עריכת תוכן
עריכת תוכן היא תהליך של תיקון חומר כתוב כדי לשפר את האיכות והקריאות, וכמו גם להבטיח שהטקסט נקי משגיאות כתיב, טעויות בדקדוק, הקפדה על סגנון ודיוק בעובדות ובפרטים.[1] מדריך הסגנון של שיקגו קובע כי עריכת תוכן כוללת "תיקונים מכניים פשוטים (עריכה מכנית) באמצעות התערבויות ברמת המשפט (עריכה ליניארית). עבודה מתקנת משמעותית על סגנון ובהירות ספרותית, קטעים לא מאורגנים... טבלאות ואיורים מבולבלים, וכדומה (עריכה מהותית)". לקראת פרסום בדפוס, עריכת התוכן נעשית בדרך כלל פעמיים - בשלב הכתיבה ושוב בהגהה לדפוס. עם זאת, המונח עריכת תוכן משמש גם מחוץ להוצאה לאור מסורתית של ספרים וכתבי עת, בעריכת תכנים למטרות שונות, כמו דפי תוכן באינטרנט, טפסים וכדומה.
למרות שבדרך כלל מצופה מעורכי תוכן לבצע תיקונים, אין להם סמכות לשכתב את הטקסט לחלוטין, והם גם לא כותבים חומר חדש או נוסף בשם המחבר (מה שמכונה סופר צללים), אלא מתמקדים בעריכה בלבד. עורך תוכן אמור גם להציף בפני המחבר בעיות מבניות בטקסט או הערות עקרוניות. עם זאת, הם לא עוסקים במה שמכונה 'עריכה התפתחותית', כלומר סיוע לפתח את הרעיונות, זיהוי פערים וחסרים בתוכן, בניית אסטרטגיה לתוכן וכדומה.
בארצות הברית ובקנדה, עורך כזה נקרא עורך קופי. עורך הקופי הבכיר ביותר בארגון, או העורך המפקח על קבוצה של עורכים, עשוי להיות ידוע כ"ראש דסק קופי" או "עורך חדשות". בבריטניה בהוצאה לאור של עיתונים ומגזינים, המונח הוא עורך משנה ומקוצר בדרך כלל ל"משנה".[2] באינטרנט, עותק מקוון מתייחס לתוכן הטקסטואלי של דפי אינטרנט. בדומה לדפוס, עריכת עותק מקוון היא תהליך של תיקון והכנת הטקסט הגולמי או הטיוטה של דפי אינטרנט לפרסום.[3]
לעריכת תוכן יש שלוש רמות: קל, בינוני וכבד. רף העריכה נקבע בהתאם לתקציב ולתזמון הפרסום, המוציא לאור מודיע לעורך באיזו רמת עריכה לעסוק. סוג העריכה הנבחר יעזור לעורך להתמקד במטלות שהוא נדרש לבצע.
פרקטיקה
עריכה מכנית
עריכה מכנית היא תהליך של קריאה מדוקדקת של קטע כתוב, כדי לבחון את העקביות של התוכן. עורכים נדרשים בין השאר לטפל בקיצורים וראשי תיבות, תרשימים, טבלאות וגרפים, אותיות רישיות בשפות מסוימות, הערות שוליים והערות סיום, מיקוף, טקסט נטוי או מודגש, בחירה מתאימה של קטגוריית גופן - במיוחד בטקסטים מתמטיים או מדעיים, מספרים וספרות, פיסוק וכתיב, כותרות ולעיתים גם מספרי עמודים.[4]
איות ופיסוק נכונים הם סובייקטיביים במקרים מסוימים, ונתונים לשיקול דעתו של העורך או המוציא לאור. רוב חברות ההוצאה לאור משתמשות במדריך כתיבה מוכר כגון מדריך הסגנון של שיקגו, מדריך הכתיבה של MLA, מדריך הסגנון של AP וכדומה. חברות המפיקות מסמכים ודו"חות אך אינן מחשיבות את עצמן כמוציאות לאור במובן הרגיל, נוטות להסתמך על מדריכי כתיבה פנימיים או על שיקול דעתו של העורך.
דקדוק
מטרת העורך היא לאכוף כללים דקדוקיים תוך כיבוד של ההעדפות הסגנוניות האישיות של הכותב. לרוב, עורכים ישתדלו לכבד את העדפת המחבר אם היא מקובלת, גם אם אינה בסגנון לשוני רגיל.
