פסיכונוירואנדוקרינולוגיה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
פסיכונוירואנדוקרינולוגיה הוא תחום מחקרי המשלב פסיכולוגיה, אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה ועוסק בתנודות הורמונים והקשר שלהן להתנהגות אנושית. תחום זה בוחן את האופן בו גורמים פסיכולוגיים ועצביים משפיעים על תפקודים אנדוקריניים ומנגד, כיצד הורמונים משפיעים על תפקודי המוח ועל התנהגות. למשל, תפקוד מוחי לקוי של ההיפותלמוס יכול להשפיע על המערכת האנדוקרינית, שבתורה יכולה לגרום לתסמינים פסיכיאטריים. נדרשת הבנה מקיפה של השפעות הדדיות אלה בין מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית ותפקודים פסיכולוגיים על מנת לטפל במחלות פסיכיאטריות.
שליטה מוחית במערכת האנדוקרינית
ההיפותלמוס שולט במערכת האנדוקרינית ובייצור ההורמונים. הוא מחובר לבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) המחולקת לשני חלקים, קדמי ואחורי[1].
בלוטת יותרת המוח האחורית מחוברת בקשר עצבי אל ההיפותלמוס, כלומר, תאי עצב הממוקמים בהיפותלמוס שולחים אקסונים לבלוטת יותרת המוח האחורית, וזו מפרישה את ההורמונים המיוצרים בהיפותלמוס אל מערכת הדם הכללית. ההורמונים משמשים כשליחים סופיים שמשפיעים על תהליכים פיזיולוגיים בגוף. לדוגמה, ההורמון אוקסיטוצין קשור בין היתר להתנהגות אימהית (מופרש מההיפותלמוס בזמן הלידה ובעת הנקה), וההורמון ארגינין וזופרסין קשור לוויסות הפרשת השתן.
ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח הקדמית אחראיים על מערכת הבקרה והאיזון השולטת על הפרשת הורמון מסוים. ההיפותלמוס מפריש הורמון משחרר אל בלוטת יותרת המוח הקדמית דרך מערכת השער (Portal system) שהיא מערכת כלי דם החובקת את הבלוטה. רצפטורים ייעודיים להורמון המשחרר בבלוטת יותרת המוח הקדמית מופעלים ומובילים להפרשה של הורמון טרופי למערכת הדם בגוף וממנה לתאים בעלי רצפטור תואם בבלוטות האנדוקריניות בגוף[1]. אלו משחררות הורמון סופי אל זרם הדם והורמון זה משפיע על רקמות בגוף בעלות הרצפטור המתאים. כך לדוגמה החל מגיל ההתבגרות ההיפותלמוס מפריש הורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) שגורם לבלוטת יותרת המוח להפריש הורמונים טרופיים שנקראים גונדוטרופינים. אלו נקשרים לשחלות ולאשכים ומעוררים הפרשה של הורמוני רבייה הכוללים אסטרוגנים וטסטוסטרון שמובילים בין השאר לייצור תאי רבייה באשכים ולהבשלת ביציות בשחלות ולהתפתחות סימני המין המשניים במהלך גיל ההתבגרות[2]. הבקרה על הפרשת הורמונים בציר שבין ההיפותלמוס לבלוטת יותרת המוח הקדמית נעשית באמצעות מערכת של משוב שלילי, תהליך שמטרתו לאפשר למערכת לווסת את פעילותה ולהימנע ממצב של פעילות יתר. במערכת הורמונלית משוב שלילי פירושו שעליה בריכוזו של ההורמון הסופי מחוללת סדרת אירועים המעכבים את המשך הפרשתו[1].
