פתק בזק (כלי עזר לימודי)

שני כרטיסים דו צדדיים בעליי דוגמאות שונות

שני כרטיסים דו צדדיים בעליי דוגמאות שונות

פֶּתֶק בָּזָק, המכונה גם "כרטיס זיכרון", הוא כרטיס הנושא מידע, כמילים או כמספרים, על אחד או על שני צדדיו, המשמש תרגילי כיתה או מחקר פרטי. בפאת כרטיס אחד כתובה שאלה ובשנייה כתובה התשובה. כרטיסים יכולים לשאת אוצר מילים, תאריכים היסטוריים, נוסחאות או כל נושא שניתן ללמוד באמצעות מתכונת שאלות-תשובות. הכרטיסים משמשים במידה רבה בתרגול למידה המסייעת בלמידה בעל פה. הם קשורים לעיתים קרובות בשינון בסירוגין, כלומר, נבדקים במרווחי זמן הולכים וגדלים.

כרטיסי זיכרון יכולים להיות וירטואליים, כמו אלה המשמשים את תוכניות כרטיסי הזיכרון, או בצורה פיזית.

כרטיסי זיכרון הם יישום של השפעת בדיקה - הממצא כי זיכרון לטווח ארוך גדל כאשר חלק מתקופת הלמידה מוקדש לשליפת מידע באמצעות בדיקה עם משוב תקין.

חישוב היעילות של כרטיס הזיכרון

תרשים המתאר תהליך של פגיעה ביכולת הזיכרון של המוח לאורך זמן

על פי מחקר מדעי^{[דרוש מקור]}, עם הרבה ידע לזכירה, לאחר יום אחד של למידה, לומדים זוכרים רק 35.7% של ידע ואחרי חודש, כמות הידע היא כ - 21% במוח. לכן, סקירת ידע משחקת תפקיד חשוב מאוד בתהליך הזיכרון.

לא רק יעילות גבוהה, כרטיס זיכרון הוא גם שיטת למידה דינמית. עם עיצוב קומפקטי, הלומדים יכולים לקחת איתם כרטיסים ולהשתמש בהם בכל עת ובכל מקום. בכמה מדינות מפותחות כמו קנדה, סינגפור, קוריאה הדרומית וארצות הברית, ... יש להם הרבה שיטות מתקדמות המקלות עלינו לראות תלמידים שמשתמשים בכרטיסי זיכרון באזורים ציבוריים. הם משתמשים בו כאשר מחכים לאוטובוס, לוקחים הפסקות, אוכלים ארוחת צהריים או מסתכלים בו לפני השינה ... כדיי לספוג יותר מידע ולסקור את הידע שלהם בזמן הפנוי שלהם.^{[דרוש מקור]}

שימוש

כרטיסי זיכרון מתרגלים את התהליך המנטלי של זכירה פעילה: נותנת תמריץ (השאלה), הלומד מפיק את התשובה. מעבר לתוכן הכרטיסים שנאספים בחפיסות, ישנה שאלת השימוש - איך הלומד משתמש בכרטיסים, ובמיוחד באיזו תדירות הוא עושה סקירה (כיצד הלומד בודק לוח זמנים) וכיצד הוא אמור להגיב, או לכשלים מוחלטים בהיזכרות או לטעויות? מערכות שונות שפותחו מבוססות בעיקר סביב שינון בסירוגין - הגדלת מרווחי הזמן בין ביקורות בכל פעם שכרטיס הוזכר כראוי.

שני צדדים

כרטיסים פיזיים הם דו-צדדיים; בחלק מהמקרים יש ביקוש ליצור כשורה את הצד ההפוך שמוצג בצד השני, כגון אוצר מילים של שפה זרה: בהקשר אחר מספיק רק כיוון אחד, כמו בהפקת שיר שיש בו הכותרת שלו או משפט פתיחה (פתיח). עבור כרטיסים פיזיים ניתן גם להשתמש בכרטיס יחיד שנהפך בהתאם לכיוון, או שתי חפיסות מקבילות, כגון עברית - יפנית יפנית - עברית. יש להם מספר שימושים שיכולים להיות פשוטים מאוד או משוכללים מאוד עבור האדם שלומד בכדי לשנן.

