פני גינור
| לידה |
1911 אוטיניה, גליציה המזרחית |
|---|---|
| פטירה |
2007 (בגיל 96 בערך) ישראל |
| תאריך עלייה | 1934 |
 ישראל | |
פני גינור (דולברג) (1911 – 2007) הייתה כלכלנית ישראלית. מילאה תפקידים ציבוריים רבים ובהם יועצת לנגיד בנק ישראל, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, חברה בוועדה לניירות ערך, חברה בהנהלת הבורסה לניירות ערך בתל אביב ויועצת כלכלית למשלחת ישראל לאו"ם.
מחקרה הכלכלי התמקד בכלכלה הישראלית.
ביוגרפיה
ילדותה
נולדה בעיירה אוטיניה שבמזרח גליציה, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה). בהיותה בת שנתיים עברה משפחתה לשטוטגרט שבגרמניה.[1] שם קיבלה חינוך קלאסי בבית ספר תיכון. בצעירותה שאפה לקריירה בעיתונאות, אך לאחר ניסיונות כתיבה ראשונים הגיעה למסקנה כי סגנונה היבש והדייקני אינו מתאים לתחום.[2]
לימודיה
גינור למד כלכלה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטת מינכן, שם נכחה בהרצאותיו של אלפרד ובר (אנ'), מנחה הדוקטורט של סאלין.
מקיץ 1930 ואילך למדה כלכלה ומשפט אזרחי באוניברסיטאות פרנקפורט, היידלברג ומינכן, במינכן רצתה לקבל תואר דוקטור אצל אוטו פון צווידינק (Otto von Zwiedineck-Südenhorst). כאשר זמן קצר לאחר מינויו של אדולף היטלר לקנצלר קבוצה של נאצים במדים בהנהגתו של רודולף הס צעדה לתוך אולם ההרצאות במהלך אחת מהרצאותיו של אדולף ובר, החליטה גינור, שבינתיים הפכה ליושבת ראש מועדון הסטודנטים הציוני, להמשיך את לימודיה בשווייץ. שם היא הייתה אחת מכלכלנים מהגרים רבים מגרמניה הנאצית שעשו את הדוקטורט שלה עם אדגר סאלין באוניברסיטת בזל.
למרות שסטודנטים יהודים עדיין לא הודרו מלימודיהם וגינור כבר קיבלה הבטחה מפרופסור שיפקח עליה בדוקטורט, היא ברחה מגרמניה לפני תפיסת השלטון הסופית וחידשה את לימודיה בבזל. עם זאת, ללא התלהבות רבה, שכן היא חששה מרמה מדעית נמוכה יותר.
בשנות לימודיה הייתה חברה בתנועות סטודנטיות ציוניות.
גינור כתבה את עבודת הדוקטורט שלה, בנושא "מסה תאורטית על אימפריאליזם כלכלי", בהנחיית אדגר סאלין (אנ') והאנס ריטשל (אנ').
עלייה לארץ
לאחר קבלת תואר דוקטור, במאי 1934 עלתה גינור לישראל. בישראל לא מצאה עבודה במקצועה בשל העובדה שהשוק הוצף בבעלי מקצועות חופשיים באותה עת. משלא מצאה עבודה הצטרפה גינור למשק הפועלות בתל אביב שהקימה חנה צ'יזיק. אולם בשל הקושי בעבודה הפיזית עזבה גינור את משק הפועלות ודחתה הצעה לעבוד בפרדסים. לבסוף מצאה עבודה כמנהלת חשבונות בבנק אשראי בתל אביב ובשעות לאחר העבודה למדה עברית.[3][2]
בשנת 1943 הקימה הסוכנות היהודית מחלקה כלכלית בראשות דוד הורוביץ. הורוביץ שהכיר את גינור ממספר עבודות שביצעה עבורו קודם לכן, הציע לה להצטרף למחלקה כחוקרת. כחלק מעבודתה במחלקה כתבה חומר רקע עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.[3][2] עם השנים הפכה גינור ליד ימינו של דוד הורוביץ.
בשנים 1962–1964 הושאלה למשרד החוץ.
בשנת 1966, לבקשת משרד החוץ, ייצגה את ישראל בוועדה הפיננסית של מועצת הסחר והפיתוח של האו"ם שהתקיימה בז'נבה.[4]
פרסומים
ספרים ביוגרפיים
- שטוטגרט, תל אביב: חיים בצל ההתרחשויות, הוצאת גוונים, 2002
- שיקה – פרקי חיים, גל הפקות, 1989
ספריים כלכליים
- פערים חברתיים וכלכליים בישראל, עם עובד, 1983
- עשרים שנות כלכלת ישראל, סמינריון הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1968
לקריאה נוספת
- Dimand, R.W., Dimand, M.A., & Forget, E.L. (eds.) (2000). A Biographical Dictionary of Women Economists. Cheltenham: Edward Elgar. pp. 171-173.
קישורים חיצוניים
- הארץ, רנסנס של שדים ומפלצות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2002
- אורי דרומי, אצילית, מקצוענית - ונערצת, באתר הארץ, 7 בינואר 2008
- ארכיון פני גינור, באתר ארכיון המדינה
הערות שוליים
- ↑ טלילה בן זכאי, טיפול שורש, מעריב, 25 במאי 1979
- ^ 2.0 2.1 2.2 אביבה סטן, גלגולה של חתיכה, הבוקר, 11 ביולי 1960
- ^ 3.0 3.1 דורית דרור, הכלכלנית מבנק ישראל, למרחב, 24 במרץ 1969
- ↑ החברה והפרט, היום (עיתון ישראלי), 13 באפריל 1966
פני גינור41137068Q131943942