פפאיה
 פפאיה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | פפאיים |
| סוג: | Carica |
| מין: | פפאיה |
| שם מדעי | |
 Carica papaya
| |
| תחום תפוצה | |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
פפאיה (שם מדעי: Carica papaya) היא צמח מניב פרי טרופי, דו-פסיגי, במשפחת הפפאיים.
מוצאה של הפפאיה מאמריקה התיכונה וכיום מגדלים אותה בארצות הטרופיות בכל כדור הארץ. למעשה היא אינה עץ כי אם צמח עשבוני רב-שנתי, שגבעולו היחיד עבה כגזע, וגובהו עשוי להגיע ל-8 מטרים בקירוב. צמח הפפאיה דומה במראהו לדקל הנושא פירות גדולים.
כשפרי הפפאיה צעיר, יש בו מיץ חלבי המכיל אנזים בשם פפאין המפרק חלבונים, שיש לו שימוש רפואי ותעשייתי וכן שימוש במטבח לשם ריכוך בשרים. בתחילה צבעו של הפרי הוא ירוק כהה מבחוץ ולבן מבפנים. לאחר כמה שבועות מתחיל הפרי להבשיל וצבעו משתנה לצהוב ולאחר מכן לכתום. הפרי בשל לאכילה רק לאחר שצבעו הפך לכתום, ואז טעמו מתוק, בדומה למנגו או למלון.
מחלות וזיהומים נגיפיים
בשנת 1990, נגיף בשם רינגספוט (ringspot) כמעט וחיסל את כל עצי הפפאיה באיי הוואי. הזנים שהיו מהונדסים גנטית היו עמידים לנגיף. זנים עמידים אלה כללו את 'זריחה' ('SunUp') ואת 'קשת בענן' ('Rainbow'). עד היום לא נמצאה שיטה ביולוגית לטיפול בנגיף. בשנת 2004 רוב הזנים ברחבי הוואי היו הכלאות עם זנים מהונדסים גנטית, ומאגרי הזרעים היו מזוהמים בנגיף רינגספוט. בשנת 2010 80% מהפפאיות בהוואי היו מהונדסות גנטית.
בהלכה
הפוסקים נחלקו האם הפפאיה נחשבת לפרי האדמה, וברכתה בורא פרי האדמה. או שהיא נחשבת לפרי העץ, ויש לברך עליה בורא פרי העץ, וכן יש למנות שנות ערלה (יש לציין כי רוב פירות הפפאיה הינם משלשת השנים הראשונות, מחמת גובהו של העץ שאינו מאפשר קטיף. ולכן הסוברים שהפפאיה הינה פרי העץ, יש להם לחשוש שהפפאיות הגדלות בארץ הינם מיבול ערלה).
צדדי המחלוקת
רבי ישראל יעקב חגיז כתב בשו"ת הלכות קטנות שכל צמח שגזעו חלול הרי הוא פרי האדמה. וכן דעת הבן איש חי שהפפאיה ברכתה אדמה. החיד"א כתב בספרו ברכי יוסף בשם סבו החסד לאברהם, שדבר שגדל תוך שנתו הרי הוא כירק. דעת החזו"א שכל צמח שמגדל פירות גם לאחר שלש שנים, יש לחוש בשלשת השנים הראשונות שפירותיו ערלה, וכן הורה הרב שמואל הלוי וואזנר וכן סבר הגרי"ש אלישיב. אולם לענין ברכה (כאשר הפירות הינם מהשנה הרביעית ואילך) יש לברך בורא פרי האדמה מכיון שמכלל ספק לא יצאו[1].
-
פפאיה בחצר קיבוץ לוחמי הגטאות
-
פלחי פפאיה מיובשת -
פפאיה חצויה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פפיה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פפאיה |
- פפאיה, באתר ITIS (באנגלית)
- פפאיה, באתר NCBI (באנגלית)
- פפאיה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פפאיה, באתר Tropicos (באנגלית)
- פפאיה, באתר GBIF (באנגלית)
- פפאיה, באתר The Plant List (באנגלית)
- פפאיה, באתר IPNI (באנגלית)
- פפאיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ראו עוד בתשובות והנהגות ח"ג סי' שלג.
35982799פפאיה