קופסה בעלת אוצר מילים עם לשוניות צבעוניות בצורתה הקלאסית

עקרונות למידה

(המלצה) כרטיס הזיכרון עובד באופן מיטבי כאשר עוקבים אחר העקרונות הללו:

1. השתמשו באופן סביר בשני הצדדים של כרטיס הזיכרון, ראו את שני הצדדים שוב ושוב באופן סביר כדי לזכור מידע. לדוגמה, כאשר לומדים מילה חדשה, פנים תהיה מילה ללמוד, מצד אחד הגדרה קצרה למילה. כאשר לומדים אירוע היסטורי, זה יכול להיות מיושם כדלקמן: מצד אחד, "ג'ורג 'וושינגטון" ומהצד השני, "הנשיא הראשון של ארצות הברית ".
2. אל תכניסו יותר מידי מידע בכרטיס הזיכרון. טעות נפוצה בעת הכנת כרטיס זיכרון של לומד היא לשים יותר מדי מידע בתוך כרטיס הזיכרון. כל כרטיס זיכרון צריך לשאת רק פיסת מידע אחת בצורה של שאלה אחת - תשובה אחת. המידע חייב להיות מתומצת כאשר הלמידה פשוט עוברת מהר (כמו המשמעות של המילה "בָּזָק" בכרטיס זיכרון), כרטיס זיכרון אינו תרשים או מילון.
3. השתמשו באיורים. השתמשו באיורים על כרטיס הזיכרון או בקולאז' תמונות מתוך מגזינים. כאשר כרטיס הזיכרון יותר מעניין ויותר שונה, קל יותר עבור הלומדים לזכור את המידע על גבי כרטיס הזיכרון.
4. השתמשו בכרטיסים צבעוניים. הצבע משמש כהצעה לעזור ללומדים לזכור תכונה מסוימת של המידע על כרטיס הזיכרון. לדוגמה, כאשר לומדים אוצר מילים, צבעים משמשים לסימון משמעויות שונות של מילים, כחול למילים שיש להן משמעות טובה, חיובית. אדום או צהוב למילים שמשמעותן שליליות. צבעים נייטרליים עבור מילים זה לא אומר רע או טוב.
5. תמיד תביאו אתכם כרטיסי זיכרון. הדבר המיוחד בשיטת לימוד של כרטיס זיכרון היא שהלומד אינו צריך לבזבז כמות מסוימת של זמן כדי לסקור אותו.
6. שנו את סדר כרטיסי הזיכרון. הלומדים צריכים לערבב כרטיסים לאחר כל בדיקה. אם הלומדים תמיד זוכרים את המידע על כרטיס הזיכרון בסדר מסוים, יהיה להם קשה לזכור מידע מסוים כאשר הוא נמצא במצב אחר ולא עוד בסדר שבו למדו.
7. הדגישו כרטיסי זיכרון. כאשר לומדים עם כרטיסי זיכרון, הלומדים יכולים לסמן כרטיסים כי הם כבר שיננו אותם, לאחר 2–3 הדגשות, כרטיסים אלה ניתן להשאיר בצד ולסקור לאחר זמן רב יותר.

תחומי יישום

בנוסף לאוצר המילים, אפשר גם ללמוד תוכן אחר עם מדריך לימוד שקשור באחד מדוגמאות הנושאים הבאים, לשם הדוגמה:

