פורטל:כימיה/הידעת?/82
בשנת 1928 פרסם פול דיראק את משוואת דיראק, לתיאור תכונות אלקטרון, שנע כמעט במהירות האור. המשוואה שילבה לראשונה את חוקי מכניקת הקוואנטים עם חוקי תורת היחסות הפרטית, והוכחה כמדויקת בניסויי מעבדה. אלא שלמשוואה היו שני פתרונות, האחד שבו לאלקטרון מטען חשמלי שלילי, כמקובל, והשני עם חלקיק, הדומה בכול לאלקטרון, למעט חיוביות מטענו החשמלי. דיראק סבר בתחילה, שהתוצאה השנייה חסרת משמעות ממשית. אך לבסוף השתכנע, שקיימים ביקום מעין אלקטרונים, עם מטען חיובי, שכונו פוזיטרונים. ואכן, פוזיטרונים התגלו שנים ספורות לאחר מכן, כמו גם אנטיפרוטונים, ואטומי אנטי-חומר שלמים. בהמשך, מדענים הצליחו לייצר כמאה אטומי אנטי-מימן, ולשמר את קיומם במשך כ-16 שניות, עד שאלו התנגשו באטומי חומר רגיל, התאיינו יחדיו, ויצרו קרינת גמא רדיואקטיבית. כיום, בכל בית חולים גדול יש מכשיר דימות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (בתמונה), בו קרינת גמא יוצרת אלקטרונים ופוזיטרונים.