עריכת תוכן
עריכת תוכן כוללת ארגון מחדש או בנייה מחדש של מסמך. זה נובע ממצב בו חלקים מהתוכן בנויים באופן לא עקבי או מסודר בצורה לא נכונה. עורכי תוכן יכולים לתקן את התוכן על ידי שכתוב או עריכה מלאה שלו. לפעמים, העורך יחזיר קטעים מסוימים לעיון המחבר ויצביע על התיקונים הנדרשים.
למרות שעורכי תוכן אינם אחראים לנכונות העובדתית של המסמך, הם יכולים להעיר למחבר על כל מידע שגוי שנתקלו בו. בדיקת עובדות כזו מקובלת על עורכים שמכירים את נושא הטקסט, ולעיתים הם נבחרים לעבודה דווקא בשל היכרותם זו. העורך גם צריך להפנות את תשומת לב המחבר לחומרים בעייתיים, התבטאויות שעשויות להוות בסיס לתביעת דיבה, חדירה לפרטיות ועבירות שונות. עם זאת, לא מתפקידו של העורך לשנות את כוונת המחבר, גם אם הוא אינו מסכים עם הטקסט או עם השפה.
התאמה ואימות
בדרך כלל, בטקסטים המיועדים לפרסום, נדרש העורך גם לכמה מטלות נוספות של אימות התוכן, כולל: אימות הפניות מקושרות המופיעות בטקסט, בדיקת המספור של הערות שוליים, הערות סיום, טבלאות ואיורים, ציון המיקום של טבלאות ואיורים, בדיקת תוכן האיורים מול הכיתובים והטקסט, השוואת רשימת איורים לאיורים, בדיקת תוכן העניינים מול הטקסט, בדיקת הערות השוליים, הערות הסיום והציטוטים בתוך הטקסט מול הביבליוגרפיה ובדיקת הסדר האלפביתי של הביבליוגרפיה או רשימת מראי מקום לעיון.
כתבי יד מסוימים עשויים לדרוש עבודת עומק. לדוגמה, בטקסט הדרכה המצורף למוצר, עורך עשוי להידרש לוודא שרשימת הציוד או החלקים תואמת את ההוראות המופיעות בטקסט.
עורך גם נדרש לבצע קידוד דפוס שיכין את הטקסט לעימוד בהבלטת החלקים שאינם טקסט רץ רגיל. בין השאר, מדובר על מספרי חלקים ופרקים, כותרות וכתוביות, כותרות ביניים וכותרות משנה, רשימות, תמציות, משוואות, טבלאות, ציטוטים, הערות שוליים ומספרי איורים. העורך נדרש לקודד (או להפנות לתשומת לב המעצב) את כל הרכיבים האלו.[5] בדרך כלל, עורך ישתמש בקידוד קבוע לכל חריגה, באמצעות סימנים שאינם יכולים להיות חלק מהטקסט (למשל, סוגריים כפולים לכותרות), והוא מסמן את הקודים בהם השתמש בשולי הטקסט.
לבסוף, אם כתב היד מכיל ציטוטים ארוכים מיצירה שפורסמה שעדיין מוגנת בזכויות יוצרים, על העורך להזכיר למחבר לקבל רשות להדפיס מחדש את הציטוטים הללו. כך גם לגבי הדפסה מחודשת של טבלאות, תרשימים, גרפים ואיורים שהופיעו בדפוס במקום אחר. הכללים משתנים לגבי העתקה של חומרים שלא פורסמו (מכתבים, יומנים וכו').
מערכת סימנים
ישנם נהלים בסיסיים שכל עורך תוכן חייב לבצע: עורכים זקוקים למערכת לסימון שינויים בטקסט של המחבר, תהליך לשאילתות של המחבר ושל מתאם העריכה, שיטה למעקב אחר החלטות עריכה, ונהלים לשילוב סקירת העריכה של המחבר במסמך סופי. המערכות המקובלות המקוריות פותחו במקור בעידן שלפני המחשב, אך עם הזמן הותאמו גם לעריכה דיגיטלית. לכל מדיום (דפוס ומסך) יש את האפשרויות שלו, ולמרות שעורך עשוי להעדיף תהליך עריכה אחד על פני השני, עורכי תוכן נדרשים למעשה להשתמש בשתי הטכניקות.