נושא	שאלה (בחזית הכרטיס)	תשובה (בגב הכרטיס)
אוצר מילים	אנציקלופדיה	אנציקלופדיה (עברית) אנציקלופדיה (אנגלית)
מידע קונקרטי	שנה של תיק הביאס קורפוס	1679
נוסחאות	משפט פיתגורס	$a^{2}+b^{2}=c^{2}$
כללים לרישיון נהיגה (דוגמה)	אילו מחויבויות מיוחדות רב חובל חייב למלא?	א' לפעול על פי התקנות ב' לוודא את בטיחות הצוות
שאלות תשבץ	שחקן עממי מהמבורג עם חמש אותיות, שם משפחה: _ ל_ _ ס	אלברס
הגדרות	לוגיסטיקה	המגזר העסקי, העוסק בזרימת הסחורות (ומידע קשור) בחברה.
תת מחלקה	לוגיסטיקה	1. לוגיסטיקת רכש, 2. לוגיסטיקת ייצור, 3. לוגיסטיקת הפצה
טיעונים- שאלות של בחירה - בודדת - או נכונה / לא נכונה	פרנקפורט מיין היא עיר הבירה של הסן	טעות, העיר ויסבאדן היא התשובה נכונה.
	איזה שייכות למדינות הפדרליות הגרמניות? א. המבורג, ב. ליבק, ג. חבל הסאר, ד. מקלנבורג-מערב פומרניה	א. ו ג. נכונות, ב. זאת עיר בשלזוויג-הולשטיין, ד. לא נכון (אבל במקום מקלנבורג-מערב פומרניה)
כרטיס בונוס	קרא את פרק 4 בספר הלימוד XY.	(צד אחורי לא מסומן)

כרטיס מערכת מידע בגודל A6 יכול גם להכיל דף A4 מקופל, ב-A4 שהתוכן בו עדיין חייב לחזור על עצמו.

שרשרת סטים

מפה	חזית הכרטיס	גב הכרטיס
1.	"ריטר פיפס והסוף האחר שלו" על ידי היינץ ארדהרדט ?	הוא עמד על מעקה הטירה של אבירי פיפס בשריון מלא
2.	הוא עמד על מעקה הטירה של אבירי פיפס בשריון מלא	ואז שמע רעש מלמטה ואמר לעצמו: "אני אבדוק את זה"
3.	ואז שמע רעש מתחת ... (וכו ')
4.	...	...
אחרון	ועכשיו כל השיר! "ריטר פיפס והסוף האחר שלו" על ידי היינץ ארדהרדט?	(למשל, גיליון מקופל עם כל טקסט השיר)

יתרונות וחסרונות של השיטה

היתרונות של השיטה היא שמירת המילים לטווח ארוך יותר שהיא מקדמת במיוחד, ואת המשתמשים שגם מקבלים תחושה טובה, במיוחד עד כמה שגבוה הידע האישי שלהם יכול למגיע. במקרה זה, פתקיי בזק שנגעו בהם טרם נלמדו ובכך מונעים התבטלות (למשל, בהשוואה לספר אוצר מילים קלאסי, מילון). בהשוואה לתכנת פתקיי בזק, יש יתרון בכך שאת פתקיי הבזק הפיזיים ניתן לקחת לכל מקום בכמויות קטנות והם יכולים להיות עמידים יותר מאשר מכשירים אלקטרוניים, ולכן, כך יותר מתאימים לפרויקטים של למידה בקנה מידה גדול (למשל, לימוד מעמיק יותר של השפה). בשימוש מעשי, ניתן להגדיל את היעילות של השיטה כאשר לומדים עם משמעויות מרובות, לא רק בצפייה בחזית ובגב הפתק.

חסרון של השיטה הוא בכך שיש להשתמש בה באופן קבוע כדי להשיג הצלחה בלמידה לטווח ארוך. חסרון נוסף הוא בעבודת יד. אם כי יש כבר אוצר מילים זמין מסחרית ואנשים שמאמנים אוצר מילים עבור שפות בתור עבודה, יש גם הצעות מקבילות עבור יסודות מנהל עסקים (נכון ל -22 בדצמבר 2013). עם זאת, עבור תחומי ידע אחרים, הפתקים בדרך כלל צריכים להיווצר, כלומר כמות מסוימת של כתיבה וכך גם זמן. בנוסף, למידת (פתקיי בזק) הפתקים צריכה להיות מוכנה היטב, כי טעויות בהכנה ידנית תגרום לכך שילמדו אחרת ממה שתכננו. לעומת זאת, בתוכנות פתקיי בזק מסוימות יש חיסרון שכמה מתיבות הקבצים גם תופסות קצת מקום.

