פרי עץ חיים

פרי עץ חיים

שער הכרך הראשון של פרי עץ חיים, אמסטרדם, 1734 או 1741
מדינה	הולנד
סוג	ירחון
תקופת הפעילות	1728–1807 (כ־79 שנים)
תוכן
סוגה	שאלות ותשובות
שפה	עברית
בעלי תפקידים
מו"ל	יוסף אטיאס, משפחת פרופס
בעלים	ישיבת עץ חיים (אמסטרדם)
שידור והפצה
תדירות	חודשית

פרי עץ חיים היה כתב עת תורני שיצא לאור באמסטרדם במאה ה-18, והכיל שאלות ותשובות בהלכה מאת תלמידי המחלקה העליונה בבית המדרש הגדול "עץ חיים" של הקהילה הספרדית בעיר. בסך הכול פורסמו כ-950 גיליונות המכילים תשובות מהשנים 1691–1807. הגיליונות נאספו ב-13 כרכים, שעותקים שלהם שרדו בספריות בודדות בעולם.

יש המחשיבים את פרי עץ חיים לכתב העת העברי הראשון, אולם בספר הקהילה שיצא באמסטרדם בשנת 1916, מופיעים פרטים ותאריכים מדויקים, שמעידים שכתב העת הופיע לראשונה רק ב-1728, וקדם לו כתב עת של קהילת פרארה שהופיע בשנת 1715.

היסטוריה

רקע

בשנת ה'שע"ו (1616) איחדו הקהילות הספרדיות באמסטרדם את מוסדות החינוך שלהן והקימו את בית הספר "תלמוד תורה". בשנת ה'שצ"ז (1637), תחת הנהגתו של רבי שאול מורטירה הוקמה במסגרת המוסד חברת "עץ חיים", שנועדה במקור להעניק מלגות לתלמידים מצטיינים כדי שיוכלו להקדיש את זמנם ללימוד תורה. המוסד המשיך להתקיים לאחר האיחוד הסופי של הקהילות בשנת ה'שצ"ט (1639), ועם הזמן התפרסמה הישיבה של "עץ חיים" כמוסד מוצלח שיוצאים ממנו תלמידי חכמים ופוסקי הלכה. הישיבה חולקה לשני בתי מדרש, בית המדרש הקטן ובית המדרש הגדול, וכל בית מדרש היה מחולק לכמה מחלקות. במחלקה העליונה בבית המדרש הגדול למדו 8 עד 10 תלמידים, שהיו המוכשרים והבקיאים ביותר.

לאחר פטירתו של רבי יעקב ששפורטש בטבת ה'תנ"ט (דצמבר 1698), התמנה רבי שלמה די אוליוירה במקומו לראש בית המדרש הגדול. תחת הנהגתו הוחלט לחזק את הלימוד בישיבה באמצעות תוכנית כתיבת פסקים, במסגרתה מדי חודש יעלה אחד מתלמידי המחלקה העליונה שאלה הלכתית היפותטית, ועל תלמיד אחר יוטל לכתוב עליה תשובה. לפי ספר הזיכרון של הקהילה, התוכנית הייתה שכל שאלה תיכתב תשובה גם על ידי השואל וגם על ידי המשיב, לאחר מכן ידונו התלמידים בתשובות השונות כדי להכריע מי צודק, ואם יהיה צורך – לבסוף תיפסק ההלכה על ידי הרב. תיאור דומה מופיע בהקדמה של דוד פרנקו-מנדס לכרך ט' של פרי עץ חיים, ולדבריו הדבר הונהג במשך שנים בודדות, כשבתחילה הפסקים נכתבו בכתב יד ואחר כך בדפוס, ופסק עם מותו של הרב אוליוירה.

הקמת כתב העת

בי"ד בתמוז ה'תפ"ז (3 ביולי 1727), בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה הישיבה, התכנסה אסיפה של ראשי הקהילה ופרנסי הישיבה שניסחה תקנון שקבע את סדרי הלימוד בישיבה והסדיר את היחסים בין הישיבה לקהילה. ההחלטות פורסמו כשנה לאחר מכן, באייר ה'תפ"ח, לאחר מותו של רבי שלמה אאיליון ומינויו של רבי יצחק חיים אבן דנא די בריטו לראש בית המדרש הגדול. בין השאר הוחלט להתחיל בחודש הבא להדפיס את תשובותיהם של תלמידי המחלקה העליונה, בכתב עת שיצא מדי חודש ויקרא "פרי עץ חיים". המטרה הייתה להפוך את לימודם של התלמידים למעשי יותר, ולהשאיר לדורות הבאים מפרי עבודתם.

