פסול נכנס
 | |
| מקום פסול נכנס - בהיכל או בקודש הקדשים. ההיכל בדגם המשכן בתמנע | |
| מקרא | ספר ויקרא, פרק ו', פסוק כ"ג |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת זבחים, דף פ"ג דף פ"ג |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק ב', הלכה ט"ז |
פסול נכנס הוא מצב בו דם של קרבן, הוכנס להיכל או לקודש הקדשים [א].
מקור הפסול
בתורה כתוב[1]: ”וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ, לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף”, ומכאן לומדים מספר כללים:
א) "מדמה" - ולא בשרה (בשונה מפסול יוצא שהוא גם בבשר)[2]. (רבי יוסי הגלילי חלוק על כך וסובר שאם רק מקצת דמה נכנס הקרבן כשר[ב].
ב) "מדמה" - אפילו מקצת דמה נכנס - נפסל כל הקרבן[2] (בשונה מפסול יוצא).
ג) "לכפר" לפי רבי שמעון הכוונה דווקא אם עשה מעשה כפרה כלומר שהזה מדמו על מזבח הפנימי אך רבי אליעזר חלוק על כך וסובר שמתחילת הבאתה על מנת לכפר היא מכונית בגדר זה[3].
הרמב"ם פוסק שבשוגג כשר: ”דם חטאת שהכניסו לכפר בו בפנים ולא כיפר אלא הוציאו ולא הזה ממנו בפנים כלום אם הכניסו בשוגג הרי זה כשר, ומזה ממנו בחוץ שהרי לא כיפר בקדש ואם הכניסו במזיד פסול”[4]. בפירוש דברי הרמב"ם שמהם משמע שאם כיפר אפילו בשוגג אינו כשר, מפרש רבי חיים מבריסק שהדבר לא יתכן מכיון שלפי רבי יהודה אין חילוק בשוגג אם זרק ת הדם על המזבח או לא לענין כשרות הדם, אלא שההמשך ש"מזה עליו בחוץ" הוא זה שמסוייג בתנאי שלא כיפר מכיון שאם זרק את הדם על מזבח הפנימי הזריקה כשרה בדיעבד וכפי הכלל שלא במקומו כמקומו והבשר פסול, וממילא לא תועיל הזריקה המחודשת בחוץ להכשיר את הבשר[5].
מקום הפסול
מקור נוסף לפסול, המלמד בעיקר על פרטי המקום הפוסל, הוא חטאת ראש חודש שהוקרבה ביום השמיני למלואים, ומשם לומדים גם פסול נכנס וגם פסול יוצא כמו שכתוב בתורה[6]”הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי” כנימוק לכך ששרפוה ולא אכלוה. חז"ל מסבירים את שאלתו של משה כשאלה כפולה: ”אמר לו משה לאהרן: 1) "מדוע לא אכלתם את החטאת? שמא נכנס דמה לקודש הקדשים"? אמר לו: "לאו". 2) אמר לו: "שמא חוץ למחיצתה יצתה"? אמר לו: "לאו, בקודש היתה". אמר לו: "אי בקודש היתה, והן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה, מדוע לא אכלתם אותה"?”. ומכאן שבין אם הקרבן יצא חוץ למחיצה ובין אם נכנס פנימה להיכל נפסלה.
דין מיוחד מדיני פסול נכנס נלמד מהמילים "בקודש פנימה" הוא שישנם שני אופנים שהקרבן נפסל, א) אם הוכנס להיכל, ב) אם הוכנס לקודש הקדשים. למרות שמעשית לא ניתן להכניס את הקרבן לקודש הקדשים מבלי לעבור דרך ההיכל, מסבירה הגמרא כי אם הכנסה להיכל לצורך הכנסה לקודש הקדשים, אינה פוסלת.
קרבנות שמקום זריקתם בפנים
הגמרא מסתפקת אם שני פסולים אלו תלויים אלו זה בזה, ובקרבן שלא שייך לפוסלו בהיכל - מכיון שזהו מקומו, דהיינו פר העלם דבר של ציבור לא קיים כלל זה או שמא גם במקרה כזה נפסל הקרבן אם הוכנס לקודש הקדשים[2]. נידון דומה קיים בפר ושעיר של יום הכיפורים שהזה מדמן על בין הבדים של ארון הברית בקודש הקדשים ולאחר הוצאתו להיכל הכניסו שוב, האם מכיון שאין יותר מצווה בהכנסה זאת נפסל הקרבן או לא. נידון נוסף הוא במקרה שהזה מדמן על הפרוכת בהיכל ולאחר הוצאתו לעזרה הכניסו שוב להיכל, כשהחידוש בנידון השני הוא העובדה שאין מחיצה בין ההיכל לעזרה ולכן ייתכן שההוצאה אינה משמעותית בכדי להפריד בין ההכנסה הראשונה - של מצווה, לשניה - של רשות[2].
ביאורים
- ^ שלא לצורך זריקת דמו, כגון ברוב הקרבנות שזריקת דמם הוא על מזבח החיצון, ובקרבנות פנים - ישנם חילוקי דינים וספיקות בזה, ראה להלן - #מקום הפסול#קרבנות שמקום זריקתם בפנים
- ^ ותיבת "מדמה" היתה סיבה לגעור באהרן הכהן מדוע לא אכל אותה כיון שהקרבן נפסל בכך - תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ז', הלכה ז'
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק ו', פסוק כ"ג.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ג עמוד א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק ב', הלכה ט"ז.
- ^ חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם שם
- ^ בלשונו של אהרן הכהן