מערכות

ישנן מערכות שונות לשימוש בכרטיסים, מערכות רבות מבוססות סביב העיקרון של שינון בסירוגין - בדיקת מידע במרווחים הולכים וגדלים. ניהול ידני של אורך ההפוגות יכול להוסיף במידה רבה את התקורה של שימוש בכרטיסים: מערכת לייטנר היא מערכת פשוטה של שינון בסירוגין המיועדת לכרטיסי זיכרון העשויים מנייר, שיטת-בת שפותחה בשנים האחרונות המתבססת על מערכת לייטנר קרויה שוטף תמידי, בה הלומד צריך לעבוד על פי לוח שמכיל 64 ימים ובו רמות מ 1–7 בשונה משיטת לייטנר שמכילה 5 רמות. מערכת לייטנר מתבססת על מספר קטן של תיבות ואלגוריתם (שיטת חישוב) פשוט, בעוד האלגוריתמים של סופר ממו יותר מסובכים, עם מעקב אחר כל כרטיס בנפרד, ומיועדים ליישום על ידי המחשב.

כרטיסים תלת-צדדיים

כרטיסים פיזיים לא בהכרח דו-צדדיים. גרסה אחרת, שנמצאת בכרטיסים אלקטרוניים, היא מה שמכונה כרטיס תלת-צדדי. זהו סוג מסוים של כרטיס אסימטרי דו - צדדי ; מופשט, לכרטיס כזה יש שלושה שדות: שאלה, תשובה ותשובה *, שבו, שאלה ו ותשובה מומרים בהתהפכות, אבל תשובה * היא תמיד התשובה – שני "הצדדים" הם כך שאלה / תשובה, תשובה * ו תשובה / שאלה, תשובה *. באופן קונקרטי, אלה הכי משומשים בלימוד אוצר מילים זר שבו ההגייה הזרה אינה שקופה מן הכתיבה הזרה – במקרה זה השאלה היא המילה המקומית, התשובה היא המילה הזרה (כתובה), ואת ההגייה שהיא תמיד חלק מהתשובה (תשובה *). זה במיוחד המקרה עבור כתב סיני, כמו בשפות סיניות ו שפת הקאנג'י היפנית, אבל יכול לשמש גם עבור איות לא פונטי אחר, כולל, אנגלית כשפה שנייה.

דוגמאות

סטודנט דובר עברית לומד את המילה הסינית 人 (רין, אדם)

שאלה: אדם

תשובה: רין, 人

חילוף:

שאלה: 人

תשובה: רין, אדם

או סטודנטית צרפתית לומדת את המילה האנגלית "enough" (בצרפתית assez) בשל ההגייה החריגה של - ה IPA, ההגייה ניתנת יחד עם המילה עצמה.

שאלה: assez

תשובה: ɪˈnʌf\ enough

חילוף: 1

שאלה: enough

תשובה: ɪˈnʌf\ assez

מטרה

מטרתם של כרטיסים בעליי שלושה צדדים היא לספק את היתרונות של שני צידי קלפים - יצירה נוחה (להזין נתונים פעם אחת כדי ליצור שני כרטיסים), עדכונים מסונכרנים (שינויים משתקפים אחד בשני), ואת המרווח בין הצדדים הנגדיים (הופכיים נגדיים של אותו כרטיס לא נבדקים קרוב מדי ביחד) - אין צורך בכרטיס להיות סימטרי.

ניתן להכליל עיקרון זה למספר שרירותי של שדות נתונים הקשורים לרשומה אחת, כאשר כל שדה מייצג היבט אחר של עובדה או של צרור עובדות.

יישומי מחשב / שינון רב חושי

דוגמה של כרטיסים וירטואליים: שימוש בתכנת כרטיסי זיכרון של אנקי לסקירת נוסחה מתמטית. ראשית, רק השאלה מוצגת, לאחר מכן גם התשובה עבור אימות.

יש מגוון רחב של תוכניות, כולל בקוד פתוח ובשירותים מקוונים, הזמינות ליצירה ושימוש בכרטיסים וירטואליים ככלי מסייע בלמידה.