דיכאון והפרעות מצב רוח כתוצאה מפעילות יתר של ציר ה-HPA
ציר ה-HPA הוא מערכת מורכבת של השפעות ישירות ומשוב שלילי בין שלוש בלוטות אנדוקריניות: ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח הקדמית ובלוטת יותרת הכליה (האדרנל). פעילות אבנורמלית של בלוטת יותרת המוח הקדמית מאפיינת רבים הסובלים מדיכאון קליני. בקרב חולים אלו ניתן לראות פעילות יתר של ציר ה-HPA, הגורם להפרשת יתר של הורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH) מההיפותלמוס. כתוצאה מכך מופרש הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) מבלוטת יותרת המוח הקדמית הגורמת להפרשת יתר של קורטיזול מבלוטת יותרת הכליה. בנוסף, קיים כשל במנגנון המשוב השלילי, במסגרתו קורטיזול אינו מעכב בצורה יעילה את פעילות בלוטת יותרת המוח הקדמית, וכתוצאה מכך נוצרת תגובת לחץ גופנית חריגה[3][2]. אחד ההסברים לפעילות היתר של בלוטת יותרת המוח הקדמית בדיכאון, הוא שלאורך זמן הפרשה עודפת של CRH גורמת לתת רגישות של הרצפטורים להורמון זה בבלוטת יותרת המוח הקדמית. כתוצאה מכך, מנגנון המשוב השלילי אינו מעכב כראוי את פעילותה[3]. ההורמון קורטיזול משפיע גם על תצורת ההיפוקמפוס במוח, הממלאת תפקיד בלמידה וזיכרון. ההיפוקמפוס מעורב במנגנון המשוב השלילי של קורטיזול, אם נפגע לאורך זמן יגרום לתגובות לחץ לא מווסתות. בנוסף, חשיפה ללחץ ממושך גורמת לירידת נפח ההיפוקמפוס הנובעת מפגיעה בתאי עצב קיימים וביצירת תאי עצב חדשים (נוירוגנזה). עובדה זו יכולה להסביר תסמינים של פגיעה קוגניטיבית המאפיינים חולי דיכאון, למשל בעיות זיכרון[2].
תסמונת קדם-וסתית והפרעה דיספורית קדם וסתית
תסמונת קדם-וסתית היא הפרעת מצב רוח שמופיעה מדי מחזור חודשי בשלהי השלב הלוטאלי (שלב המתרחש בין זמן הביוץ לזמן תחילת מחזור הווסת החודשית) ועד ליום הראשון או השני של הוסת. התסמינים כוללים: דיכאון, רגזנות, חרדה, נדודי שינה, נפיחות, רגישות בשדיים, התכווצויות וכאבי ראש[4] . בין 5%-9% מהנשים בגיל הפוריות עונות לקריטריון ההפרעה ב-[4]DSM-IV. הפרעה דיספורית קדם וסתית מטופלת באמצעות גלולות למניעת הריון או תרופות נגד דיכאון, שיכולות להילקח באופן רציף או רק בשלהי השלב הלוטאלי[4]. תרופות מסוג SSRI (מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין) נמצאו כיעילים בטיפול בהפרעה זו. תסמינים גופניים יכולים להיות מושפעים מנטילת קפאין, מלח, אלכוהול וניקוטין, כך שהשימוש בהם צריך להיות מפוקח ובמידת הצורך מופחת. שיטות טיפול לא-תרופתיות כוללות "היגיינת שינה" (הרגלי שינה בריאים), התעמלות גופנית, הרפיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי[4] .
דיכאון אחרי לידה
ניתן לחלק הפרעות פסיכיאטריות לאחר הלידה לשלוש קטגוריות: (1) דכדוך (2) דיכאון (3) פסיכוזה. את התופעות הללו ניתן למקם על רצף של מחלות פסיכיאטריות לאחר הלידה כשדכדוך ממוקם בקצה המתון ואילו פסיכוזה ממוקמת בקצה החמור. כ-85% מהנשים חוות דכדוך בשבועיים הראשונים שלאחר הלידה[5]. התסמינים כוללים: בכי, תנודות במצב הרוח, עצבנות וחרדה. תסמינים אלה לרוב מגיעים לשיאם 5–7 ימים לאחר הלידה ונסוגים מעצמם כשבועיים לאחר הלידה, כך שלא נדרש טיפול[4].
דיכאון לאחר לידה מתייחס לאפיזודה של דיכאון קליני שפורצת לאחר הלידה. נשים יכולות לסבול מדיכאון בשלבים שונים שלאחר הלידה, אך ההגדרה לפי הDSM-IV-TR מתייחסת לראשית הופעת התסמינים עד ארבעת השבועות שלאחר הלידה. כ-10%-15% מהנשים סובלות מדיכאון לאחר הלידה[6] . דיכאון בזמן ההיריון או היסטוריה של דיכאון לאחר לידה בהריונות קודמים מגבירים את הסיכון לדיכאון לאחר לידה[5] .
טיפול בדיכאון לאחר לידה יכול לכלול פסיכותרפיה פרטנית או קבוצתית, טיפול תרופתי והתערבויות שמטרתן לתת לאם תמיכה. שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה פרטנית, במיוחד טיפול קוגניטיבי נמצא כיעיל[4]. אין הנחיות סטנדרטיות בנוגע לטיפול תרופתי, היות שהסיכון שהתינוק יושפע מכך דרך ההנקה אינו ברור ועל כן יש לאמוד את הסיכון באי מתן התרופה אל מול אי הנקה. עם זאת, מחקרים מצאו כי השימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI הוא בטוח, וכי פעוטות שינקו מאימהות המקבלות טיפול תרופתי זה נחשפו לרמות נמוכות של התרופה[7].
