פיטר ואן וינקל

פיטר ואן וינקל

לידה	7 בספטמבר 1808 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	15 באפריל 1872 (בגיל 63) פרקסבורג, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
מקום קבורה	Riverview Cemetery
מדינה
מפלגה	מפלגת האיחוד המפלגה הרפובליקנית
סנאטור מטעם וירג'יניה המערבית 4 באוגוסט 1863 – 3 במרץ 1869 (5 שנים) → אין ארתור בורמן ←

פיטר גודווין ואן וינקל (באנגלית: Peter Godwin Van Winkle‏; 7 בספטמבר 1808 – 15 באפריל 1872) היה עורך דין, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי. הוא כיהן שנים רבות כפקיד בכיר ברכבת הצפון־מערבית של וירג'יניה, היה אחד ממייסדי מדינת וירג'יניה המערבית, ולאחר מכן כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ואן וינקל ב-7 בספטמבר 1808 נולד בניו יורק למשפחה מבוססת. לאחר לימודים קדם אקדמאיים פנה ללימודי משפטים והוסמך כעורך דין. הוא נישא לז'ולייט רת'בון, בתו הבכורה של ויליאם פאלמר רת'בון (1784–1862) ומרתה מינג ואלו רת'בון (1793–1846), ממשפחה משפיעה במערב וירג'יניה שעסקה בפיתוח שדות הנפט בברנינג ספרינגס. בשנת 1835 עבר הזוג להתגורר בפרקרסבורג, וירג'יניה (כיום וירג'יניה המערבית). נולדו להם שלושה ילדים שהגיעו לבגרות.

קריירה

ואן וינקל העמיק את השכלתו המשפטית בלימודים אצל עורך הדין והגנרל ג'ון ג'יי ג'קסון האב. הוא פתח משרד עורכי דין בפרקרסבורג ב־1835, ובין השנים 1844–1850 כיהן כנשיא מועצת הנאמנים של העיירה. בתקופה זו נבחר על ידי מצביעי מחוז ווד לייצג את האזור בוועידת החוקה של וירג'יניה שנערכה ב־1850.

בשנת 1852 מונה לגזבר ולאחר מכן לנשיא חברת הרכבת הצפון־מערבית של וירג'יניה, תפקיד בו החזיק לאורך מלחמת האזרחים.

לאחר שווירג'יניה פרשה מן האיחוד ב־1861, ואן וינקל התייצב בצד האיחוד, כפי שהיה מקובל בצפון־מערב המדינה. הוא נבחר לייצג את מחוז ווד בוועידת וילינג השנייה, שם מילא תפקיד מרכזי בארגון "הממשלה המשוקמת של וירג'יניה".

ב־1862 השתתף כציר בוועידה שחיברה את החוקה הראשונה של וירג'יניה המערבית, וב־1863 נבחר לבית הנבחרים הראשון של המדינה החדשה.

בין 4 באוגוסט 1863 ל־3 במרץ 1869 כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם וירג'יניה המערבית, כנציג האיחוד. בתקופת כהונתו כיהן כיושב ראש ועדת הפנסיות בסנאט.

אחד מהרגעים המשמעותיים ביותר בקריירה שלו התרחש במהלך משפט ההדחה של הנשיא אנדרו ג'ונסון בשנת 1868. ואן וינקל הצביע בעד זיכויו של הנשיא – בניגוד לעמדת מפלגתו ולדעת הקהל – יחד עם תשעה סנאטורים רפובליקנים נוספים. ההצבעה נגד ההרשעה נכשלה בהפרש קול אחד בלבד. שבעה מתוך הסנאטורים שהתנגדו להרשעה, בהם ואן וינקל, נימקו זאת בחשש שההליך היה לא הוגן ומוטה.

לצידו הצביעו נגד ההרשעה הסנאטורים: ג'יימס דיקסון, ג'יימס רוד דוליטל, ויליאם פיט פסנדן, ג'וזף פאולר, ג'יימס גריימס, ג'ון הנדרסון, ליימן טראמבל, דניאל שלדון נורטון ואדמונד ג. רוס (שהצבעתו הכריעה). לאחר המשפט ניהל חבר בית הנבחרים בנג'מין באטלר חקירות על חשדות לשוחד בהצבעות, ועדויות שונות הצביעו על כך שחלק מקולות הזיכוי הושגו בהבטחות של משרות או כסף.

מושל וירג'יניה המערבית, ארתור בורמן, נבחר להחליף את ואן וינקל בסנאט. בנוסף, בשנת 1866 השתתף ואן וינקל כציר בוועידת הנאמנים הדרומיים בפילדלפיה.

מוות ומורשת

ואן וינקל נפטר בפרקרסבורג ב-15 באפריל 1872. הוא נקבר לצד אשתו, שנפטרה כמעט שלושים שנה לפניו, בבית העלמין ריוורוויו.

דודנו, מרשל ואן וינקל , כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מניו ג'רזי בקונגרס ה-59.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיטר ואן וינקל בוויקישיתוף

• פיטר ואן וינקל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• פיטר ואן וינקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פיטר ואן וינקל42140751Q1404201