צ'אגרס
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרי חובה [ נוכחי ] חסרים
 | |
| מראה הנהר ממצודת סן לורנסו שבשפכו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 125 ק"מ |
| אגן ניקוז | 2,670 קמ"ר |
| מוצא | קורדיירה דה סן בלאס |
| גובה מוצא הנהר | 609 מטרים |
| קואורדינטות מוצא | 9°24′N 79°17′W / 9.400°N 79.283°W |
| קואורדינטות שפך | 9°19′N 80°0′W / 9.317°N 80.000°W |
 | |
| הנהר ותעלת פנמה | |
נהר צ'אגרס (ספרדית Chagres) הוא נהר במרכז פנמה הזורם מרכס קורדיירה דה סן בלאס אל הים הקריבי. הצ'אגרס הוא הנהר הגדול ביותר שזורם באזור תעלת פנמה ומאחר והוא מתחבר וחופף לתעלת פנמה בחלקו, מימיו זורמים לשני ימים שונים - דרומה אל האוקיינוס השקט וצפונה אל הים הקריבי. הנהר קרוי על-שם הצ'יף המקומי צ'אגרה, ולימים עוות השם ונוספה לו האות "S" המסמלת סיומת רבים בספרדית[1].
היסטוריה
הנהר התגלה על-ידי כריסטופר קולומבוס ב-1502 אשר העניק לו את השם "נהר האליגטורים" (Río de los Lagartos) על-שם האליגטורים שמצא בו[2]. ארננדו דה לה סרנה (Hernando de la Serna) חקר את האזור ב-1527 בשליחותו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ומלך ספרד, אשר ביקש לאתר נתיב מתאים לחפירת תעלה שתחצה את מצר פנמה. הנהר שימש לשינוע זהב, כסף וסחורות אחרות שנבזזו על-ידי הספרדים בפרו, נשלחו לפנמה וייחו לחופי האוקיינוס השקט, ועשו את דרכם לאורך נתיב קמינו דה קרוסס עד למצודת סן לורנסו בשפך הנהר, ומשם לאירופה. בינואר 1671 הפליג הפריבטיר הנרי מורגן לאורך הנהר בדרכו לכיבוש פנמה וייחו. הנתיב היה פופולרי עד אמצע המאה ה-18 אך איבד מחשיבותו כאשר הספרדים החלו מעדיפים את נתיב המסחר המקיף את אמריקה הדרומית דרך כף הורן.
עם חפירת תעלת פנמה בראשית המאה ה-20, הוקם סכר גטון (אנ') על נהר צ'אגרס במרחק של 10 ק"מ משפך הנהר, וזה יצר את אגם גטון (אנ') המשתרע על-פני שטח של 431 קמ"ר. האגם הוא חלק חיוני מנתיב התעלה, וקטע של 33 ק"מ ממסלולה עובר בו. ב-1935 הוקם סכר מדן (אנ') במעלה הנהר וזה יצר את אגם אלחואלה (אנ') המשמש כמאגר המספק מים לתעלה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אמריקה המרכזית ובנושא נהרות ונחלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
צ'אגרס41766787Q1408661