על פי העיקרון של "למידה עם חושים מרובים" שיעור ההחזקה (זיכרון) גבוה יותר ככל שמשתמשים יותר בהבנה. לדוגמה, שיעור ההצלחה עולה באופן משמעותי אם אחד קורא את השאלה ואת התשובה של הקובץ במהלך הלמידה (כלומר, על ידי ראיה, דיבור, שמיעה, כבר שלושה חושים בשימוש). יישום המחשב של המערכת מציע הרבה יותר אפשרויות כאן:

• אוצר מילים בשפה זרה יכול להיות מדוקלם באופן אוטומטי שוב ושוב עם בדיקת התשובה על מנת לשנן את הפונטיקה
• השאילתה יכולה להיעשות בכתיבה, לאחר מכן היא בודקת ומתרגלת את האיות בשפה זרה
• מילים יכולות להיות קשורות לתמונות (או אפילו קטעי וידאו)
• קשה לזכור פרטים נוספים (כגון סגנון של אוצר המילים בשפה זרה), ניתן לעצב את התשובה באמצעות צבעים או צורות
• אפשרויות עבור בקשת מידע דקדוקי נוסף עשויות להיות שונות על פי הידע הרצוי הנוכחי של המשתמש
• את המוטיבציה ללמוד ניתן לשפר על ידי מיכון משוב חיובי אוטומטי (התרעה על אוצר מילים ידוע, צליל אוטומטי לא נעים של שגיאה במענה תשובה לא נכונה) ואפקט עוגן/ביטחון יכול להיווצר
• משוב על לימוד להצלחה, מיכון הודעת מוטיבציה והשוואה עם משתמשים אחרים מאפשרת להעלות את השאיפה ואת המוטיבציה של הלומד.
• תוכן למידה מוכן לשימוש יכול להיות מסופק על ידי ספק המערכת או המורה עבור תלמידים רבים או משותפים
• ניתן להעריך מספר רב של נתונים (מספר ההגשות הנדרשות, לקיחת נתיב של כרטיסים, ובמיוחד הצלחה בלמידה) כדי לזהות דפוסים, ייתכן שאפשר לזהות סוגים שונים של למידה ולמטב לפי בסיס זה היגיון של התקדמות חלקית חוזרת .
• עם זיהוי דיבור אוטומטי (הרכבת / השלמת תרגום באופן שרירותי), ההגייה יכולה אף להוות פקפוק בפרספקטיבת הלומד

יתר על כן, שאילתות אלגוריתמים מורכבות יותר נמצאות ביישומי מחשב. לכל שאילתה של פתק בזק יש זמן שאילתה וייצור תוצאת שאילתה (0 = לא ידוע או 1 = ידוע). את סדרת הזמן הבינארי המקבילה ניתן לאחסן ולהשתמש כדי לקבוע את אלגוריתם השאילתה האופטימלית למשתמש ספציפי. לשם כך, ניתן להשתמש בשיטות מתמטיות שונות עבור רשתות עצביות. מרווחי השאילתה של פתקיי הבזק שנקבעים באופן שרירותי יחסית עם מערכת לייטנר ניתנים למִטּוּב כמו באלגוריתם SM2 על פי ווזניאק (1998).

היסטוריה

כרטיסי זיכרון מנייר שימשו לפחות מאז המאה ה -1, עם התרת קריאה (1834), סדרה של כרטיסים פונטיים (שיטה פונטית, תורת הקול להוראה באנגלית) מאת המורה לאנגלית פאוול לי מורטימר, נוצרו על ידי כמה מהן ככרטיסי זיכרון ראשוניים. בעבר, ספר-קרן (עשוי מקרן של חיה מסוימת) חד-צדדי שימש לחינוך אורייני מוקדם.

שיטת לייטנר עבור תזמון כרטיסי זיכרון הוצגה על ידי העיתונאי המדעי הגרמני סבסטיאן לייטנר בשנות ה-70, במיוחד 1972 So lernt man lernen. Der Weg zum Erfolg (איך ללמוד כדיי ללמוד), בעוד התוכנית סופר ממו ואלגוריתם (במיוחד אלגוריתם SM-2, שהוא הפופולרי ביותר בתוכניות אחרות) הוצג ב -13 בדצמבר 1987 על ידי החוקר הפולני פיוטר ווזניאק.

ראו גם

• שינון בסירוגין

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פתק בזק בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27240610פתק בזק (כלי עזר לימודי)