עריכה מודפסת
עריכה מסורתית של סימון, או עריכה מודפסת, עדיין חשובה, מכיוון שמבחני מיון לתעסוקה בתחום זה עשויים להיערך בעותק מודפס. כמו כן, המחבר עשוי להעדיף סימון מודפס, ועורכים צריכים להכיר את שיטות הסימון המסורתי, למקרה שלא ניתן להחליף את הטקסט שלהם באופן אלקטרוני. בעת עריכה בעותק מודפס, כל הצדדים המשתתפים (העורך, המחבר, הקלדנית והמגיה) חייבים להבין את הסימנים שהעורך עושה, ולכן קיימת מערכת סימון אוניברסלית. זו גם הסיבה שהעורך צריך לכתוב בצורה קריאה ומסודרת. עורכים שעובדים על עותק מודפס כותבים את התיקונים שלהם ישירות בטקסט, ומשאירים את השוליים לשאילתות והערות רחבות יותר. בדרך כלל, העורך מתבקש לכתוב בצבע בהיר כדי שהמחבר וגורמים אחרים יוכלו לזהות בקלות את השינויים שעשה.
עריכה על המסך
אם יש גרסה דיגיטלית של טקסט, העורך יכול לחפש מילים ביתר קלות, להפעיל בודקי איות וליצור עותקים נקיים לדפים מבולגנים. הדבר הראשון שעורכים חייבים לעשות בעת עריכה על המסך הוא להעתיק את הקבצים של המחבר, מכיוון שיש לשמור על עותק של המסמך המקורי. כל תוכנת עיבוד תמלילים מספקת אפשרויות שונות לאופן שבו סימוני העורך מוצגים על המסך ועל גבי התדפיס. עריכה על המסך שונה מעריכה מודפסת בעיקר בעובדה שהעורך צריך לערוך בצורה נקייה יותר על המסך, להימנע משמירת חלקי מילים, ולהקפיד לשמור על מרווח שורות.
שאילתה
עורכים צריכים לעיתים קרובות לשאול את מחבר הטקסט במגוון נושאים, כדי לענות על שאלות, הערות או הסברים: את רובם ניתן לעשות בשולי הטקסט, או בקטע ההערות כאשר העריכה נעשית על המסך. על העורך לשקול מתי לשאול ואת אורך השאילתות והסגנון שלהן.
מטרות
המטרות של העורך עשויות להשתנות, בהתאם לפרסום שבו הוא עובד. עם זאת, הוא נדרש תמיד לעבוד עבור כמה קהלי יעד - המחבר (האדם שכתב או חיבר את כתב היד), המוציא לאור (האדם או החברה שמשלמים עבור ההפקה) והקוראים (הקהל שעבורו החומר מופק). גורמים אלה (יחד עם העורך) פועלים להשגת אותה מטרה, כלומר, לייצר פרסום נטול שגיאות ולשפר את חווית הקורא על ידי הפחתת עומס קוגניטיבי זר.[6] העורך שואף לשפר את הבהירות, הקוהרנטיות, העקביות והנכונות של התוכן והטקסט.
היסטוריה
לאחר הגלובליזציה של הספר בין השנים 1800 ל-1970 החל השגשוג של סופרים ועורכים אמריקאים. עורך אחד במיוחד, מקסוול פרקינס, היה מבוקש על ידי סופרים כמו פיצג'רלד, המינגוויי ווולף מכיוון שהוא שיפר מאוד את עבודתם של הסופרים. פרקינס היה ידוע בעריכה, הדרכה והתיידדות עם כותביו. בסוף המאה ה-19, תפקידו של העורך היה להחליט אם כתב היד טוב מספיק כדי להתפרסם. ככל שחלף הזמן, תפקיד העורך והמו"ל הלך והתרחק.
הסמלים המשמשים את עורכי התוכן כיום מבוססים על אלה ששימשו מגיהים מאז תחילת ההוצאה לאור, אם כי הם עברו כמה שינויים עם הזמן. עם זאת, ההתחלה המדויקת של שפת העריכה הנהוגה כיום אינה ברורה. במהלך העידן הדיגיטלי, התפקידים והאחריות של עורך השתנו. לדוגמה, החל מ-1990, עורכים למדו להשתמש בעימוד אלקטרוני.[7] הם יכלו להסתכל על עמודים מרובים של טקסט במספר מסכים ולבצע בקלות את העריכות באופן כזה, בניגוד להדבקת מגזרות נייר פיזיות על לוח ביד. התקדמות טכנולוגית זו דרשה גם מעורכים ללמוד תוכנות חדשות כגון אדובי אינדיזיין, QuarkXPress (אנ'), Affinity Publisher (אנ') או סקריבוס.
