלף חיילים וקצינים שלחמו נגד כ-20 אלף חיילים בצבא האדום. במהלך המסע מספר לוחמים בצבא המתנדבים הלך ופחת עקב אבידות ולעומת זאת מספר הלוחמים בצבא האדום הלך וגדל כתוצאה מקבלת תגבורות. ב-14 במרץ הכוחות של הצבא האדום כבשו את קרסנודר עוד לפני שיחידות צבא המתנדבים התקרבו לעיר. ב-26 במרץ לצבא המתנדבים הצטרפה קבוצת קוזאקים בפיקוד ויקטור פוקרובסקי שעזבה את קרסנודר מספר ימים לפני זה וכללה 3 אלף פרשים. כאשר כוח משולב התארגן הוחלט לחזור לאזור קרסנודר ולנסות לכבוש את העיר. במהלך אפריל 1918 התרחש ניסיון לכבוש את קרסנודר שבמהלכו נהרג לאוור קורנילוב. במהלך קרבות קשות אנטון דניקין הצליח למנוע כיתור מלא של הצבא. במסע זה הצטיין באומץ ליבו סרגיי מרקוב. בסופו של דבר סוכם על מסע חזרה לאזור דון. המסע התרחש בתנאי מזג אוויר קשים של חורף ובמהלכו התנהלו קרבות בלתי פוסקים נגד הכוח העודף של הצבא האדום. המסע היה חשוב מאוד ליצירת גאוות יחידת ומסורת משותפת של צבא המתנדבים. כל משתתפי המסע קיבלו אות מיוחד.
מסע קובאן השני
במאי 1918 לצבא המתנדבים הצטרפה יחידה של קולונל מיכאיל דרוזדובסקי שהגיע מהחזית הרומנית. היא כללה מעל 3 אלף לוחמים והייתה מצוידת היטב כולל תותחים, מטוסים, תחמושת רבה וכו'.
בסוף יוני 1918 צבא מתנדבים שגדל ל-9 אלף לוחמים ביחד עם כוחות של קוזאקים מקומיים בפיקוד של פיוטר קרסנוב החלו במסע השני לכיוון קובאן. המסע הסתיים בתבוסה של יחידות הצבא האדום שכללו כ-100 אלף לוחמים וכיבוש מלא של אזור קובאן וצפון קווקז. במהלך המסע נהרג מפקד נערץ סרגיי מרקוב ופיקוד על יחידתו הועבר לאלכסנדר קוטפוב. יחידות הצבא האדום הובסו, מפקדיהם נהרגו והם עברו לכיוון שטחים לא מאוכלסים בקרבת אסטרחן.
במהלך הקרבות צבא המתנדבים לא רק שלא פחת אלא גדל כתוצאה מתוספת משמעותית של מתנגדי הבולשביקים.
מהפך מצבא מתנדבים לצבא קבע
ב-15 באוגוסט 1918 הוכרז גיוס ראשון לצבא ובכך הצבא החל לעבור תהליך של מהפך. לקראת ספטמבר 1918 הצבא כלל כבר 30-35 אלף לוחמים. ב-8 בינואר 1919 הוכרז על איחוד כל הכוחות בדרום רוסיה תחת צבא מתנדבים ואנטון דניקין הוכרז כמפקד הכוחות המזוינים בדרום רוסיה.
בנובמבר 1918 עם סיום מלחמת העולם הראשונה, עזרת מדינות ההסכמה החלה להיות ממשית יותר. ב-12 ביוני 1919, במטרה לתרום לאיחוד כל הכוחות הלוחמים נגד הבולשביקים, אנטון דניקין הכריז על כך שהוא מכיר באלכסנדר קולצ'ק כמפקד עליון של הצבא רוסי הלוחם.
מסע למוסקבה
במהלך קיץ-סתיו 1919 הצבא החל במסע מוסקבה ומטרה לכבוש את העיר ולהפיל את המשטר הסובייטי. איכות הכוחות של צבא המתנדבים היה גבוה בהרבה מהצבא האדום אך נחיתות מספרית ואבידות גבוהות בנפש הביאו לכישלון המסע.
היקף הכוח של צבא המתנדבים הגיע כבר ל-100 אלף לוחמים. ביולי 1919 בולשביקים לעומת זאת ריכזו צבא בהיקף של כ-200 אלף לוחמים כולל אוגדת הרובאים הלטביים שהיו יחידת עילית של הצבא האדום.
לקראת אוקטובר 1919 יחידות של צבא המתנדבים התקדמו עד לאוריול לכיוון מוסקבה, כבשו את אודסה, קייב ורוב אוקראינה ובמזרח הגיעו לפרברי וולגוגרד. באותה תקופה החלה מתקפה של כוחות בפיקוד נסטור מאכנו שעשו ברית עם הבולשביקים. דניקין נאלץ להעביר כוחות מכיוון מוסקבה לאוקראינה. כתוצאה מכך באזור קורסק נגד 62 אלף לוחמים סובייטים היו רק 22 אלף לוחמים של צבא המתנדבים. במהלך סוף 1919 - תחילת 1920 צבא המתנדבים נאלץ לעזוב כל השטחים שנכבשו במהלך קיץ-סתיו 1919. במהלך זה ערקו ממנו רוב המגויסים והרכבה חזר בהיקפו לכ-5 אלף. הצבא התרכז בקובאן. במהלך מרץ 1920 כ-5 אלף לוחמים ומעל 30 אלף אזרחים הועברו דרך הים מנובורוסיסק לחצי האי קרים. הלוחמים הצטרפו לכוחות בפיקוד פיוטר וראנגל.
מנהיגי צבא המתנדבים
מפקדים
- לאוור קורנילוב (דצמבר 1917-אפריל 1918), נהרג.
- אנטון דניקין (אפריל 1918-ינואר 1919)
- פיוטר וראנגל (ינואר -מאי 1919, דצמבר 1919-ינואר 1920)
- ולדימיר מאי-מייבסקי - מאי-נובמבר 1919, נפטר בשנת 1920 בחצי האי קרים
קצינים בולטים
- סרגיי מרקוב, נהרג ב-1918
- מיכאיל דרוזדובסקי, נהרג ב-1919
- מיכאיל אלכסייב, נפטר ב-1918
- אלכסנדר קוטפוב - נהרג על ידי סוכני נ.ק.וו.ד ב-1930
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא המתנדבים |
27599411צבא המתנדבים