פטליאקוב Pe-8

פטליאקוב Pe-8
מאפיינים כלליים
סוג	מפציץ אסטרטגי
מדינת מקור	ברית המועצות
יצרן	מפעל מס '124
טיסת בכורה	27 בדצמבר 1936
תקופת שירות	1940–1954 (כ־14 שנים)
צוות	8–12 איש
יחידות שיוצרו	93 (כולל שני אבות טיפוס)
אורך	23.59 מטר
גובה	6.20 מטר
מוטת כנפיים	39.13 מטר
שטח כנפיים	188.66 מטר רבוע
משקל ריק	19,986 קילוגרם
משקל טעון	27,000 קילוגרם
משקל המראה מרבי	35,000 קילוגרם
מהירות מרבית	443 קילומטר לשעה
קצב נסיקה	5.9 מטר לשנייה
טווח טיסה מרבי	3,600 קילומטר
סייג רום	9,300 מטר
תותחים	2 תותחים בקוטר 20 מ"מ, 2 מקלעים בקוטר 12.7 מ"מ ו-2 מקלעים בקוטר 7.62 מ"מ
פצצות	4,000 קילוגרם פצצות
	ארבעה מנועי AM-35 בעלי הספק של 1,350 כוחות סוס (1000 קילו-וואט)
	ארבעה מנועי AM-35 בעלי הספק של 1,350 כוחות סוס (1000 קילו-וואט)

שגיאות פרמטריות בתבנית:מטוס
פרמטרים [ משתמש ראשי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פטליאקוב Pe-8 (ברוסית: Петляков Пе-8) היה מפציץ כבד ששירת בחיל האוויר הסובייטי בימי מלחמת העולם השנייה. המטוס נחשב למפציץ האסטרטגי הראשון שנבנה בברית המועצות. הוא התחיל לפעל בשנת 1941 ושמש לתקיפת שדות תעופה גרמניים, חצרות הרכבת ומתקנים אחרים.עם תום המלחמה, רוב המטוסים הועברו מיחידות קרביות ליחידות שפעלו להעברת מטען.

פיתוח

פיתוח המטוס החל לאחר דרישת חיל האוויר הסובייטי למפציץ חדש יחליף את המפציצים הכבדים אשר היו מיושנים ומסורבלים. דרישות אלה כללו יכולת נשיאת פצצות במשקל 2,000 ק"ג וטווח פעולה של 4,500 ק"מ. פיתוח המטוס החל בשנת 1934, כאשר הפיתוח של המטוס הוקצה ללשכת עיצוב שבה עשה את העבודה צוות TB-3 מייל. למטוס היו זוג כנפיים עשויות מוטות פלדה, אשר היו מכוסות בד. צורת הישיבה של הטייסים הייתה זה לצד זה. המטילן ישב בחרטום המטוס בצוותא עם איש צריח החמוש בתותח בקוטר 20 מ"מ. תוספת דמוית גונדולה בצבצה מתחת לחרטום. תותחן הזנב ישב בחלק האחורי עם מקלע ועוד תותח רכוב בתוך צוהר. התא הפנימי של הפצצות החזיק עד 4,000 ק"ג של פצצות. בניית אב טיפוס שני החלה באפריל 1936. אף על פי מתקני הייצור במפעל מספר 124 היו מוכנים כבר ב-1937, ההוראה להתחיל לא ניתנה עד 1939.