פורטל:היסטוריה/הידעת?
בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים ברחבי האימפריה העות'מאנית לספק די בוגרים, כדי לאייש את הפקידות במדינה. השיפור בחינוך הביא להגברת האוריינות, ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית. וזו התרחבה במהירות מבחינת מספר הפרסומים ונתוני התפוצה גם יחד. עיתוני התקופה הפכו מקצועיים יותר והגיעו לקהל קוראים גדול בהרבה. עם זאת, חופש הביטוי בהם הוגבל מאד, בידי צנזורה. הסולטן עבדול חמיד השני אסר על העיתונים להתייחס לעניינים פוליטיים רבים, ובמיוחד אלו שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות. זאת אולי במטרה למנוע מאזרחיו השראה לדרישות, שיצמצמו את סמכויותיו. יש הטוענים כי הוא גם אסר לדווח על ניסיונות התנקשות בשליטים ובמנהיגים. זאת אולי כדי לא לתת לאזרחיו השראה להתנקש בו. בסופו של דבר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, כן התקיימו בטורקיה הפגנות למען ליברליזם וכן היה ניסיון התנקשות בסולטן.
_-_TypOrn.jpg)
לקטעי "הידעת?" נוספים
פרנסואה הראשון, מלך צרפת היה נוהג להתייעץ ולהקשות בשאלות לגיום בידה ההיסטוריון ומייסד ספרייה הלאומית של צרפת, הוא רכש ידע כה רב עד כי ארסמוס כינה אותו "הפלא של צרפת". למרות זאת, לעיתים קרובות נאלץ המלך להסתפק בתשובה הלאקונית "אדוני המלך, אני לא יודע". באחת הפעמים פנה אחד מאנשי החצר להיסטוריון המלומד ואמר לו "המלך משלם לך על מנת שתדע" על כך ענה ההיסטוריון המלכותי: " המלך משלם לי על מה שאני יודע, אם הוא היה צריך לשלם לי על מה שאני לא יודע כל אוצרות הממלכה לא היו מספיקים".
לקטעי "הידעת?" נוספים