מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
מוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.
ראשוני המלחינים הגיעו מאירופה – חלקם כמוזיקאים ותיקים, שכבר עשו להם שם בארצות מוצאם (כמו פאול בן חיים, עדן פַּרְטוֹש, יהויכין סְטוּצֶ'בְסקי ואלכסנדר אוריה בוסקוביץ'), ואחרים כצעירים בראשית הקריירה (כמו גארי בֶּרְתִינִי, יוסף טל ואבל ארליך) או כילדים (כמו מרדכי סתר ויצחק סדאי).
בין מלחינים אלה היו שעסקו בחקר מסורות עבר ובמוזיקה אתנית-יהודית לענפיה השונים, והיו שהשתדלו לעקוב אחר המהלכים במוזיקה החדשה בארצות אירופה. במוזיקה הישראלית אפשר למצוא כל שילוב אפשרי בין מרכיבים אלה, אם בדרך של סימביוזה ואם בדרך של סינתזה.
לערך המלא • לקטגוריית המלחינים הישראלים
המלחינים המרכזיים במוזיקה הקלאסית הישראלית
טוען את הלשוניות...
|
|
- יוסף ברדנשווילי (1943-). לברדנשווילי הוענקו פרסים רבים בארץ הולדתו ובישראל, ובהם: פרס המוזיקאי המצטיין ע"ש זכריה פאליאשווילי (גאורגיה 1987), "אמן בר כבוד" של גאורגיה (1988), פרס "אמן השנה" ע"ש מנחם אבידום של אקו"ם (1998), פרס מרגלית (1999), פרס ראש הממשלה (2000), "מלחין השנה" ב"פרס התיאטרון הישראלי"- 2002-2003, פרס "מפעל חיים" מטעם אקו"ם (2002), פרס "מלחין השנה" של אקו"ם (2004), ופרס אמנויות הבמה ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב-יפו (2005). פרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה ע"ש מיכאל לנדאו (2005). פרס השר לקליטת העלה עייש יורי שטרן (2008).
- משה זורמן (1952-). מוזיקאי ישראלי העוסק בהלחנה, בניצוח, בעיבוד ובהדרכה. סיים בהצטיינות את האקדמיה למוזיקה בתל אביב במגמות פסנתר, טרומבון וקומפוזיציה.
- אהרון חרל"פ (1941-). מנצח ומלחין ישראלי. ב-1983 זכה בפרס על שלושה שירים למצו-סופרן ותזמורת סימפונית עבור טקסטים מאת לאה גולדברג ויהודה עמיחי (1983); ב-1997 זכה בפרס על קונצ'רטו לקלרנית; ב-2004 על הקונצ'רטו לבסון; וב-2008 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים, על תרומתו למוזיקה הקונצרטית בישראל.
- יוסף טל (1910–2008). מלחין ישראלי, חתן פרס ישראל (1970) ופרס וולף במוזיקה (1982), הנחשב לאחד האבות המייסדים של המוזיקה האמנותית הישראלית.
- דן יוהס (1947-). מלחין ישראלי, מייסד "אנסמבל המאה ה-21" ומנהלו.
- שמעון כהן (1937-). מלחין, פסנתרן, מעבד ומנצח, אחד הבולטים בתחום הזמר עברי בישראל.
- עמי מעייני (1936-2019). היה בין מייסדי תזמורת הגדנ"ע, שאותה ניהל ועליה ניצח בשנים 1953-1957 ולאחר מכן בשנים 1970-1973. כן ייסד ב-1956 את תזמורת הנוער של עיריית תל אביב והיה מנצחה עד 1960, במקביל ניצח על תזמורת הקונסרבטוריון של חיפה ועל תזמורת הטכניון. בשנות ה-80 היה היושב ראש של איגוד הקומפוזיטורים ומאז 1980 כיהן כפרופסור לקומפוזיציה, לתורת המוזיקה ולפילוסופיה באקדמיות למוזיקה של תל אביב ושל ירושלים. בין השנים 1994-1998 ושוב משנת 2000 עד 2004 כיהן כמנהל האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. בשנת 1963 קיבל את פרס אנגל.
- ליאור נבוק (1971-). יצירותיו של נבוק מבוצעות ומוזמנות על ידי תזמורות ומבצעים בישראל ובעולם. כך למשל, הן בוצעו על ידי התזמורת הפילהרמונית של הנובר, רביעיית בורומאו והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
- יהויכין סטוצ'בסקי (1891–1982). היה צ'לן, מלחין ומורה ישראלי.
- יצחק סדאי (1935-2019). מלחין ישראלי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס א.מ.ת למוזיקה לשנת 2008.
- ראובן סרוסי (1959-). אחד מהגיטריסטים הקלאסיים המובילים בישראל. סרוסי מופיע בכל רחבי המדינה, כמו גם בהופעות ופסטיבלים בינלאומיים ברחבי העולם.
- מרדכי סתר (1916–1994). היה מלחין ומורה למוזיקה באקדמיה למוזיקה בתל אביב.
- עדן פרטוש (1907–1977). היה מוזיקאי ומלחין ישראלי יליד בודפשט, ויולן, מורה ומנהל האקדמיה למוזיקה בתל אביב. חתן פרס אנגל (1948 ושוב בשנת 1950-51) ופרס ישראל למוזיקה (1954).
- שולמית רן (1947-). בשנת 1991 חיברה סימפוניה, שזיכתה אותה בפרס פוליצר. היא חברה ותיקה בסגל המורים של אוניברסיטת שיקגו וכיהנה כמלחינת הבית הן בתזמורת שיקגו והן באופרה הלירית של שיקגו. לאחרונה כתבה קונצ'רטו לכינור (2003) לכנר הישראלי איתי שפירא.
