פיליפ ריבלין
 | |
| פיליפ ריבלין | |
| לידה | 29 ביולי 1893 |
|---|---|
| פטירה | 16 ביולי 1984 (בגיל 90) |
| תפקיד | ממייסדי בית"ר |
פיליפ ריבלין (ט"ז באב תרנ"ג, 29 ביולי 1893 - ט"ז בתמוז תשמ"ד, 16 ביולי 1984) היה ממייסדי תנועת הנוער בית"ר בארץ ישראל ומראשי ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר בפתח תקווה, רופא ילדים וממייסדי "קופת חולים עממית" (לימים "קופת חולים מאוחדת"), ויקיר העיר פתח תקווה בשנת תשל"ח (1978).
קורות חיים
פיליפ ריבלין נולד באודיסה שבקיסרות הרוסית וגדל בבית הוריו בעיר באקו, שבאזרבייג'ן, שם סיים לימודיו בגימנסיה. היה מראשי הנוער הציוני בקווקז, וקיים קשרים עם מרכזים ציוניים ברוסיה, בין השאר היה חבר מערכת העיתון "ייברסקי סטודנט" (ברוסית: "הסטודנט היהודי"), שראה אור בפטרוגראד בשנת 1915.[1] בזיכרונותיו, שלושה פרקים מחיי יהדות רוסיה, כתב, כי בעקבות מהפכת "הטורקים הצעירים" ב-1908 בטורקיה, וההתעוררות הלאומית בקווקז, ראה את עצמו "כשליח הציונות בעולם המוסלמי".[2] למד רפואה באוניברסיטאות היידלברג בגרמניה[3] וברוסיה. השתתף במלחמת העולם הראשונה כרופא צבאי בצבא הצאר ניקולאי השני.
ריבלין עלה לארץ ישראל בשנת 1924, בתקופת העלייה הרביעית. עבד כרופא בבית החולים "הדסה" בירושלים, ואחר כך עבד בשירותי הרפואה בצפת ובחברון.
ריבלין הקים את ביתו במושבה פתח תקווה, ובה פתח את סניף "טיפת חלב". בשנת 1926 היה בין חבורת היוזמים את הקמת "ועדת בריאות". כמו כן, נמנה עם יוזמי ומייסדי הקמת "קופת חולים עממית", לימים "קופת חולים מאוחדת". הוא טיפל במסירות רבה בפעוטות ובילדים מהשכונות "שעריה" ו"מחנה יהודה" שבפתח תקווה, שהתחלואה והתמותה הייתה גדולה אצלם; הוא הדריך את היולדות כיצד לגדל תינוקות, וכיצד לשמור על סביבה נקייה ותנאים הגייניים נאותים לגידול ילדים.[4]
ד"ר פיליפ ריבלין היה ממייסדי תנועת הנוער בית"ר בארץ ישראל, ומפעילי הסניף הראשון שלה בתל אביב, ואחר כך היה ממייסדי סניף בית"ר במושבה פתח תקווה, אשר כונה "הגדוד הפתח-תקוואי ה-42", ונודע כמי שהטביע חותמו עליו.[5] במקביל, היה מפעילי תנועת הצה"ר בארץ ישראל.
לדבריו של שלמה מנוס (מניסטרסקי), ריבלין הרצה לחניכי בית"ר על ערכים של התנועה הציונית, על החלום להקים מדינה יהודית בארץ ישראל, שתכלול צבא: צי וחיל אוויר, ותיאר להם את החזון הציוני, להקים מדינה בעלת כלכלה איתנה ולהיות אומה בעלת מדינה עצמאית ככל העמים. מנוס, שהיה חבר "הנוער העובד" ונציגה בלשכת העבודה של ההסתדרות הכללית, סיפר כי היה עד מקרוב לנישול עובדים חברי בית"ר והתנועה הרביזיוניסטית מקבלת עבודה בלשכות העבודה, ותופעה זו קוממה והביאה אותו להצטרף אל בית"ר.[6]
ד"ר ריבלין היה מראשוני "הפורשים", חברי תנועת ז'בוטינסקי, משורות "ההסתדרות הכללית". הוא היה בין מקבלי ההחלטה על הקמת ארגון עובדים של "העובד הלאומי" בארץ ישראל בכינוס הארצי של "גוש העבודה הרביזיוניסטי" ב-31 במאי 1930. בביתו התקיימו ישיבות המזכירות של סניף ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר בפתח תקווה, והוא נבחר ליושב ראש ועד חברי הצה"ר.[7] כמו כן, בשנת 1930, היה ד"ר ריבלין חבר המועצה המקומית של פתח תקווה מטעם הצה"ר.
חלק גדול מפעילותו בתקופת המנדט היה במחתרת ובחשאי, למשל, כאשר היה לעזר לחברי אצ"ל ולח"י בתקופת ה"סזון" שבה נרדפו על ידי "היישוב המאורגן" ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח. בעתות מצוקה אלו מצאו רבים מקרב חברי המחתרות, "פליטים", כפי שכינו אותם, מחסה ופינה חמה בביתו.
לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ועם בואם של רבבות עולים חדשים לארץ ישראל, נשלח ד"ר ריבלין על ידי משרד הבריאות לטפל בתינוקות שהצטופפו ב"מעברת פתח תקווה" - "עמישב". הוא לימד אימהות שלא ידעו עדיין עברית וטרם הסתגלו לתנאים החיים בישראל, כמו גם לנסיבות הקשות בחיי היומיום במעברה, וכיצד לשמור על סביבה נקייה בגידול ילדיהן.
ד"ר ריבלין יזם הקמת סניף של ההסתדרות הרפואית בישראל בפתח תקווה.
בשנת תשל"ח, 1978, זכה לתואר יקיר העיר פתח תקווה. בהענקת הפרס נאמר עליו, בין השאר, כי הוא איש ציבור רב פעלים ורופא מסור ופורץ דרך, וכי בעשרות שנות עבודתו כרופא, "זכה לטפל באלפי תינוקות, שגדלו, הפכו אבות וסבים, וזוכרים לרופא המסור את חסד טיפולו".[8]
ד"ר פיליפ ריבלין ציווה את גופתו למדע. נפטר ביום ט"ז בתמוז תשמ"ד, 16 ביולי 1984.
מחיבוריו
- פיליפ ריבלין, שלושה פרקים מחיי יהדות רוסיה, דפים מודפסים במכונת כתיבה, תיק ד"ר פיליפ ריבלין, ארכיון בית אב"א אחימאיר, רמת גן
- פיליפ ריבלין, "הריאורגניזציה של הצה"ר בא"י", ידיעות ועד הסניף התל-אביבי של הצה"ר בא"י, רמת גן.
- פיליפ ריבלין, "תעודות הרביזיוניות", ידיעות ועד הסניף התל-אביבי של הצה"ר בא"י, גיליון ג', 1 במאי 1930.
- פיליפ ריבלין, "הדרך ארוכה – אבל בטוח", חזית העובד, גיליון 180, חול המועד פסח תרצ"ד – 1934.
- פיליפ ריבלין, "ליגה או מפלגה?", החברה, ג, 40, ניסן תש"ג, תל-אביב.
לקריאה נוספת
- תיק יוסף ריבלין, ארכיון בית אב"א אחימאיר, רמת-גן.
- יהושע אופיר, ספר העובד הלאומי: תולדות תנועת העבודה הלאומית בארץ-ישראל, כרך א', תל אביב: הוצאת הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הלאומית, תשי"ט - 1959.
- יהושע אופיר, הארגון הצבאי הלאומי, פתח-תקוה: הוצאת אינטרמדיה בע"מ, 1995.
קישורים חיצוניים
- על ד"ר פיליפ ריבלין בספר פעמי הגאולה: פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית : תמונות, תעודות, סקירות, בעריכת: אריה צנציפר (רפאלי) ועבר הדני, תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, 1951, עמ' 195-194, 200, באתר גוגל ספרים
- על ד"ר פיליפ ריבלין בספר מאה שנה לבית החולים בצפת, בעריכת: מרב גרץ-רונן, 2010, עמ' 20, באתר גוגל ספרים
- על ד"ר פיליפ ריבלין בספר כציר: קובץ לקורות התנועה הציונית ברוסיה, כרך 2, עמ' 215, באתר גוגל ספרים
הערות שוליים
- ^ אריה צנציפר (רפאלי) ועבר הדני (עורכים), פעמי הגאולה: פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית : תמונות, תעודות, סקירות, תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, 1951, עמ' 200, באתר גוגל ספרים
- ^ פיליפ ריבלין, "שלושה פרקים מחיי יהדות רוסיה", דפים מודפסים במכונת כתיבה, תיק ד"ר פיליפ ריבלין, ארכיון בית אב"א אחימאיר, רמת-גן.
- ^ כציר: קובץ לקורות התנועה הציונית ברוסיה, כרך 2, עמ' 215, באתר גוגל ספרים.
- ^ אמנון מעבי, "שכונת שעריה (פתח־תקוה) אי־לגאליות זמנית (1949-1937)", תהודה, 26, עמ' 72, באתר גוגל ספרים.
- ^ יהושע אופיר, הארגון הצבאי הלאומי, פתח-תקוה: הוצאת אינטרמדיה בע"מ, 1995, עמ' 21.
- ^ יהושע אופיר, הארגון הצבאי הלאומי, פתח-תקוה: הוצאת אינטרמדיה בע"מ, 1995, עמ' 23.
- ^ יהושע אופיר, הארגון הצבאי הלאומי, פתח-תקוה: הוצאת אינטרמדיה בע"מ, 1995, עמ' 22.
- ^ ד"ר פיליפ ריבלין יקיר העיר, באתר ראשונים - פתח תקווה "אם המושבות".
30793808פיליפ ריבלין
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- פעילים ציונים באזרבייג'ן
- עיתונאים יהודים רוסים
- יהודים בצבא האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה
- רופאים צבאיים יהודים
- רופאים יהודים אזרים
- אנשי העלייה הרביעית
- רופאים ביישוב
- רופאי ילדים ישראלים
- רוויזיוניסטים
- נציבי בית"ר
- פוליטיקאים ביישוב
- חברי מועצת העיר פתח תקווה
- יקירי פתח תקווה
- ישראלים שתרמו את גופתם למדע
- ישראלים שנולדו ב-1893
- ישראלים שנפטרו ב-1984