פול האבילאן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פול האבילאן (בצרפתית: Paul Haviland; ‏1880, פריז - 1950, פריז) היה צלם אמריקאי-צרפתי, סופר, מבקר אמנות וחסיד אומות העולם מצרפת. האבילאן היה מקורבו של אלפרד סטיגליץ ומחבריו של הזרם האמנותי Photo-Secession שביקש לקדם את ההתייחסות לצילום כאל אמנות נפרדת.

קורות חיים

אביו של האבילאן היה יצרן חרסינה בלימוז' ואמו הייתה בתו של מבקר האמנות פיליפ בורטי (אנ'). לימים היה האבילאן בעליו של מפעל החרסינה של אביו. הוא למד באוניברסיטת פריז ובהרווארד ועבד בניו יורק כנציג חברת החרסינה של אביו. בשנת 1908 הוא ואחיו פרנק, שהיה צלם, צפו בתערוכת רישומים של אוגוסט רודן, שם פגש בסטיגליץ. האבילאן החל לפקוד בקביעות את הגלריה, "291" והפך לאחד מתומכיה הכלכליים. הוא החל לכתוב בקביעות בעיתון הצילום של סטיגליץ. אחד מתצלומיו פורסם בעיתון, והוא הפך לעורך שותף וסייע בניהול הגלריה. במסגרת זו קיים בה מספר תערוכות של אמנים צרפתיים. מספר צילומים שלו זכו בפרסים ופורסמו בכתבי עת אחרים. האבילאן יזם את הפקתו של כתב עת חדש לצילום ששמו כשם הגלריה שבניהולה סייע, "291".

בשנת 1916 היה עליו לחזור לצרפת עקב בריאותו המידרדרת של אביו, שביקש ממנו לסייע בניהול מפעל החרסינה המשפחתי. שם נישא לסוזן לליק, בתה של מעצבת הזכוכית רנה לליק. הוא המשיך להתכתב עם סטיגליץ לעיתים תכופות, אך עקב נישואיו ומעורבותו הגוברת בניהול עסקי המשפחה בצרפת, מעולם לא חזר לניו יורק. אביו מת ב-1922 והאבילאן עבר לאיזר-סור-קרס (אנ') שם הקים כרם. האבילאן מת בפריז ונקבר באיזר-סור-קרס.

פעילותו בתקופת השואה

בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה, סייע האבילאן לז'ורז' גבריאל פיקאר, צייר יהודי ובעל אות לגיון הכבוד, שחי באוברנה (Obernai) שבאלזס. בסוף המאה ה-19 סייע פיקאר לכלתו של האבילאן, רנה לליק (René Lalique), שהייתה אמנית זכוכית, להציג את יצירות הזכוכית והתכשיטים שלה בתערוכה פריזאית. ביולי 1940 ביקש פיקאר עזרה מהאבילאן. הוא ועוד 18 משפחות יהודיות גורשו מבתיהן על ידי הגסטפו. האבילאן הזמין אותו אליו, לאיזר-סור-קרס ולאחר מכן ללה מות (La Mothe) שבחבל הוט-מארן (אנ') שבצפון מערב צרפת. פיקאר הגיע לאיזר-סור-קרס בינואר 1941 ושהה במקומות אלה - איזר-סור-קרס ולה מות - עד מותו מהתקף לב בשנת 1943. בכך שאפשר לפיקאר היהודי להתגורר אצלו, עמד האבילאן בסכנת מוות עקב החוקים נגד מסתירי יהודים. בשנת 2006 הוכר האבילאן על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.