עורכים מודרניים נדרשים לעיתים קרובות לערוך גרסאות דיגיטליות של הטקסט. עריכה דיגיטלית דורשת מעורכי עותקים להבין עדכוני RSS, מדיה חברתית ו-HTML.[7] הם צריכים לקחת בחשבון שבעידן הדיגיטלי, מידע מתפרסם כל הזמן, מה שמוביל לירידה בעריכת הגרסאות המקוונות. בעוד שעורכים עדיין מבצעים משימות מסורתיות כמו בדיקת עובדות, דקדוק, סגנון וכתיבת כותרות, חלק מתפקידיהם נדחקו הצידה כדי לפנות מקום לטכנולוגיה. חלקם צריכים כעת לעצב פריסות עמודים וחלקם אפילו לערוך תוכן וידאו.[8]
האימוץ הכמעט אוניברסלי של מערכות ממוחשבות לעריכה ועימוד בעיתונים ובמגזינים הוביל את עורכי התוכן להיות מעורבים יותר בעיצוב ובטכניקה של ההפקה. לכן ידע טכני נחשב לפעמים חשוב כמו יכולת הכתיבה, אם כי זה נכון יותר בעיתונות מאשר בהוצאה לאור של ספרים. האנק גלמן, מייסד שותף של אגודת העורכים (אנ'), הסביר כי כיום, גם כאשר אפשר להתפשר על חלק מכישוריו של עורך, הכרת התפעול הממוחשב נותרה קריטית.[9]
עידן הבינה המלאכותית מאיים על קיומו של מקצוע העריכה. תוכנות שונות מסוגלות כבר לבצע פעולות כמו תיקון שגיאות או עריכה בסיסית, אם כי הן עדיין לא יכולות להחליף את מקומם של עורכים כבודקי עובדות או בבניית התוכן באופן שימשוך את הקורא. עם זאת, התפתחויות עתידיות עשויות לייתר לחלוטין את המקצוע.
תכונות, כישורים והכשרה
לעורכים רבים יש תואר אקדמי, לעיתים קרובות בעיתונות, תקשורת או שפת הכתיבה שהם עורכים בה. בנוסף, חלק מהם מתמקצעים בנושאים שיעזרו לקריירה שלהם. לדוגמה, עורכים מסוימים עשויים לחפש ידע ורקע בסטטיסטיקה כדי לסייע לאתר טעויות הקשורות לנתונים בתוך מאמר.[10] בארצות הברית, עריכה נלמדת לעיתים קרובות כקורס עיתונאות במכללה, כאשר הקורסים כוללים לעיתים קרובות עיצוב חדשות ועימוד.
רוב העיתונים והמו"לים בארצות הברית נותנים למועמדים לעבודה בעריכה לעבור מבחן עריכה, מבחן כזה יכול לכלול נושאים כלליים כמו שליטה בראשי תיבות, הכרת אירועים אקטואליים, מתמטיקה ופיסוק, ומיומנויות כגון כתיבת כותרות, עריכת אינפוגרפיקה ושאלות של אתיקה עיתונאית. עם זאת, הן ההכשרה לתפקיד והן תנאי הקבלה עשויים להשתנות במקביל להתפתחויות טכנולוגיות, בפרט בתחום הבינה המלאכותית.[11]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ עריכה לשונית - מילון המונחים | אסיף הוצאה לאור - לימודי כתיבה ועריכה
- ↑ Lozano, George A. (2013-05-10), Ethics of using language editing services in an era of digital communication and heavily multiauthored papers, doi:10.48550/arXiv.1305.2401, נבדק ב-2025-08-20
- ↑ Copy editing services in Chennai | Sparkle Web, www.sparkleweb.org
- ↑ Amy Einsohn, The Copyeditor's Handbook: A Guide for Book Publishing and Corporate Communications, Univ of California Press, 2011-08-15, מסת"ב 978-0-520-27156-2. (באנגלית)
- ↑ Wayback Machine, www.cyranoworks.com
- ↑ Types of editing: what are the three core levels?, 29.4.2020
- ^ 7.0 7.1 Copy editing in the digital age: How technology has changed copy editing, 2011
- ↑ A look at the numbers: Editing job losses in the newsroom, www.copydesk.org (באנגלית אמריקאית)
- ↑ ASNE - Workshop: Keeping your copy editors happy, www.asne.org
- ↑ Marisha Fonseca, Does an academic copy-editor require knowledge of statistics?, 5.2013
- ↑ Contemporary Editing
עריכת תוכן41710762Q1224389