- אריך ולטר שטרנברג (1891–1974). שטרנברג חיבר מספר רב של יצירות בסוגות שונות, ביניהן מוזיקה תזמורתית, יצירות ווקאליות בליווי פסנתר או תזמורת, מוזיקה קאמרית ומוזיקה למקהלה. שטרנברג גילה עניין בתנ"ך ובנעימות יהודיות מסורתיות. השפעתן של נעימות אלה ניכרת ברביעיות המיתרים מס' 1 ו-2 שלו. השפה העברית השפיעה בעליל על יצירתו וגם יצירות שחיבר בשפות אחרות גילו את השפעת סביבתו הישראלית, אם ברב ואם במועט. גם לפוליפוניה של פאול הינדמית הייתה השפעה על כתיבתו, אך היא ניכרה יותר בטכניקה מאשר בסגנון.
- מיכאל שנהב (1963-). פסנתרן, מנצח ומלחין ישראלי.
- אריק שפירא (1943-2015). מלחין קלאסי ישראלי, חתן פרס ישראל להלחנה, התשנ"ד.
- נעם שריף (1935-2018). מוזיקאי מלחין ומנצח ישראלי. חתן פרס ישראל בתחום חקר המוזיקה לשנת תשע"א.
- גיל שוחט (1973-). מלחין, מנצח, פסנתרן ומרצה למוזיקולוגיה ישראלי.
|
|
|
- צבי אבני (1927-). בשנות החמישים ועד תחילת שנות השישים, עסק אבני רבות גם בחומר פולקלוריסטי וערך עיבודים להרכבים שונים של למעלה ממאה שירים פופולריים. במסגרת עיסוקיו אלה הוא גם השתתף בתחרות פסטיבל הזמר של 1961 שבה זכה בפרס הראשון שירו "שאני במחול" למילים של רעייתו פנינה אבני.
- בן ציון אורגד (1926–2006). היה מלחין ישראלי וחתן פרס ישראל לשנת 1997.
- עמוס אלקנה (1967-). מלחין ישראלי. יצירותיו בוצעו ברחבי העולם על ידי תזמורות והרכבים ידועים ביניהם: התזמורת הפילהרמונית של ורשה, תזמורת הרדיו של ברטיסלבה, רביעיות הסקסופונים של ברלין ושל סטוקהולם ועוד.
- עודד אסף (1947-). מלחין ישראלי. מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי לחינוך.
- חיה ארבל (1921–2007). הייתה מייסדת וחברת קיבוץ המעפיל, חקלאית, מחנכת מוזיקלית ומלחינה ישראלית.
- אבל ארליך (1915–2003). היה מלחין ישראלי, פרופסור למוזיקולוגיה, חתן פרס ראש הממשלה (1987) וחתן פרס ישראל (תשנ"ז).
- אברהם אמזלג (עילם) (1941-). חלילן, מלחין, מוזיקולוג, אתנומוזיקולוג ומנצח ישראלי.
- אלכסנדר אוריה בוסקוביץ (1907–1964). אחת מאבני הפינה בהתפתחות המוזיקה האמנותית בארץ ישראל בתקופת היישוב היה ביצוע "הסוויטה השמית" של בוסקוביץ' בתזמורת ההסתדרות, בניצוח פרנק פולק. לאחר עלייתו ארצה חל שינוי מיידי בסגנון כתיבתו, כפי שאפשר להיווכח בסוויטה השמית, מן השפה הטונאלית של אירופה למרקמים, שחיקו את העוד או הקאנון הערבי.
- נעה בלאס (1937–2008). הייתה מוזיקאית, מחנכת ומרפאת באמצעות מוזיקה.
- פאול בן חיים (1897–1984). היה מלחין ישראלי אשר נחשב לאחד החשובים בתולדות המוזיקה הקלאסית הישראלית.
- ארי בן שבתאי (1954-). משתמש בכתיבתו בטונאליות ובאטונאליות, במודאליות, ברבעי טונים ובשיטת שנים-עשר הטונים ועוד. בין השאר הוא משתמש בשיטת המקצבים של אוליבייה מסייאן. יצירותיו מנוגנות בפסטיבלי מוזיקה בעולם.
- יחזקאל בראון (1922-2014). מלחין פורה ורבגוני של מוזיקה ווקאלית, תזמורתית וקאמרית, כמו גם מוזיקה לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה. בשנות השישים עבד עם האמנים נחמה הנדל, ליאור ייני ולהקת החלונות הגבוהים. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.
- אבנר דורמן (1975-). הביצוע התזמורתי הראשון של יצירותיו התקיים בשנת 1994 בתזמורת חיפה. בין השנים 2001 ל-2003 שימש כמלחין הבית של תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. במאי 2006 יצא לאור דיסק המוקדש ליצירותיו לפסנתר בחברת התקליטים נקסוס (בביצוע אלירן אבני). אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות לשנת 2008. בעונת הקונצרטים 2010–2011 שימש כמלחין הבית של תזמורת אלאבמה.
- יוסף דורפמן (1940–2006). היה מלחין ומורה ישראלי, פרופסור באקדמיה למוזיקה בתל אביב.
- אנדרה היידו (1932-2016). מלחין ואתנומוזיקולוג ישראלי, חתן פרס ישראל למוזיקה, היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב.
- מיכאל וולפה (1960-). מלחין, מורה ומנצח ישראלי.
- רון וידברג (1953-). מכהן כיום בהנהלת אקו"ם כגזבר לצד דן יוהס (יו"ר) ונועה בלאס (מזכירה).
- עודד זהבי (1961-). מלחין, מעבד ופסנתרן ישראלי.
|
2
98%
black
#4169E1
