פלדאפינג
| מדינה |
|
|---|---|
| מדינה פדרלית |
|
פלדאפינג (בגרמנית: Feldafing) היא עיר במחוז שטארנברג שבבוואריה, גרמניה, על החוף המערבי של אגם שטארנברג, דרומית-מערבית למינכן.
היסטוריה
ההיסטוריה הידועה של פלדאפינג מתחילה ברוזן-אינזל (Roseninsel), אי הוורדים, האי היחיד באגם שטארנברג. אזור זה היה מיושב עוד מהתקופה הנאוליתית. פלדאפינג ידועה גם בזכות מלון קייזרין אליזבת (הקיסרית אליזבת). שני המקומות, רוזן-אינזל וקייזרין אליזבת, היו יעדי נופש אהובים על הקיסרית האוסטרית אליזבת מבוואריה ("סיסי").
מקור השם פלדאפינג הוא ככל הנראה בווארי. התיעוד המוקדם ביותר של שימוש בשם פלדאפינג הוא משנת 1116. באותה תקופה שלט בפלדאפינג רודולפוס דה ולדובינגן, בן למשפחת ברטהולד פון אנדקס. מאז אמצע המאה ה-14, פלדאפינג ואי הוורדים היו שייכים לבית ויטלסבאך. פלדאפינג היה, באותה תקופה, כפר הדייגים הגדול ביותר על אגם שטארנברג.
ב-1401 נבנתה הכנסייה הקתולית של פלדאפינג, ששכנה ככל הנראה באותו אתר בו ניצבת כיום כנסיית סנט פיטר ופאולוס הקתולית.
במאה ה-17 פרצו בפלדפינג סכסוכים טריטוריאליים בין משפחות אצילים. בשנת 1850, המלך מקסימיליאן השני, שהכיר את אזור פלדאפינג מילדותו, רכש את הרוזן-אינזל, שם בנה וילה בסגנון פומפיי ובית גן. הוא תכנן רוטונדה של ורדים בגן הווילה, והחליף את שם האי "וורת" (Wörth) לשם "רוזן-אינזל".
המלך לודוויג השני העריץ את הרוזן-אינזל וביקר בו לעיתים קרובות. האי שימש מקום מפגש עבור המלך ובת דודתו, הקיסרית האוסטרית אליזבת מבוואריה. כיום יש באי מוזיאון וילה, גנים שמורים יפהפיים ואירועים מוזיקליים ותרבותיים.
בשנת 1864 הונחה מסילת רכבת לפלדאפינג. כפר הדייגים והחקלאות לשעבר עבר שינוי. בתחילת המאה ה-20, קם רובע וילה (Villa) בפלדפינג. בשנת 1890 היו בפלדאפינג כ-70 בתים, ובשנת 1933 היו יותר מ-170. בין השנים 1890 ו-1933 האוכלוסייה גדלה פי למעלה משניים, ל-1,185 איש. היא גדלה גם לאחר מלחמת העולם השנייה עקב זרם של פליטים ועקורים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נבנה בפלדפינג מגרש גולף, אחד הראשונים בגרמניה. לאחר מכן נבנו מרכזי בילוי נוספים - חוף ומועדון טניס. הפארק ואי הוורדים משוחזרים על ידי המינהל הבווארי לווילות, גנים ואגמים ממלכתיים.
במהלך תקופת הנאצים, שכן בפלדאפינג בית ספר עילית של המפלגה הנאצית, "בית הספר של הרייך בפלדאפינג". אחד מתלמידיו היה מרטין אדולף בורמן, בנו של מרטין בורמן, מזכירו הפרטי של אדולף היטלר וראש לשכת הקנצלר של המפלגה הנאצית.[1] בפלדאפינג היה גם מחנה משנה של מחנה הריכוז דכאו.[2]
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, פלדאפינג הפכה לחלק מאזור הכיבוש האמריקאי. הממשל הצבאי הסב את בית הספר של הרייך לשעבר ואת מחנה המשנה למחנה העקורים פלדאפינג,[3] חלק מרשת מחנות עקורים לניצולי שואה יהודים באזור האמריקאי בבוואריה.
תשתית
לתחנת פלדאפינג מגיעה רכבת במרווחים של עשרים או ארבעים דקות - קו 6 של רכבת ה-S-Bahn של מינכן לכיוון תחנת טוצינג הסמוכה או לכיוון מינכן. האוטובאן A952 מתחיל בשטרנברג (Starnberg), ומתחבר למינכן או גרמיש-פרטנקירכן. בכביש B2 ניתן להגיע לפלדאפינג דרך פקינג (Pöcking), טראובינג (Traubing) או וילינג (Wieling). כביש St2063 מחבר את טוצינג, פלדאפינג ופוסנהופן (Possenhofen), ובשל מיקומו לאורך חוף אגם סטארנברג ידוע בקרב המקומיים כ"רחוב האגם".
אתר מורשת עולמית
במקום יש יישוב פרהיסטורי אחד או יותר של בתי כלונסאות שהם חלק מבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפיםבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פלדאפינג
הערות שוליים
- ↑ Evans, Richard J. (2008). The Third Reich at War (First ed.). New York: Penguin Books. p. 731. ISBN 978-0-14-311671-4.
- ↑ Edward Victor. Alphabetical List of Camps, Subcamps and Other Camps. Edwardvictor.com (אורכב 16.12.2010 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ "YIVO Institute for Jewish Research-- Guide to the Displaced Persons Camps and Centers Photograph Collection, 1920s-1959".
פלדאפינג41168459Q507424