התשובות החלו להיכתב ולהתפרסם כבר בחודש הבא, אולם בתחילה לא פורסמו תשובות שנכתבו באותה שנה. בגיליונות הראשונים הופיעו תשובות משנים ה'תנ"א–ה'תס"א, ורק בגיליון החמישי החלו להופיע תשובות שנכתבו על ידי התלמידים בשנת ה'תפ"ח. פרופ' דניאל פרנסיס מאוניברסיטת טורונטו משער, שהעורכים נתנו מרווח זמן בין כתיבת התשובות לפרסומן, כדי ליצור מלאי של תשובות שיאפשר לכתב העת לצאת באופן סדיר ללא עיכובים מצד המחברים או המדפיסים.

העובדה שהתשובה הראשונה נכתבה בשנת ה'תנ"א (1691), גרמה לחלק מההיסטוריונים לציין שבשנה זו הופיע לראשונה "פרי עץ חיים", ועל כן הוא נחשב ל"כתב העת העברי הראשון". ישעיהו זנה כתב כבר בשנת ה'תש"ב שכתב העת החל לצאת בפועל רק בשנת ה'תפ"ח, וקדם לו כתב העת של קהילת פרארה בראשות הרב יצחק למפרונטי, שיצא לאור בשלושה גיליונות בשנת ה'תע"ה (1715). כתב העת של קהילת פרארה הכיל אף הוא שאלות ותשובות, ולדעת זנה זכות הראשונים שייכת לו, והוא אף שימש מודל לחיקוי עבור "פרי עץ חיים" של קהילת אמסטרדם. טענה זו מגובה ברישומים בספר הקהילה.

בגיליונות מהשנה הראשונה לא צוינו מספרי דפים, והטקסט הודפס בעמודה אחת, ורק אחרי שנה החלו להדפיס את הטקסט בשתי עמודות ולציין את מספרי הדפים בראש העמוד – כשכל גיליון מתחיל לספור מסוף הגיליון הקודם. זנה משער שהשנה הראשונה הייתה שנת ניסיון, והפרנסים עוד לא היו בטוחים שההדפסה תימשך, ואחרי שנה, כשנוכחו שהניסיון הצליח, התחילו להוציא את כתב העת בצורה מסודרת כספר.

כתב העת

ידועים שלושה עשר כרכים של כתב העת, שבהם כ-950 גיליונות, שפורסמו במשך 80 שנה, בשנים ה'תפ"ח–ה'תקס"ח (1728–1807). הגיליונות מהשנים ה'תק"א–ה'תק"ז (1741–1747) נדפסו בבית הדפוס של יוסף אטיאס, ושאר הגיליונות הודפסו בבית על ידי משפחת פרופס. בתחילה הוצאות ההדפסה שולמו מקופת הישיבה, אולם לאחר כשנה הוחלט שקופת הקהילה תממן את ההדפסה, משום שקופת הישיבה לא הייתה יכולה לעמוד בהוצאות.

התשובות התפרסמו כמעט מדי חודש, בראש חודש, אולם לפעמים היו עיכובים וההפסקות בין גיליון לגיליון היו ארוכות יותר. כל גיליון הכיל שאלה ותשובה אחת (שו"ת), ובחלק מהגיליונות מופיעה הקדמה מליצית, המשבחת את פרנסי בית המדרש, ראש הישיבה ולומדיה. חכמים שתשובתם התפרסמה לראשונה בכתב העת, כתבו דברי הודאה על הזכות שנפלה בחלקם. בשער אחד הכרכים נכתב שהתשובות הן להלכה ולא למעשה.

מלבד התשובות משנים ה'תנ"א–ה'תס"א שמחברן אינו ידוע, כל התשובות חתומות על ידי מחברן, שהיה אחד מתלמידי החכמים במחלקה העליונה של הישיבה (כונתה גם "המדרגה העליונה"). בכל זמן נתון היו פעילים בין 5 ל-9 מחברים, וכל אחד מהם כתב בין 1–3 תשובות בשנה. בסך הכול השתתפו בכתב העת 42 תלמידי חכמים, חלקם אישים ידועים כמו רבי משה גומז דה מסקיטה , רבי דוד פרנקו-מנדס, ורבי דוד בן רפאל מילדולה.