פסיכוזה לאחר לידה
פסיכוזה לאחר הלידה נחשבת להפרעה החמורה ביותר ברצף ההפרעות שלאחר לידה. 1-2 מתוך 1000 נשים אחרי לידה סובלות מהפרעה זו. זהו מופע דרמטי של תסמינים שיכול להתחיל 48–72 שעות לאחר הלידה, אולם מרבית הנשים יפתחו תסמינים בשבועיים הראשונים לאחר הלידה[8]. התסמינים כוללים תנודות במצב הרוח, אי שקט, בלבול, הפרעות בחשיבה, הזיות וקשיי שינה. היסטוריה של הפרעה דו־קוטבית, פסיכוזה קודמת לאחר לידה, היסטוריה משפחתית של הפרעה דו־קוטבית או הריון ראשון מגבירים את הסיכון להתפתחות הפרעה זו[5]. לפסיכוזה לאחר לידה עלולות להיות השלכות מהותיות הכוללות אובדנות, הזנחה של התינוק והיא אף עלולה להביא לפגיעה קטלנית בילד[9]. משום כך, נשים במצב זה לרוב מאושפזות. הטיפול כולל שימוש במייצבי מצב רוח, תרופות אנטי פסיכוטיות ובמידת הצורך תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים[4] .
שיבושים במערכת האוקסיטוצין ואוטיזם
אוקסיטוצין הוא הורמון המיוצר על ידי ההיפותלמוס ומופרש מבלוטת יותרת המוח האחורית. הורמון זה נמצא קשור להתנהגות אימהית - מופרש במהלך הלידה ומקל על הפרשת החלב בזמן ההנקה. אוקסיטוצין משמש גם כמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) הממלא תפקיד בקשרים חברתיים ולפי מחקרים עדכניים עשוי להשפיע על יצירת אמון בין-אישי[10]. מחקרים מצאו כי בקרב אנשים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי קיימת רמה נמוכה של אוקסיטוצין ביחס לאוכלוסייה הכללית. טרם הוכח מחקרית הגורם לרמות נמוכות אלה, אך נמצא כי טיפול באמצעות תרסיס המוחדר לאף של אוקסיטוצין משפר את רמת התפקוד והיכולות החברתיות של הסובלים מאוטיזם[11]. המחקר נמצא בחיתוליו ועדיין לא ניתן להסיק מסקנות סופיות או להמליץ על אוקסיטוצין כתרופה מטפלת או מונעת לאוטיזם[12] .
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 De Wied, D., & van Keep, P. A., Hormones and the Brain, Springer Science & Business Media.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Sapolsky, R. M., Krey, L. C., & McEWEN, B. S., The neuroendocrinology of stress and aging: the glucocorticoid cascade hypothesis, Endocrine reviews
- ^ 3.0 3.1 Pariante, Depression, stress and the adrenal axis, Journal of neuroendocrinology
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 Hales E and Yudofsky, The American Psychiatric Press Textbook of Psychiatry, American Psychiatric Publishing, Inc, 2003
- ^ 5.0 5.1 5.2 O'Hara MW, Postpartum Depression: Causes and Consequences, New York: Springer-Verlag, 1995
- ^ Gress-Smith, J. L., Luecken, L. J., Lemery-Chalfant, K., & Howe, R., Postpartum depression prevalence and impact on infant health, weight, and sleep in low-income and ethnic minority women and infants, Maternal and child health journal
- ^ Burt VK, Suri R, Altshuler L, Stowe Z, Hendrick VC, Muntean E., The use of psychotropic medications during breast-feeding, Am J Psychiatry, 2001 doi: 10.1176/appi.ajp.158.7.1001
- ^ MGH Center For Women's Mental Health, Is It Postpartum Depression or Postpartum Anxiety? What’s The Difference?, 30-9-2015
- ^ Rohde A. and Marneros A., Postpartum Psychoses: Onset and Long-Term Course, Psychopathology, 1993 doi: doi.org/10.1159/000284823
- ^ Bakermans-Kranenburg, M. J., & Van Ijzendoorn, M. H., Sniffing around oxytocin: review and meta-analyses of trials in healthy and clinical groups with implications for pharmacotherapy., Translational psychiatry
- ^ Veening, J. G., & Olivier, B., Intranasal administration of oxytocin: behavioral and clinical effects, a review, Neuroscience & Biobehavioral Reviews
- ^ Young, L. J., & Barrett, C. E, Can oxytocin treat autism?, Science
31925290פסיכונוירואנדוקרינולוגיה