לאורך התקופה, כיהנו חמישה רבנים בראשות הישיבה שפיקחו על תהליך כתיבת התשובות ואישרו את הדפסתם: רבי דוד ישראל אטיאס, רבי יצחק חיים אבן דנא די בריטו, רבי שלמה שלם, רבי דוד הכהן ד'אזבדו, ורבי דניאל הכהן ד'אזבדו.

השאלות בכתב העת מספקות נתונים חשובים על חייה החברתיים והתרבותיים של הקהילה, ומהוות חומר חשוב בחקר התקופה. הנושאים מגוונים ושייכים לכל חלקי השולחן ערוך, וחלקם הגדול שייך לתחום דיני ממונות (חושן משפט).

השנים האחרונות

בתחילת המאה ה-19, בעקבות מלחמות המהפכה הצרפתית, התערער גם מצבם הכלכלי של מוסדות הקהילה. בעקבות כך, בסביבות שנת ה'תקס"ד, הופסקה הדפסת כתב העת במשך 6–8 חודשים. בכסלו ה'תקס"ח הועלה לדיון נושא הדפסת התשובות, ובכ"ה באדר באותה שנה, הוחלט להחליף את מנגנון הדפסת התשובות לכתב העת בתחרות תשובות רבעונית (שהפכה אחר כך לדו-שנתית) נושאת פרסים. במסגרת זו המשיכו התלמידים לכתוב תשובות שנבדקו על ידי החכם העומד בראש בית המדרש, אך הם לא פורסמו מדי חודש, וכך הגיע כתב העת אל קיצו.

עותקים

כתב העת הודפס במהדורה מצומצמת, ולכן מצויים ברחבי העולם עותקים בודדים שלו. בשנת 1936 פרסם מנקו מקס (מנחם הלוי) הירש מפתח ותמצית בגרמנית לכל הגיליונות הידועים, בשם "אוצר פירות עץ חיים" (Frucht vom baum des lebens). בעוד לפי הספירה של הירש, מספר הגיליונות הכולל הוא 953, דניאל פרנסיס מצביע על כמה טעויות בספירה ומגיע למסקנה שהמספר הוא 956.

רוב כרכי כתב העת קיימים בספריות הדיגיטליות אוצר החכמה והיברובוקס. לאתר ספריית אוניברסיטת טורונטו הועלה צילום של כל הגיליונות הידועים. בשנת 2026 פרסמה עמותת דיקטה מהדורה דיגיטלית של הספר, המכילה את כל הגיליונות הקיימים, וניתנת להורדה בחינם תחת רישיון Cc-by-sa 4.0.

ראו גם

• המאסף
• עץ חיים (ספר)

לקריאה נוספת

• Paraira, Mozes Cohen; Silva Rosa, Jacob S. da, Gedenkschrift uitgegeven ter gelegenheid van het 300-jarig bestaan der onderwijsinrichtingen Talmud Tora en Ets Haím bij de Portug. Israël. Gemeente te Amsterdam, Amsterdam, June 1916 (תרגום לאנגלית מאת דניאל פרנסיס)
• Menko Max Hirsch, Fruucht vom Baum des Lebens, Berlin 1936 (תרגום לאנגלית מאת דניאל פרנסיס)
• Ari Bergmann, ETS HAIM Tradition and Innovation in Jewish Education, May 2006
• Daniel Frances, Pri Ets Haim Responsa Revisited and Online, Studia Rosenthaliana, Volume 47, Issue 2, Dec 2021, p. 196 - 219

קישורים חיצוניים

• 1728 - 1807 פרי עץ חיים, באתר ספריית אוניברסיטת טורונטו (באנגלית)
• פרי עץ חיים, מהדורה דיגיטלית באתר דיקטה
• שמואל גליק, פרי עץ חיים, קונטרס התשובות החדש ב, ירושלים ורמת־גן, תשס"ז, עמ' 893–894, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• יחיאל לימור, עיתונאות: איסוף מידע, כתיבה ועריכה, עמ' 36

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרי עץ חיים43234783Q97212753